״זה מדהים אותי! איך זה שגבינה לבנה עולה אצלכם פחות מאשר בארץ? בעצם, שר האוצר החליט להוזיל השבוע את מחירי הגבינה״.

״פשש... את מעודכנת!״

בגלל מהירות הגלישה באינטרנט, בלחיצת כפתור אחת המידע מגיע לניו-יורק מהר יותר מאשר לתל אביב.

״אולי תלחצי לי על עוד נקודות כואבות? אין, אין על אמריקה. הבועות שאתה יוצר לעצמך גדולות יותר, נוחות יותר, זולות יותר״.

(צילום: טל גבעוני)

״אנחנו באים לבדוק מיהו הקהל שנגדו יאיר לפיד פתח חזית, 'היורדים החדשים'. אנחנו מגיעים לערב חד פעמי ונפגוש את הישראלים שמתגוררים באיזור ניו-יורק. המידע על המופע רץ בפורום בפייסבוק וזכה לבאזז ולתגובות מאד חמות. לישראלים שחיים בחו״ל יש תחושה שתמיד יהיה להם לאן לחזור ולישראלים בארץ יש תקווה שתמיד יהיה להם לאן לברוח. אם נהיה רציונלים לרגע, אמיתי עכשיו, בלי פאנצ׳ים, לא בטוח שיהיה לכם לאן לחזור בעוד כמה שנים. הרי ג׳ון קרי מבלה בירושלים וברמאללה יותר מאשר בוושינגטון, המו״מ עם הפלשתינים תקוע, אובאמה לא רצה להתערב בסוריה ובפועל אסד ממשיך להרוג, נחתם הסכם בז׳נבה עם האיראנים שממשיכים להעשיר אורניום. מעבר לצרות האובייקטיביות, יש את עניין ההקצנה הדתית שמאיימת על עתיד ישראל. מדהים אותי שלפחות פעמיים בשבוע נכתב ב׳ניו-יורק טיימס׳ על נשות הכותל ועל הדרת הנשים באוטובוסים. זה הרי לא נתפש הסיפור הזה בקרב יהודים דתיים בארה״ב. אנחנו עושים לעצמינו נזקים. ההקצנה הזו בארץ הופכת את העסק למאד נפיץ ומדרדר. בקיצור, אני לא אופטימי. גם ראש העיר החדש דה-בלסיו לא מחכה שנגיע בהמוננו לניו-יורק. את גל מקל ועמרי כספי אולי מקבלים ב-NBA בארה״ב בזרועות פתוחות, אבל מה עם כל היתר?"

״הבדל גדול. בניגוד לסאטרדיי נייט לייב או 'ארץ נהדרת', שבה עורכים חזרות וכותבים טקסטים, אצלנו אף אחד לא יודע מה יתר המשתתפים בפאנל הולכים להגיד. כל אחד כותב לעצמו ומביע את דעתו. ב-NYU תהיה שעה וחצי מצחיקה ומעניינת. אני יכול לספר שהאורח שלנו יהיה יוני בלוך, שבימים כתיקונם עובד עם בוב דילן, ואולי יהיו הפתעות נוספות. אגב, כשהיה בזמנו דיון אם להחרים את אולם התרבות החדש באריאל, החלטנו דווקא להופיע שם, לייב, ירדנו על קהל המתנחלים וקיבלנו מהם גם פידבק. היה מרתק״.

״אני בן 35, לא ילד. אני רואה את הפוליטיקאים שמגיעים אלינו לאולפן. אני מבין את המחיר האישי הכבד שהם משלמים. מצד שני, אולי אני פשוט פסימי יותר מאחרים באשר ליכולת להשפיע ולשנות. אתה לא רק צריך להיות חדור מוטיבציה אלא משוכנע ביכולת שלך להשיג את השינוי המיוחל. התפקיד של מרב לא מסתכם באג׳נדה פמיניסטית ובדיבור בלשון נקבה. יש שמגיעים לפוליטיקה כי הם מאמינים שיש שם יותר כסף, כוח, תהילה. אם את חושבת שאני רומז ליאיר לפיד, אני לא מכחיש״.

״הטלוויזיה בארה״ב מרתקת אותנו. לתוכנית הסאטירה הפוליטית של ג׳ון סטיוארט יש אולי רייטינג של אחוז אבל במונחים אמריקאים מדובר במליוני צופים. זה נתונים מדהימים בהשוואה לשוק הטלוויזיה בארץ. התוכניות של ג׳ימי קימל, ג׳ימי פאלון, קונאן או'בריאן, דיוויד לטרמן וכמובן 'דיילי שואו' של ג'ון סטיוארט ו'קולבר ניישן' של סטיבן קולבר בקומדי סנטרל הן תוכניות מדהימות, הטובות ביותר בז׳אנר. הם לקחו את השילוב בין דעתנות והומור לדרגה הכי גבוהה שיש. זה חורג מגבולות המסך. כל הפוליטיקאים המובילים, כולל נשיאים כמו אובאמה, מתארחים בתוכניות הסאטירה המובילות כי הם יודעים שמדובר בקהל צופים צעיר ומשפיע. אנחנו גאים בקווי הדימיון ביניהן ו'מצב האומה'. ניסינו לעשות משהו דומה כשרצו לחוקק בארץ חוק נגד חופש הביטוי. הודענו בפייסבוק על מופע שהתקיים במוזיאון ת״א ובו נתנו לכל אורח, למשל למוטי קירשנבאום, לנצל חמש דקות אחרונות ולהגיד כל מה שיש לו על כולם, לפני שיבוא שוטר, מעין 'מסיבת סיום לחופש הביטוי'. זה היה ניסיון מאד מוצלח לחרוג מגבולות האולפן הנוח״.

״ניו-יורק! ביקרתי לראשונה בעיר בגיל 13. כילד שנולד וגדל בתל אביב זה היה עבורי שוק. הפרספקטיבה שלי על העולם השתנתה. הגודל והעוצמה היממו אותי. אחרי הצבא חזרתי לעיר ומאז אני מקפיד לבקר בה המון. רק לפני ארבעה חודשים ביקרתי שם. עבור חובב אוכל טוב, מסעדות וספורט, ניו-יורק היא גן עדן. בינתיים אני מאד מאוכזב מקבוצות הספורט של העיר שזכו להישגים מחפירים. אולי הפעם אני אוכל להשיג כרטיסים למשחק של הניקס, כי הם צריכים לשלם לאוהדים שיגיעו למגרש. באותה הזדמנות אני חייב להזמין שולחן בפיטר לוגר, המקום האהוב עלי בעולם כולו. מעולם לא גרתי בניו-יורק אבל לא הייתי מתנגד, הבעיה היא שבת הזוג שלי מאד עסוקה והעבודה שלה מחוברת לארץ״.

״סיכוי קטן. אני מאד מקווה שכן. בניגוד לאחרים בכנסת, היא מאלה שממש עובדים. מרב נשארת לפעמים בלשכה עד אחת, שתיים בלילה... אולי היא תגיע רק ללילה אחד, תהיה במופע ותחזור לארץ למחרת״.