"מי שרוצה להיות צודק, שיעשה צדק לזולתו"
שולמית אלוני הייתה מראשונות הכותבים בערוץ הדעות ב-ynet. פעם אחר פעם הצליפה בשליטים ושועים, שוביניסטים וגזענים, סוחרי אי-צדק ומחרחרי מלחמה. מסע בין טוריה מעיד עד כמה רלוונטיים הדברים שכתבה לימים אלה
"המסר שלנו לדור הבא צריך להיות שהם צריכים למרוד. למרוד במה שקיים פה. למרוד בשחיתות, בחוסר הצדק החברתי. להקים חברה מתוקנת. בדור שלי האמינו שנקים פה חברה למופת, ואוי לנו מה שקורה פה היום. אני מקווה שהחברה האזרחית תתנער ותעשה פה משהו כדי שנהפוך לחברה טובה יותר. דמוקרטית יותר. כי אני מרגישה שאם רק מי שיש לו אימא יהודיה שולט פה – אז אנחנו מזמן כבר לא דמוקרטיה". ("הדרך לחירות על פי שולמית אלוני",
14.4.2009)
"ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה, אמר הנביא: לא בענישה קולקטיבית ובגירוש, לא בשרית שדות, בעקירת עצים, בגזל אדמה ומים, לא בשוד ושבר". ("לעיתים גם רב שוכח מיהו יהודי",
8.9. 2008)
בתי הסוהר בנשים וילדים ונבחרי עם, משום שכל אלה הם הם 'הטרוריסטים', ואילו אנחנו, המדינה היהודית, זקוקים להגנה מפניהם. איכשהו אנחנו תמיד הקורבן האולטימטיבי. איך אמרה גולדה מאיר? 'אני לא סולחת לערבים שהם מכריחים אותנו להרוג אותם'. היא ההורגת – והיא הקורבן". ("להחליף את דיסקט הכיבוש",
22.9.2006)
"אי אפשר לשקוע בלימודי ספרות נשים והיסטוריה של מאבק מבלי ללמוד את המציאות ולגייס את כל הכלים החברתיים והאינטלקטואליים להבטחת שוויון מלא גם לאם עקרת הבית,
גם לבת השבויה בבעלות אביה ואחיה, גם לאישה שכבלי הדת והמסורת מאפשרים לבעלה לעשות בה כרצונו ולהפוך אותה לשפחה חרופה. ביום האישה הבינלאומי צריך לזכור שישראל אינה בין המתקדמות במדינות ביחס לנשים. בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אין סעיף המבטיח שוויון בענייני מעמד אישי, נישואים וגירושים. האישה הישראלית, יהודייה או מוסלמית, היא קניין האב והבעל, ונתונה לשיפוט שרירותי, משפיל, אנרכיסטי של בתי דין דתיים הפוסקים לפי חוקים שאבד עליהם כלח.
"מי שמבזה יחידים ועמותות המתארגנים למען זכויות האזרח, כל אזרח, זכויות האישה, זכויות פליטים – אינו לוחם למען החופש והדמוקרטיה. הוא הקברן שלהן. במדינות דמוקרטיות מתוקנות מעודדים את האזרח להיות ער ופעיל למען הקבוצות החלשות בחברה, לא מנצלים כוח פרלמנטרי כדי לגדוע פעילות אזרחית למען אזרחים". ("הימין נגד אזרחים", 13.1.11)
שולמית אלוני. "הפוגרום בפלסטינים - חלק ממדיניות הממשלה"(צילום: טל שחר)
"מותר לחרדים להיות אחרים. אבל במקום לאיים עליהם, שאם הם לא ילכו לצבא הם חייבים לשבת בישיבה, צריך לשנות את זה. הרי אנחנו הפכנו אותם לפרזיטים. לא היה יותר נכון לשחרר אותם מהשירות ולהטיל עליהם שירות בקהילה? אז אנחנו לא עושים את זה, וגם
סופדים לשולמית אלוני:
"היא הייתה מגדלור ומצפן מוסרי"
כתבי ynet
שמעון פרס: "בשולמית אלוני היה צירוף נדיר של אינטלקט ועוצמה". נתניהו: "הערכתי את תרומתה לציבוריות הישראלית". יצחק הרצוג: "מודל לחיקוי"
כועסים עליהם שהם פרזיטים". ("שולה וגאולה", ראיון עם שולמית אלוני וגאולה כהן, 12.8.2009)
"מי שרוצה להיות צודק, חשוב שיעשה צדק לזולתו, ובייחוד לאזרחים הוותיקים בארץ. הם והוריהם הזקנים שיש לכבדם כאזרחים וככל האדם. גם להם מגיעה שנה טובה. טובה יותר". ("השנה בציונות, הלאה הפשיזם" 8.9.10)
"הפוגרום בפלסטינים, גזילת אדמותיהם ובתיהם, שריפת יבולם ועקירת עציהם הם כנראה חלק לא מוצהר של מדיניות הממשלה, ועל כן אין זה מקרה כי גם אלה שהועמדו לדין על מעשי הטרור זכו לסליחה ומחילה. הרי הם ממש ממש פטריוטים". ("פוגרום בפלסטינים בהיתר", 27.1.10)
