גרינברג: "אני הולך לישון כל לילה עם חיוך"

בראד גרינברג בן ה-59, יהודי אמריקאי, הגיע לארץ בעונה החולפת כשאימן את מכבי חיפה, ומאז לא מפסיק להשתלט על הכדורסל הישראלי. גרינברג לקח את אליפות המדינה עם הקבוצה הירוקה מהכרמל, זכה באליפות בקיץ האחרון עם נבחרת ארה"ב במכביה, חתם ל-3 שנים בהפועל ירושלים ומאז הצעיד אותה אל המקום הראשון בטבלת הליגה בתום הסיבוב הראשון ואל שלב 32 הגדולות במסגרת היורוקאפ.

• הצביעו: ספורטאי השנה שלכם
  

תקראו לזה "להיות או לחדול"- אבל הוא דווקא מעדיף לקרוא לזה 'התשוקה למקצוע', שהובילה אותו אל ההצלחה ואל המועמדות לתואר מאמן השנה בישראל. "בטח שזה מחמיא לי להיות מועמד, 2013 הייתה שנה מאוד טובה בשבילי, גם בכדורסל וגם בחיים האישיים, זה הדובדבן שבקצפת", סיפר גרינברג.

מה למדת על הארץ שלא ידעת לפני?

"גיליתי שאנשים יכולים להיות ידידותיים וחמים. הכרתי אנשים שהם גם דואגים לעצמם וגם לאחרים. עבדתי בעונה שעברה עם שני עוזרים (עופר רחימי ורמי הדר), נוצרה לי חברות מדהימה עם אנשים שלא הכרתי לפני כן, שניהם אנשים מיוחדים, היה לי תענוג לחלוק את האליפות איתם. החברות איתם חשובה לי מאוד והשנה היא גם ממשיכה עם אורן עמיאל, העוזר שלי בירושלים, וזה נהדר".

רמי הדר. גרינברג: "תענוג היה לי לחלוק אליפות איתו ועם רחימי"(צילום: ערן יופי כהן)

אז למה לא המשכת לאמן בחיפה?

"בהתחלה רציתי להישאר בחיפה. כשהבעלים התחלפו בירושלים התעניינתי, אבל לא ידעתי אם תהיה לי את האופציה ואם אני ארצה. אבל אז המשא ומתן עם חיפה נתקע ונהייתי מאמן חופשי, אז המטרה שלי הייתה לחתום בירושלים, מהרבה סיבות. הרגשתי שזאת הזדמנות גדולה, זאת קבוצה עם היסטוריה וגם החברות שלי עם ארן טלם היא משהו ייחודי. עוד יותר משך אותי לחתום בקבוצה עם חבר של 30 שנה. את העונה בחיפה אני אזכור לתמיד ואנסה לעשות זאת שוב, וזה יהיה לא יאומן אם אני אצליח. כל הזיכרונות שלי מחיפה מדהימים ועכשיו יש לי הזדמנות לעשות משהו מיוחד, אז אני בר מזל".

אבל אתה רחוק מהמשפחה שלך, זה לא קשה?

"אני אוהב את מה שאני עושה, ואני מקווה שאני אעשה את זה עוד הרבה זמן. אמנם יש את המרחק מהבית ומהמשפחה, וזה לא קל. אני מקווה שאשתי עוד תבלה איתי כאן בירושלים, אני אשמח אם היא תהיה איתי, וסוף סוף אני אקבל אוכל טוב, עכשיו זה ערב אחד פלאפל, ערב שני פיצה".

בראד גרינברג בימיו במכבי חיפה. "הזכרונות שלי משם מדהימים"(צילום: יאיר שגיא)

אז אחרי תקופה די ארוכה בישראל, איך הארץ נראית לך כיהודי שהגיע מארה"ב?

"למדתי את ההבדלים בין להיות יהודי לבין ישראלי, יש גאווה להיות ישראלי שהיא מעל להיבט הדתי. אני חושב שלמדתי להעריך יותר מה זה להיות ישראלי מאשר להיות מישהו שקשור למדינה הזאת. בארה"ב אין שום הרגשה לגבי מה זה ישראלי, להיות ישראלי ולהיות יהודי זה דבר אחר לחלוטין. אין לי ממש חוויות שונות, אני חוגג חלק מהחגים, אבל אין לי משפחה כאן אז אני לא עושה יותר ממה שהייתי עושה בבית, כשאני שם אני משגיח על החגים אבל לא בצורה אדוקה".

ואיך נראית ירושלים כעיר לגור בה לעומת חיפה?

"חיפה היא עיר יותר שקטה, זאת לא עיר הבירה, אתה לא יכול ללכת לכותל כשמתחשק לך. אני חושב שירושלים זה מקום מיוחד, אנשים מכל העולם מגיעים לכאן. זאת עיר שגורמת לך לחשוב על הקשר בין אנשים ובין הדתות, אני לפעמים עושה הליכה לעיר העתיקה, אפילו אם זה רק לשעה, וזה באמת מדהים".

