"ממשלת קנדה מחוייבת לזכרון השואה"
כך אומר השר לענייני רב תרבותיות, ג'ייסון קני, לרגל יום השואה הבינלאומי המצויין ב-27 בינואר במהלכו נערך שיעור וירטואלי בעשרות אלפי בתי ספר בקנדה בנושא
הביקור הרשמי בישראל של משלחת קנדית רבת משתתפים בראשות ראש הממשלה, סטיבן הרפר, המחישה את היחסים המצויינים בין שתי המדינות. קנדה לא רק שומרת על יחסים חמים מבחינה דיפלומטית עם מדינת ישראל, אלא גם מסייעת רבות בשימור ההיסטוריה של העם היהודי תוך השקעה כספית גדולה מדי שנה, במימון ארגונים ופרויקטים הפועלים להנצחת זיכרון השואה בכל רחבי קנדה. כחלק מהמגמה הזו, חברו משרדי החינוך, הרב תרבותיות והאזרחות וההגירה הקנדיים יחד עם מועצת הקולנוע הלאומית של קנדה והשיקו אמצעי לימוד חדשניים כדי לסייע למורים בהעברת החומר הלימודי הנוגע לזכרון השואה, זאת לקראת יום השואה בינלאומי המצויין ב-27 בינואר.
כזכור, בשנת 2005 התקבלה ההחלטה באו"ם לציין מדי שנה ב-27 בינואר את יום השואה הבינלאומי, זאת מפני שביום הזה בשנת 1945 שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי הצבא האדום.
בקנדה הוחלט כי בעשרות אלפי בתי ספר ברחבי המדינה יערך באותו הזמן שיעור וירטואלי באנגלית במהלכו יצפו תלמידים בקטעי וידאו באמצעות האינטרנט המספרים על אירועי השואה. לאחר הצפייה בקטעי הוידאו יתקיימו דיונים על הנושא בין תלמידים מערים שונות ברחבי קנדה כשבמקביל יקבלו התלמידים מידע נוסף ממומחים בתחום, בראשם דוקטור קרסון פיליפס מהמרכז ללימודי השואה על שם שרה וחיים ניוברגר. התלמידים יזכו לשמוע ממקור ראשון עדויות של ניצולי שואה שהיגרו לקנדה לאחר מלחמת העולם השנייה. העדויות נאספו תודות למשרד האזרחות וההגירה הקנדי וקרן מיוחדת שהקים לצורך כך איש העסקים היהודי-קנדי, דוד עזריאלי, ניצול שואה בעצמו. בשל העובדה כי בקנדה יש שתי שפות רשמיות, אנגלית וצרפתית, ב-4 בפברואר יערך השיעור גם בשפה הצרפתית.
מלבד הלימוד על אירועי השואה, התלמידים יקיימו דיונים על המושגים: רצח עם, זכויות אדם, גזענות וערכים דמוקרטיים. השר לענייני הרב תרבותית ג'ייסון קני: "כקנדים, זו אחריותינו ללמוד מאותם אירועים מחרידים שהתרחשו במהלך השואה ואנו מחוייבים ללמד את הנושא ולמנוע בעתיד מקרים שכאלה. ממשלת קנדה מחוייבת לזכרון השואה". שר האזרחות וההגירה, כריס אלכסנדר, הוסיף: "הזוועה שהתרחשה בשואה היא כתם שחור בהיסטוריה האנושית ואסור לנו לשכוח את מה שהתרחש באירופה באותן השנים. ממשלתנו עושה רבות כדי להילחם בתופעות אנטישמיות שמופיעות בצורות שונות ועלינו לעשות ככל שניתן על מנת שגם הדורות הבאים יהיו מודעים לאירועים שהתרחשו בשואה וידעו להילחם בתופעות הללו גם בעתיד". במקביל ליוזמה המבורכת הזו של משרדי הממשלה הקנדיים, ציינו בקנדה בפעם העשרים את יום ראול ולנדברג, בטקסים רשמיים שנערכו בכל רחבי המדינה. ולנדברג, חסיד אומות עולם היה דיפלומט שבדי שייצג את ממשלתו בבודפשט בירת הונגריה, במהלך מלחמת העולם השנייה. ולנדברג לקח על עצמו סיכון גדול וסייע לעשרות אלפי יהודים לחמוק מידי הנאצים תוך שהוא מנפיק לאותם יהודים דרכונים שבדיים מזוייפים שאפשרו להם לשרוד. על שמו של ולנדברג הוקמו שני פארקים, אחד בטורונטו ואחד במונטריאול. בשנת 1994, כחמישים שנה לאחר מותו, הפך ולנדברג לראשון אשר זוכה לאזרחות כבוד בקנדה על ידי הפרלמנט הקנדי, כשבמקביל הוחלט לציין כמועד רשמי את יום ראול ולנדברג. השר ג'ייסון קני שייצג את ממשלת קנדה באחד הטקסים שנערכו ברחבי המדינה ציין: "אנו מציינים את אומץ ליבו של ראול ולנדברג שנחשב לגיבור היסטורי, דווקא בתקופה הכי חשוכה בהיסטוריה האנושית. המעשים שלו נותנים השראה לכל קנדי ואנחנו מוקירים את המורשת שולנדברג הותיר אחריו".
