שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    האם תבוטל עליית הארנונה?
    ראשי הרשויות שהלוו למדינה 450 מיליון שקל, בתמורה לאישור לייקר את הארנונה ב-0.3% מידי שנה, דורשים עתה לבטל את ההסכם. באוצר השיבו להם שאין עודפים בתקציב, אך בשלטון המקומי פנו לח"כ אילן גילאון שייזום הצעת חוק בעניין: "חליבת כספים לאוצר מכספי הארנונה של התושבים"

    האם עליית תעריף הארנונה, שנכנסה לתוקף בתחילת 2014, תמותן בקרוב? כשביטל באחרונה את עליית מס ההכנסה, שלח שר האוצר, יאיר לפיד, מסר ברור לכל המגזר הציבורי: לא נאמרה המילה האחרונה בנוגע לתקציב 2014 והעודפים שנתגלו בתקציב, יכולים לשמש לביטולן של גזירת שונות שעליהן הוחלט בקיץ האחרון.

     

     

    המסר נקלט היטב באוזני 57 ראשי רשויות מקומיות חזקות (הרשויות העצמאיות), שנאלצו במסגרת התקציב האחרון להלוות למדינה סכום של 450 מיליון שקל, שיוחזר להם בעשר השנים הקרובות דרך העלאה של תעריף הארנונה. כעת, לאחר שבוטלה העלאת מס ההכנסה, הם דורשים לבטל את ההסכם.

     

    במסגרת הדיונים על התקציב האחרון, הגיעו באוצר וברשויות המקומיות להסכמה, שלפיה הרשויות העצמאיות בישראל (הרשויות החזקות שאינן נזקקות למענקי איזון ופיתוח מתקציב המדינה) יעבירו עד ה-30 באפריל 2014 סכום של 450 מיליון שקל לקופת המדינה. הסכום יעבור במלואו לתקציב משרד הפנים וישמש כתחליף לסכום זהה, שהייתה אמורה הממשלה להשקיע באותה שנה במענקי איזון לרשויות חלשות יותר.

     

    לרשויות המלוות הוענק היתר מיוחד לגייס את הכסף הנדרש לצורך העמדת ההלוואה לממשלה בבנקים, מבלי שהסכומים שיגויסו יחושבו כחלק ממכסת האשראי המותרת להן על פי חוק. כמו כן, קיבלו הרשויות המלוות אישור מיוחד לייקר את הארנונה שהן גובות מהתושבים ב-0.3% נוספים מעבר לייקור השנתי שמאשר משרד הפנים לכל הרשויות המקומיות בישראל.

     

    בנוסף, הציג משרד האוצר במסגרת התקציב החדש נוסחה חדשה לחישוב הארנונה. נוסחה זו מאפשרת למשרד הפנים לאשר לרשויות לייקר את הארנונה בשיעור גבוה יותר מבעבר. כך, שבמקום שתתייקר הארנונה ב-2.68%, התייקרה השנה הארנונה ב-3.36% בכל הרשויות, וברשויות העצמאיות (שהלוו כסף למדינה), התייקרה הארנונה ב-3.66%. מגמה זו צפויה להימשך בשנים הקרובות, שכן ההסכם שנחתם בין הרשויות העצמאיות למשרד האוצר מאפשר להן להוסיף 0.3% לייקור הכללי למשך עשר שנים רצופות.

     

    האם לאוצר יש או אין כסף לבטל?

    ברשויות העצמאיות, כאמור, מבקשים עתה לבטל את ההסכם ועימו גם את ייקור הארנונה. פורום ה-15, שמאגד את ראשי הערים העצמאיות בישראל, פנה ב-28 בנובמבר לראש הממשלה ולשרי האוצר והפנים בנושא. "בימים האחרונים אנו נחשפים לידיעות שונות בדבר עודף תקציבי בקופת המדינה, אשר הובילו להחלטת משרד האוצר לבטל את העלאת מס ההכנסה המתוכננת ל-2014", כתבו ראשי הערים בפנייתם.

     

    "לאור שינוי נסיבות זה והבנתנו שהמצב אינו קריטי כפי שהיה בעת חתימת ההסכם, יש לדעתנו לפעול כבר בימים הקרובים לביטולו של ההסדר הלא טבעי והחריג הזה מול הרשויות העצמאיות. זאת, כמובן, ללא שיפגע מאום מתקציבי האיזון והפיתוח שהוקצו הלכה למעשה לטובת הרשויות הזכאיות למענקים אלה".