"ירושלים זו עיר מיוחדת"(צילום: אוהד צויגנברג)

זה הייחוד של ירושלים. מה הייחוד של הליגה הישראלית?

"זאת ליגה חזקה, מאוזנת יותר ממה שהיא הייתה בעונה שעברה. יש כדורסל טוב, שחקנים טובים, קבוצות חזקות, ישראלים צעירים חזקים, הבונוס הוא שיש כישרונות צעירים".

אתה תמיד נותן מחמאות למאמנים אחרים, אבל נראה עד כה שאתה מצליח להשתלט על הליגה.

"כרגע בקבוצה אנחנו בעמדה טובה, אבל זה יכול להשתנות. יש לי כבוד למאמנים אחרים בכל מקום בעולם, יש המון קהל שצופה בנו ומבקר אותנו. זה לא כמו עבודה משרדית, יש הרבה ביקורת עלינו ואנחנו יודעים להתמודד עם זה, זה חלק מהעסק".

"זאת לא עבודה משרדית, יש הרבה ביקורת עלינו"(צילום: עוז מועלם)

מה הביקורת ששמעת עליך?

"יש אנשים שטוענים שאני קליל מדי עם השחקנים ולא קשוח מספיק, אני רוצה לתקשר איתם בלי צעקות, בלי עונשים. אני רוצה שהם ייהנו לשחק בשבילי ושייהנו מהמשחק עצמו. אני לא רוצה שהם יהיו רובוטים על המגרש. כן שיהיו מדויקים ושתהיה משמעת, אבל אפילו במסגרת הכי קשוחה יש חופש ויצירתיות ואינסטינקטים, אז גם עם קשיחות זה מה שאני אוהב לראות, משחק חופשי. הכול על הפרקט מאורגן, אבל הם יכולים להיות גם חופשיים".

חוץ מהתמודדות עם הביקורות, מה הופך אדם למאמן טוב?

"הוא צריך לאהוב את מה שהוא עושה, צריך תשוקה לזה, אתה צריך להבין שאנשים שאתה עובד איתם הם בני אדם ויש להם רגשות, עליות ומורדות, ולפעמים מה שקורה מחוץ למגרש גם משפיע כשהם באים לעבודה. מאמן צריך להתייחס לאנשים בכבוד, יש אמרה ידועה: "לשחקנים לא אכפת מה אתה יודע, עד שהם יודעים שאכפת לך", אז אתה חייב לדאוג להם, להגיע אליהם. הם לא ישחקו בשבילך אם לא תתנהג אליהם בכבוד".

"לא רוצה לתקשר עם השחקנים בצעקות ועונשים"(צילום: אוהד צויגנברג)

מה ההבדל בין מאמן כדורסל למאמן של ענפים אחרים?

"כדורסל זה משחק קבוצתי, משחק שמערבב שחקנים מהרבה מדינות, צריך ליצור קבוצה - זה הרבה יותר קשה, יותר מאתגר. השחקנים הם אנשים עם הרגלי חיים שונים שמגיעים לאותו המקום, צריך להיות לא אנוכיים ולעזור להם. יש הרבה עליות וירידות, שזה אתגר גדול בספורט באופן כללי".

אתה נהנה ממה שאתה עושה?

"זה כיף, כל שבוע הוא כיף מחדש, בישראל אני הולך לישון כמעט כל לילה עם חיוך. אני אוהב את זה, אפילו את הלילות הלא טובים. צריך לשים לב למה שעשית ומה שלא עשית ומה יכולת לעשות אחרת, אתה צריך להסתכל על הסיטואציה ולהבין איך ממשיכים מכאן הלאה, להבין מהו האתגר, זה כל הכיף, אם אתה לא מסוגל להתמודד עם הימים הקשים לא תשרוד הרבה".

גל מקל עם בראד גרינברג. קול אחד כבר יש לו(צילום: אורן אהרוני)

גל מקל, ששיחק תחתיך בעונה שעברה במכבי חיפה, מועמד לכדורסלן השנה.

"אני לא יודע מי כל המועמדים לקטגוריה הזאת, אבל הייתה לגל עונה נהדרת והוא השחקן השני הישראלי ב-NBA. הוא בן אדם מיוחד מאוד, נהניתי לאמן אותו ואני גאה בו מאוד, יש לו את הקול שלי בהצבעה".

טקס "המצוינות בספורט", על שם יעקב חודורוב ז"ל, הינו יוזמה של משרד התרבות והספורט ובשיתוף הטוטו למען חיזוק וקידום המצוינות בענפי הספורט השונים בישראל. בשיאו של המיזם, טקס הענקת הפרסים לספורטאים הנבחרים של שנת 2013 ייערך ב-14.1.14 בהיכל התרבות בראשל"צ. הבחירה תתבצע על ידי גולשי YNET ו-ועדה מקצועית של משרד הספורט.

נקודה מדהימה של רוג'ר פדרר