שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בקשו רישיונות: העסקת פליטים כחוק

    השינויים בחוק למניעת הסתננות, לא משפיעים רק על מבקשי המקלט מאפריקה - על המעסיקים להקפיד כי לעובד יש רישיון מתאים, כדי לא להיות חשופים לקנסות וכתבי אישום. מדריך

    שביתת מבקשי המקלט מאפריקה נגד מדיניות ההגירה של ישראל מאלצת את בעלי המסעדות והמלונאים למצוא פתרונות בהיעדר העובדים. אולם השינויים בחוק למניעת הסתננות, שהוציאו את המפגינים לרחובות - חושפים גם אותם לקנסות וכתבי אישום.

     

    התיקון לחוק, שאושר בדצמבר לאחר שבג"ץ פסל את התיקון הקודם שיזמה הממשלה - קובע בין היתר את הקמת מתקן שהייה פתוח ביום וסגור בלילה, אליו ניתן להעביר גם פליטים ומסתננים השוהים כיום בישראל. השוהים במתקן יחזיקו באישור בשם "הוראת שהייה", שמי שמחזיק בה לא רשאי לעבוד. בשלב הראשון, שעתיד להסתיים בפברואר, הוא יוכל להכיל 3,300 אנשים.

     

    בהודעה שפרסמה רשות ההגירה והאוכלוסין הובהר, כי היא מתחילה באכיפה מוגברת כלפי מי שיעסיק מסתננים שמחזיקים בהוראת שהייה. עוד פורט, כי תבוצע אכיפה כלפי העסקת מסתננים שמחזיקים ברישיון עם מגבלות לגבי אזורים גיאוגרפיים המותרים להעסקה - כ-800 איש ששוחררו בעקבות פסיקת בג"ץ מספטמבר ושחל עליהם איסור העסקה בערים מסוימות, למשל תל אביב ואילת.

     

    ואכן, בשבועות שחלפו מאז כניסת התיקון החדש לתוקף, הגבירה הרשות את פעולות האכיפה נגד כ-53 אלף מבקשי המקלט השוהים בישראל ופקחי מינהל האכיפה והזרים עצרו יותר מ-150 מבקשי מקלט שאותרו ללא אשרות בתוקף. מבקשי מקלט אלו ייכלאו לתקופה של 90 יום במתקן סהרונים ובהמשך יועברו למתקן חולות.

      

    מי שזומן - לא יכול לעבוד

    עו"ד מיכל פינברג-דורון, מומחית לעניני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות', מסבירה כי בעקבות החלטת בג"ץ מ-2011, לא ננקטה עד כה אכיפה כלפי מעסיקים שהעסיקו פליטים ומסתננים. מדובר בכ-50 אלף בעלי "רישיון זמני שאינו מהווה רישיון עבודה" (2א5), אותו יש לחדש מדי מספר חודשים אצל ממונה ביקורת הגבולות.

     

    כעת ייתכן, כי בעת חידוש הרישיון יחליפו לחלקם את האשרה בהזמנה למתקן השהייה. מרגע שהזימון ייכנס לתוקף - אסור יהיה להעסיק אותם. "רבים מהפליטים והמסתננים עובדים במשק הישראלי, בבתי עסק ובבתים פרטיים, ואם יוחלט על העברתם למרכזי שהייה תהפוך העסקתם לבלתי חוקית", היא מסבירה.

     

    "החוק לא דן במפורש במעמדם של עשרות אלפי המסתננים שכבר השתקעו ועובדים בישראל. היא מוסיפה, "אולם מדברי ההסבר עולה כי לממונה יש סמכות רחבה להורות על שהייתם במרכז שהייה של מי שמועברים אליו ישירות ממשמורת, כלומר מעצר ממנו מועברים למרכזי שהייה, וגם להורות על שהייתם של מי ששוחררו מן המשמורת ושוהים במרכזי הערים".

     

    פינברג-דורון מוסיפה כי בניגוד למדיניות המקלה שננקטה בעבר לגבי מסתננים מאזורי מלחמה כגון אריתראה ודרום סודן, החוק אינו מבדיל בין מדינות המוצא של המסתננים וניכרת הקשחה ביחס להעסקתם. עם זאת, היא מעריכה כי "ההתעוררות הציבורית מעמידה בסימן שאלה את העברתם של עשרות אלפים למרכז שהייה ולכן נראה כי בשלב זה העסקתם של פליטים ומסתננים בעלי רישיון 2א5 לא תיפגע".