"אדם הגון מהיישוב, אינו נגוע בחיידק ההתנשאות הקובעת שצבאנו הוא 'הכי מוסרי וצודק בתבל'. ההתייפייפות של ראשי הצבא, אטימותם לביקורת והתמיכה הפטריוטית שלה הם זוכים מעידה על כוח ועוצמה, אך לא על מוסר וצדק". ("הקשיבו לשוברי השתיקה", 16.7.2009)
"ספק אם התחזק מעמדנו באזור מאז מלחמת ששת הימים"(צילום: ירון ברנר)
"ספק גדול אם בשנים הללו התחזק מעמדנו במזרח התיכון. אם אמנם גברה תחושת הביטחון של תושבי הארץ. קשה לומר שבישראל של היום יש דמוקרטיה לתפארת, שזכויות האדם באשר הוא אדם מעוגנות בחוק ומוסדות אכיפת החוק מגוננים על זכויות אלו ללא אפליה מטעמי מוצא ומין. שאין אצלנו גזענות, שאין אצלנו אפליה בין אדם לאדם, בין איש לאישה, בין יהודי לערבי". ("להיות אדם", לקראת ציון 40 שנה למלחמת ששת הימים, 2.7.2007)
"למעשה, נראה כאילו מאיר כהנא ניצח. ואנו ממשיכים בדרך זו של אין מדברים אלא רק מחסלים והורסים בתים וכבישים וממלאים את
2014-1928
שולמית אלוני הלכה לעולמה והיא בת 85
ירון דרוקמן
כלת פרס ישראל, חברת הכנסת ושרת החינוך הלכה לעולמה בביתה. היא הייתה פעילה למען זכויות אדם ונגד כפייה דתית, ומייסדת מפלגת מרצ
"רבין לא נרצח מפני שהיה רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, לא בגלל שכיהן כשגריר בארה"ב ולא בשל היותו איש ישר והגון שלא הכריז על 'תום לב וחוסר מודעות פלילית' כדי להתחמק מאחריות על עבירת הכספים השולית בחשבון הבנק של אשתו. רבין, ראש ממשלה נבחר במדינה המתקראת דמוקרטית, נרצח משום שרצה להביא שלום. רבין נרצח מפני שחתר לשלום ומפני שהבין כי לא יהיה שלום כל עוד נשלוט על עם אחר, נגזול את אדמתו ונשלול ממנו את חופש התנועה, את יכולת הפרנסה ואת כבודו האנושי". ("נרצחו האיש והחזון", 6.11.2003)
"עכשיו הדמגוגיה הלאומנית בשלטון, ובשם העם והפטריוטיות יש לסתום פיות. עכשיו 'הכול למען המדינה, דבר לא מחוץ למדינה, דבר לא נגד המדינה', כפי שקבע מוסוליני - וההמון מריע. ואם ישאל מישהו 'היכן האדם?', הוא יוקע כאגואיסט; 'היכן הזולת?' - הוא יוקע כבוגד". ("אוי לאומרים אבוי", 12.5.2002)
זאת לא דמוקרטיה
"יקירתי, מזל טוב, גם באוניברסיטה שלכם פתחו חוג ללימודי 'מגדר', שם יפה לפמיניזם. בימי קראו לזה זכויות האישה או מעמד האישה, והקדישו לכך כמה שיעורים. למען האמת, כשהקשבתי לכן לפני כמה חודשים בכנס הבינלאומי שעסק ב'דמוקרטיה, שוויון ומעמד האישה, יצא לבי אליכן באהבה ובגאווה. הידע, רהיטות הדיבור, תחושת הביטחון והחירות, הנינוחות וחוסר כל רגשי נחיתות ורגשי אשם ממש ריגשו אותי."בשנתון שלי ובאלה שלפני לא היו נשים רבות כמותכן. גם המשכילות בינינו, גם הלוחמות, נחשבו יוצאות דופן ותמיד תמיד היו כעומדות במבחן, בעיקר בתחום הציפיות של החברה: איזו רעיה את ואיזו אם, ומה על הילדים. הערות וביקורות הבאות להזכיר לך את מקומך בחברה, תפקודך ומחויבותך קודם כל לבעלך ולילדיך, שהרי לשם כך נוצרת. היום נשים משכילות פרצו דרכים בחברה, בעבודה, בניהול, בהנהגה, ונדמה שנושאות דגל המאבק לשוויון זכויות מלא וללא אפליה זכו בניצחון מוחץ. אבל לא.
"האישה הישראלית נתונה לשיפוט שרירותי ומשפיל"(צילום: אורי אקרמן)
"ישראל היא ארץ הניגודים. זה יפה? זה יפה באמנות, זה כואב ומשפיל בחיים. אז ביום חג, כאשר את ואני מייצגות את הישגי הנשים בעולם בכלל ובארץ בפרט, עלינו להמשיך ולזעוק את זעקת ההשפלה והקיפוח שהחוק במדינת ישראל כפה כדי לספק את יצר השררה של ממסדים דתיים, בין אם הם רבניים, מוסלמיים או אחרים.
"צריך אם כן לזכור ולהזכיר כי כל עוד החוק והחברה מפלים את האישה באשר היא אישה, הדמוקרטיה אינה דמוקרטיה אלא הסדר פונקציונלי בין מפלגות המחלקות ביניהן את השלטון. יקירתי, שמחי בהישגייך ונצלי אותם למען כלל הנשים והחברה". ("יקירתי, לא ניצחנו", 8.3.2001)
לפנייה לכתב/ת 
שולמית אלוני
צילום: אלי אלגרט
מומלצים
