צרכנים בין הכיסאות: כפילות בטיפול בתלונות

36 מהעובדים הוותיקים במשרד הכלכלה בתחום הגנת הצרכן מקבלים מהאוצר בשנתיים האחרונות מיליון שקל בשנה כתוספת דרגה ושעות נוספות על העברתם לסמכות הרשות החדשה להגנת הצרכן והסחר ההוגן, אבל מסרבים לקבל את מרות הרשות. הם מתנגדים לשינוי במעמדם ומעכבים את שכלול הטיפול הממשלתי בתלונות הצרכנים. הפרשה עלתה היום (ג') בוועדה לביקורת המדינה. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) דרש מהאוצר להקפיא את העברת הכספים לעובדים עד ליישוב המחלוקת.

• לכתבות נוספות בערוץ הצרכנות
  

הוועדה נדרשה לדון בדו"ח האחרון של מבקר המדינה שחשף את הסחבת הממושכת ביישום מלא של החוק שנועד להסדיר את פעולות הרשות, 8 שנים לאחר קבלתו בכנסת. מסקנת המבקר היא ש"לצרכן הישראלי אין כתובת ברורה להפניית תלונתו או לבירור זכויותיו מכיוון שמספר גופים ממשלתיים מטפלים בפניות הציבור בנושאי צרכנות. הצרכן איננו מודע לתחומי העיסוק של כל אחד מהגופים השונים ולפיכך אינו יודע לאן להפנות את תלונתו לשם קבלת הטיפול המיטבי בו".

העובדים המדוברים מועסקים בלשכות המחוזיות של המשרד כחוקרים העוסקים באכיפת החוקים הצרכניים. הם מתנגדים לכל פגיעה באוטונומיה שלהם למרות שינוי המבנה הארגוני והסמכותי שנקבע לרשות בהסכם בין האוצר למשרד התמ"ת (לפני שינוי שמו) מ-2012. ועד עובדי המשרד וההסתדרות תומכים בסירובם לקבל את ההסכם שהעביר לרשות את הסמכות המקצועית להתערב בעבודתם, כך שתוכל לעקוב אחר טיפולם בהפרות החוקים.

"משלמים להם ולא מקבלים תמורה"

בהסכם נקבע שהעובדים יקבלו פיצוי של מיליון שקל בשנה על השינוי הארגוני. "משלמים להם ולא מקבלים תמורה", אמר היום המשנה למנכ"ל משרד המבקר, צבי ורטיקובסקי. הוא ציין כי בדיקת המבקר מצאה "מיקוד לא יעיל של פעולות המשרד בתחומי הגנת הצרכן. יותר ממחצית הביקורות נעשו בגין חשד לעבירות קלות עמן קל לצרכן להתמודד. אבל בגין השיעור הגבוה של העבירות הקשות, כגון על חוק החוזים האחידים, לא ננקטו שום סנקציות, ואכיפת מרב הפרות החוקים הסתכמה בהתראה או בקנס מנהלי".

"עובדי המחוזות דואגים לעצמם. כל אחד בוס ומלך", אמר היו"ר כהן, "הם מסרבים להפנים את העיקרון שנדרשת כתובת אחת לאזרח שתמנע את עושק הצרכנים כי הלקוח תמיד צודק". הוא הגיב על התמונה שהצטיירה בדיון לפיה קיימות בשטח לפחות 3 כתובות: של הרשות החדשה, של המחוזות הוותיקים ובתווך של המועצה הישראלית לצרכנות שהוקמה בעבר כחברה ממשלתית וקיבלה מעמד עם תקציב עצמאיים בחוק, אך בפועל אין לה תקציב קבוע והיא נאלצת לחזר על הפתחים כדי לממן את פעילותה.

הממונה על הרשות עו"ד תמר פינקוס אמרה כי הם מתמקדים ב"עבירות הליבה הקשות", והמחוזות פועלים "מול העבירות הקלות שבהן נתקל הצרכן היחיד". עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה, דיווח על טיפול שנתי ב-40 אלף תלונות שמסתיימות בכמה מאות תביעות משפטיות.

מ"מ יו"ר ועדת העובדים, שלמה אלמגור, טען כי "לטובת הצרכן אנחנו דואגים כבר 60 שנה ולא הם. למועצה אין שיניים והרשות היא הגורם הכי גרוע".

אלמגור גם הסתכסך עם נציג משרד המבקר כשהטיח בו: "אני מצפה מהמבקר לדייק בעובדות ושידבר רק אמת". ורטיקובסקי התקומם: "אתה רוצה לומר שהמבקר שקרן? המבקר מדייק ודובר רק אמת". הוא דרש התנצלות, אבל אלמגור הגיב: "אני לא הבן שלך ואתה לא יכול לצעוק עלי". לוועדה הוא אמר כי ההסכם בין ההסתדרות למשרד מגן על זכויות העובדים שלא ייפגעו מהקמת הרשות. לאחר שהובהר לו כי איש לא מבקש לפגוע בזכויותיהם והם כבר קיבלו מעל ומעבר, הוא עזב בכעס את חדר הישיבות.

הוועדה סיכמה בדרישה לקיים את דבר מבקר המדינה, "למנוע את הכפילויות וליצור כתובת מרכזית אחת לטיפול בצרכנים. זאת נוכח המצב הקיים שההגנה על האינטרסים של הצרכנים איננה זוכה לתשומת לב מספיקה מהמשרדים העוסקים בתחום זה, ובעיקר נוכח המבנה הריכוזי בענפי המשק שמגביר את הבעיות בתחום הגנת הצרכן".

יועץ שר הכלכלה, שי לינגלר, אמר בסיכום הדיון כי השר נפתלי בנט נתן הנחיה לפתור את המשבר במשא ומתן אך סירב להתחייב על לוח זמנים "מה שיכול לעכב את מציאת הפתרון". היו"ר כהן סיכם בתזכורת לדרישתו להקפיא את תשלום מיליון השקלים לעובדים עד לפתרון המשבר. הוא דרש שהשר יהיה מעורב במגעים להסדרת הפיקוח על המחוזות עד סוף החודש. אחרת יכנס ב5 לפברואר דיון סגור עם ראשי המשרדים. כלחץ נוסף הוא איים לפעול בוועדת הכספים גם להקפיא העברת תקציבים למשרד הכלכלה.