     

    ברשות ההגירה והאוכלוסין מפרטים כי עד כה הועברו כ-480 איש מכלא סהרונים למתקן השהייה חולות, שהקמתו כבר החלה בדרום, אולם חלקם הוחזרו לסהרונים בשל הפרת ההוראות. בנוסף החלו לחלק זימונים למאות נוספים, בשלב זה גברים בלבד ששוהים שנים רבות בארץ. למקבלי הזימון ניתנים 30 להתייצב במתקן.

     

    נועה קאופמן, רכזת תחום מבקשי מקלט בקו לעובד, מציינת כי על פי המידע שאספו, כ-400 איש קיבלו זימון להתייצב עוד חודש במתקן, אך היא מעריכה כי ההיקף יתרחב. "כשהזימון ייכנס לתוקף, הם לא יוכלו עוד לעבוד", היא מציינת. "בינתיים אנחנו לא יודעים מי עתיד לקבל זימון – אנחנו מגלים על זה כשהם מגיעים לחדש את הרישיון".

     

    לדבריה, הרשות צמצמה את מספר הלשכות ואת שעות קבלת הקהל שבהן ניתן לחדש אשרות. עוד היא מציינת כי "העובדה שמעסיק צריך לעבור התמחות כדי לגלות מה המעמד של העובד שלו ובאיזה אישור הוא מחזיק, יוצרת בעיה גדולה ומכוונת שנועדה להקשות על חיי מבקשי המקלט".

     

    העסקה כחוק – על מה צריך להקפיד?

    בהודעה פורטו סוגי הרישיונות הניתנים למסתננים: בעלי "הוראת שהייה" - שזומנו למתקן ולא רשאים לעבוד; בעלי "רישיון זמני - אינו רשאי לעבוד" - שמועמדים לגירוש ואינם רשאים לעבוד; "בעלי רישיון זמני שאינו מהווה רישיון עבודה (הגבלת מגורים ועבודה)" - שמוטלות עליהם מגבלות גיאוגרפיות; ובעלי "רישיון זמני שאינו מהווה רישיון עבודה" - שאין אכיפה על העסקתם מכוח החלטת בג"ץ.

     

    פינברג-דורון מסבירה כי מותר להעסיק רק פליטים או מסתננים, שמחזיקים ברישיון זמני שאינו מהווה רישיון עבודה. לפיכך, יש לבדוק את מעמדם של העובדים טרם קבלתם לעבודה, לוודא כי הרישיון שלהם נמצא בתוקף, להזכיר להם לחדש אותו לפני שהוא יפקע ולוודא כי לא הוטלו על העובדים מגבלות חדשות בעת חידוש הרישיון. "העסקה ללא רישיון בתוקף, משמעותה כהעסקת עובד ללא רישיון כלל", היא מחדדת.

     

    העסקת מסתננים לגביהם קיים איסור מסוים, חושפת את המעסיקים לקנסות והגשת כתבי אישום לפי חוק עובדים זרים. "החוק קובע כי מי שמעביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל, דינו – קנס בסך של עד 58,400 שקל וקנס נוסף בסך של עד 5,600 שקל לכל עובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה", היא מפרטת. "אם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד - דינו של המעביד מאסר שנה או קנס בסך של עד 116,800 שקל וקנס נוסף בסך של עד 5,600 שקל לכל עובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה. 

     

    "בנוסף, תקנות העבירות המנהליות קובעות כי העסקת עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מהווה עבירה מנהלית שבצידה קנס בשיעור של 5,000 שקל, בין אם הדבר נעשה במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד ובין אם לאו, וכן 500 שקל נוספים לכל יום שבו נמשכת העבירה". 

     

    השפעת השביתה

    חלק מהפליטים ששבתו בימים האחרונים חוששים למקומות עבודתם, אולם פינברג-דורון מבהירה כי על פי חוק, למעסיקים אסור לפטר אותם בצורה שרירותית רק בשל השביתה. "פליטים ומסתננים, המועסקים על ידי מעביד ישראלי, זכאים לזכויות ככל עובד ישראלי אחר גם אם הם לא חוקיים, כולל הליך שימוע, פיצויי פיטורין ועוד", היא מסבירה.

     

    "אירוע של אי התייצבות לעבודה עקב הפגנה פוליטית עלול להיות עבירת משמעת אשר בעקבותיה מעביד יכול לשקול אם לפטר את העובד, אם למשל הוא לא הודיע על כוונתו להעדר וכתוצאה מכך נגרם נזק למקום העבודה", היא מסבירה. "אולם בשום מקרה אין לראות בהיעדרות חד פעמית כזו משום התפטרות או נטישה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מוטי קמחי
    צילום: מוטי קמחי
    צילום: שחף הבר
    מיכל פינברג-דורון
    צילום: שחף הבר
    מומלצים