זרי פרחים ודמעות: "אומרים לשרון תודה"

שעתיים אחרי שהסתיימה אתמול אחר הצהריים (ב') הלווייתו של אריאל שרון, וחרף הדיווחים על ירי מעזה, עדיין עמדו כמה מבקרים בודדים מעל קברו בגבעת הכלניות, לא רחוק מחוות שקמים. חלקם קראו פרקי תהילים לעילוי נשמתו ואחרים פשוט הביטו בערימת הזרים הגבוהה שכיסתה את האדמה. אחד הנוכחים – נאמן להומור ולציניות של ראש הממשלה לשעבר – הניח בובה צמרירית של כבשה על הפרחים. את השקט הפרו רק שיחות שקטות, תקתוקי מצלמות ופה ושם דמעה אקראית.

אריאל שרון - כתבות נוספות:

• ביידן: בזכות שרון ישראל לא בסיכון גיאוגרפי
• בתום הלוויית שרון: רקטות נורו מרצועת עזה
• קווים לדמותו: חיי שרון בקריקטורות
• המטכ"ל הצדיע לשרון: "לוחם אמיץ ומנהיג"
• בלייר נפרד משרון בעברית: "יהי זכרו ברוך"
• פרס באשכבה: "אריק - חבר, מנהיג, מצביא"
  

דבורה, תושבת נתיבות, הגיעה לטקס עם בנה ליאור בן ה-18, ואחרי סיומו הם התייצבו מעל הקבר. "עצוב שאריק נמצא פה עכשיו", אמרה דבורה. "הרבה כועסים עליו בגלל ההתנתקות, אבל אסור להתחשבן איתו ברגעים כאלו. חייבים לזכור לו את הדברים הטובים. הרגשתי צורך להגיע לכאן ולהביע הזדהות בדרכו האחרונה כי את העבר שלו אי-אפשר לשכוח".

בנה ליאור הוסיף: "את שרון למדתי להכיר רק אחרי שהוא מת. ראיתי סרטים וקראתי עליו. למרות שלא הסכמתי עם ההתנתקות, היה לי חשוב להביע הזדהות עם מנהיג כזה גדול וחשוב".

ערימת פרחים וכבשה. קברו של שרון(צילום: AP)

(צילום: אוהד צויגנברג)

(צילום: אוהד צויגנברג)

כמו ליאור היו עוד כמה וכמה בני הדור הצעיר שנולדו רק בשלהי הקריירה ההפכפכה – הצבאית והציבורית – של אריאל שרון. בין אלה שהגיעו לחלקת הקבר אחרי תום הטקס היה גם משה בן ה-70, שהגיע מגני תקווה עם נכדיו אריאל (11) ובועז (8). "הוא היה המפקד שלי במלחמת יום הכיפורים", סיפר בהתרגשות. "הייתי חייב להגיע לכאן כדי להוקיר תודה. לאורך הקרבות שמעתי אותו בקשר והוא נתן לנו הרבה ביטחון. בזכותו הרגשנו שננצח במלחמה, מה שבאמת קרה. גם כשהוא הלך לפוליטיקה ליוויתי אותו והתפקדתי למפלגת הליכוד".

מרקו ורינה ביטון החמיצו את ההלוויה אבל הגיעו מכפר סבא ועמדו מעל הקבר בשעות שלאחר מכן. "החלטנו לבוא ולהיפרד סופית מאדם גדול שהגיע זמנו ללכת", אמרו. "הגענו לכאן מיד כשהתאפשר לנו. היינו חייבים להיפרד מאריק בצורה הכי מכבדת. לא הגיעו הרבה אנשים כי בטח חששו מהפקקים, אבל אנחנו מאמינים שכבר ממחר ובכל השבוע המקום הזה יהפוך לאתר עלייה לרגל".

"הקרב שעיצב את דמותו"

הבן גלעד ספד לאביו והתייחס לתוכנית ההתנתקות מרצועת עזה שאותה יזם שרון: "גם מי שיש בלבו עליך בשל אובדן היישובים בעזה, יש לזכור שאתה הקמת יישובים יותר מכל אחד אחר".

נתניהו בטקס הלוויה(צילום: אדי ישראל)

(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

הבוקר ברחבת הכנסת(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

בהמשך הוא הוסיף: "אומרים שאי אפשר לחיות שבועיים בלי כליות, אז אומרים. אמרו שאי אפשר לבצע איגוף של טנקים דרך הדיונות מצפון לאום כתף עד לקרב המזהיר שבו הבקעת את המערך המצרי המרכזי בסיני בששת הימים. אמרו שאי אפשר לחצות את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים עד שהובלת את המבצע והכרעת את המלחמה. אמרו שאין ברירה ועולים מברית המועצות המתפרקת ישוכנו באוהלים, אבל אתה דאגת שלא יישאר עולה אחד ללא קורת גג. אז אמרו".

בדרך מירושלים לחוות שקמים עצרה השיירה הצבאית עם רכב הקומנדקר שנשא את ארונו של שרון באתר "יד לשריון" בלטרון, ושם נערך כינוס מיוחד של פורום מטכ"ל. מפקד חטיבת אלכסנדרוני, אלוף משנה דוד זיני, אמר: "הקרב בלטרון, שבו נפצע שרון קשה ושבו נפלו חללי החטיבה, עיצב את דמותו של אריק כלוחם".

ג'ו ביידן: כמו מוות במשפחה

טביעות אצבעותיך ניכרות בכל מצב מדיני ובכל מוצב צבאי".

גם ראש הממשלה נתניהו ספד לו באריכות והתייחס למחלוקות בין השניים: "לא תמיד הסכמתי עם אריק, ולא תמיד הוא הסכים איתי, אבל כשהוא שירת בממשלתי וכשאני שירתּי בממשלתו עבדנו בשיתוף פעולה למען ביטחון ישראל ולמען כלכלת ישראל".

הספדים מרגשים נשאו גם שני הדיפלומטים הזרים הבכירים שהשתתפו באירוע. סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן סיפר שהיכרותו עם שרון נמשכה 30 שנה: "למדינה כמו ישראל התחושה על אובדנו של מנהיג זה היא כמו מוות במשפחה. רבים מעמיתיי האמריקנים מרגישים את אותה תחושת אובדן".

ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר סיפר בנאומו על הרגע שבו שינה את התייחסותו לשרון. "פגישותיי הרשמיות עמו היו קשות", אמר מי שמכהן כיום כשליח הקוורטט למזרח התיכון. "ואז פעם אחת הזמנתי אותו לביתי לארוחת ערב שלא לפרוטוקול. רציתי להכיר את האיש, ואז ראיתי אריק שונה לגמרי".