     

    העיתוי של שליחת הפנייה אינו מקרי. המכתב נשלח שלושה ימים לאחר הודעת שר האוצר על ביטול העלאת המס ההכנסה שתוכננה לשנה זו. לפיד אף הצהיר בתקשורת כי בכוונת משרדו לממן את ביטול ההעלאה באמצעות שימוש בעודפים בהיקף של 3 מיליארד שקל שנוצרו בתקציב 2014: 2 מיליארד שקל בסעיף הריבית על החזר החובות של הממשלה, ועוד מיליארד שקל ברזרבות לעמידה ביעד ההוצאה של משרדי הממשלה השונים.

     

    אולם, כעבור שבועיים קיבלו ראשי הערים תשובה מהממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, שציירה מציאות שונה: "מכתבכם הועבר לטיפולי ולהלן התייחסותי", כתב לוי. "על פי הערכתנו לא צפויים עודפי תקציב בקופת המדינה בשנת 2014, ועל כן לא ניתן לממן את מענקי האיזון והפיתוח ללא העברה מהרשויות המקומיות כפי שסוכם בהסדר". כלומר, כסף לביטול העלאת מס הכנסה – יש. כסף לביטול העלאת הארנונה – אין.

     

    אכזבה נוספת ציפתה לראשי הערים העצמאיות כעבור מספר שבועות, כאשר הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר על החלטתם למתן את העלאת מס המעסיקים. מס המעסיקים היה אמור לעלות בתחילת השנה מ-6.5% ל-7%. נתניהו ולפיד החליטו במקום זאת להעלותו ל-6.75%, על מנת לצמצם את הנטל שמוטל על המעסיקים.

     

    כדי לחפות על אובדן ההכנסות למדינה כתוצאה מההקלה במיסוי על המעסיקים, הוחלט כי משרד האוצר יסיט שוב מקורות מהרזרבות של תקציבי המשרדים הממשלתיים. פעם נוספת, פנו השרים לעודפים בתקציב 2014, בעוד שלראשי הרשויות אומרים כי עודפים כאלה לא קיימים. הסכום שיופנה למימון ההקלה במס מעסיקים, דרך אגב, הוא 450 מיליון שקלים – סכום זהה לזה שהלוו הרשויות המקומיות למדינה.

     

    "לבטל את ההסדר שנולד בחטא"

    בעוד שראשי הערים העצמאיות נאבקים לביטול ההסכם מול משרד האוצר, נפתח ערוץ חדש לטיפול בבעיה. שתי חברות מועצה בערים עצמאיות - רויטל לן-כהן מסיעת מרצ בעיריית כפר סבא, ומיכל ברם מהרשימה למען תושבים בעיריית רעננה – פנו לחבר הכנסת אילן גילאון ממרצ, בבקשה שיפעל לביטול ההסכם בחקיקה.

     

    גילאון הגיש בשבוע שעבר הצעת חוק לביטול ההסכם, בטענה כי מעבר לנטל שהוא מטיל על גבם של התושבים ברשויות הללו, מדובר בהסכם חריג שמשנה סדרי עולם במגזר הציבורי. "העברת התקציבים מהשלטון המקומי לקופת האוצר נוגדת את עיקרון הפרדת הרשויות", אומר גילאון. "עתה משהתברר כי הגירעון אינו כצעקתה, יש לבטל את ההסדר שנולד בחטא ואין לו כל הצדקה".

     

    "אחרי שנודע שלא היה ולא נברא בור בתקציב והתגלו גם רזרבות בסך מיליארדי שקלים, אין כל הצדקה להסדר שכולל העברת 450 מיליון שקל מהרשויות המקומיות לקופת המדינה. ההסכם למעשה מהווה מנגנון עקיף לחליבת כספים לאוצר המדינה מכספי הארנונה של התושבים. בתמורה אישר האוצר לרשויות להעלות את אגרת הארנונה בעשור הקרוב. כך שבמקום לשרת את התושבים, הפכו הרשויות לאגף נוסף במשרד האוצר ולמלווה בריבית לעת צרה מכיסי התושבים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים