שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם הופרה "הזכות המוסרית" של צ'רלי וחצי?
    אם מקדונלדס רכשה כדין את הזכויות על סרט הקאלט, על מה נשענת דרישת הבמאי בועז דוידזון להוריד את הפרסומת? על סילוף לכאורה של היצירה ועל פגיעה בשלמותה. פרשנות משפטית לסכסוך שמסעיר את עולם הפרסום
    המהלך הפרסומי של שימוש בסצנה המוכרת מהסרט "צ'רלי וחצי" לצורך פרסומת למקדונלד'ס, מעלה כמה שאלות בסוגיית זכויות יוצרים. במאי הסרט בועז דוידזון והשחקן דוד שושן, שגילם בסרט את דמותו של הילד מיקו, מתנגדים להמשך שידור הפרסומת ודורשים לפצותם על השימוש בסצנה, שנעשה מבלי שנשאלו או נתבקשו לתת את רשותם.

     

    פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    דומה שהשאלה המרכזית לעניין זכויות היוצרים פתורה, שכן מקדונלד'ס טוענת שרכשה את הזכויות בהסכם רישיון כדין מבעלי הזכויות על הסרט – חברת ההפקה – ולכן אינה מפרה את זכויות היוצרים. יחד עם זאת, חוק זכות יוצרים מקנה ליוצר זכות נוספת, המכונה "זכות מוסרית". זכות זו, בשונה מזכות היוצרים, היא זכות אישית שלא ניתנת להעברה, ושמורה ליוצר אף אם העביר את זכות היוצרים לאחר.

     

    לזכות המוסרית שני פנים: האחד כי היצירה תיוחס ליוצר, בהיקף ובמידה המקובלים בנסיבות העניין, והשני כי לא ייעשה סילוף או פעולה פוגענית אחרת ביחס ליצירה אשר יש בהם לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

     

    הפן הראשון תלוי בנסיבות העניין, כלומר בנוהג המקובל לאזכור היוצר הנהוג בנסיבות הפרסום. בענייננו לא נראה שזכות זו הופרה שכן בפרסומת בטלוויזיה לא נהוג לתת קרדיט כלשהו – לצלם, לבמאי או לשחקנים. בעבר נדחתה תביעה של צלם בגין פרסום על גבי אוטובוסים תוך שימוש בתמונות של מוצרי מטבח מכיוון שלא הוכיח שבתחום של צילום מסחרי מקובל לציין את שם הצלם.

     

    פן אחר של הזכות המוסרית, המגן על הזכות לשלמותה של היצירה, נראה רלוונטי יותר לענייננו. הזכות לשלמות היצירה משמעותה כי לא ניתן לעשות שינוי ביצירה או שימוש המעוות אותה או מגחיך אותה באופן קיצוני. בענייננו בוצעו שתי פעולות הגובלות לכאורה בזכות זו.

     

    בפרסומת משודרת הסצנה המקורית וברקע מושמעת הנעימה המזוהה עם הסרט, אך דבריו של צ'רלי (יהודה ברקן) מוחלפים בדברי קריינות העוסקים בשבח ההמבורגרים הנמכרים רק בישראל. השימוש באחד מקטעי השיא של הסרט מחוץ להקשרו, כשעל רקע הדרמתיות של הסצנה המקורית נשמע טקסט "רציני" על הטרגיות שבפרידה מההמבורגרים הגדולים, עלול לעורר גיחוך ו"לעשות צחוק מהסצנה". פעולה זו, של שינוי היצירה עד כדי הגחכתה, ייתכן שיש בה כדי לפגוע ביוצר ובזכותו המוסרית.

    הבמאי בועז דוידזון. יש לו קייס (צילום: רמי זרנגר) (צילום: רמי זרנגר)
    הבמאי בועז דוידזון. יש לו קייס(צילום: רמי זרנגר)

    אל תשים לי מילים בפה

    בנוסף, שינוי הטקסט כך שיעביר מסר פרסומי במקום המסר המקורי מהווה פעולה פוגענית נפרדת נוספת. היוצר נגרר בעל כורחו לשמש כלי להעברת מסר פרסומי מסוים

    מבלי שנתבקשה הסכמתו או רשותו לכך. הפרסומת של מקדונלד'ס מתרכזת כולה בסצנת הפרידה של צ'רלי ממיקו, והחשש העולה מכך הוא שהיצירה – הסרט – תהפוך להיות מזוהה עם מקדונלד'ס, ענקית מסחרית אשר מיוחסים לה בין השאר מסרים בעלי הקשרים שליליים כגון מזון מזיק, בעיות השמנה ובריאות, ניצול עובדים וכיוצא באלה.

     

    זאת, בניגוד למסרי היצירה האומנותית המקורית, המספרת את עלילותיהם של צ'רלי, נוכל קטן משכונת מצוקה, הנעזר ב"חצי" – הלוא הוא הילד מיקו.

     

    הדין מגן על היוצר מפני היכולת של אחרים לעוות את משמעות היצירה ולעשות בה שימוש מניפולטיבי בניגוד למסר שלה. כך למשל הדין ימנע עשיית שימוש בסרט "יהודי" לצורך תעמולה אנטישמית או שימוש בצילומים של תנועת "תנו לחיות לחיות" לצורך עידוד ציד, ועשוי בהקשר זה למנוע גם את השימוש שעושה משרד המשפטים בנעימת ההמנון לצורך קידום המודעות למניעת הפליה (אם וכאשר העניין יעלה בפני בית משפט).

     

    גם לשחקן יש זכויות

    גם לשחקן עצמו – בנפרד מהדמות שגילם בסרט (שהזכויות בה שייכות ככל הנראה ליוצרי הסרט) – הזכות שלא ייעשה שימוש בדמותו שלו מבלי שנתן לכך את הסכמתו.

    זכות זו משתרעת אף מעבר לתחומי הקניין הרוחני ונוגעת גם לדיני הגנת הפרטיות ושמו הטוב של האדם, שהרי השחקן שהסכים לשחק את הדמות של מיקו בוודאי לא שיער בנפשו שביום מן הימים תשמש הדמות לקידום מזון מהיר.

     

    פגיעה זו עלולה להיות חמורה במיוחד במקרים שבהם השחקן צמחוני, או אם חלילה קרוב לו מת כתוצאה מהרעלת מזון מהיר. כך למשל עלול היה להיפגע יהודה ברקן, שבינתיים התקרב אל הדת, לו היו עושים שימוש בדמותו לצורך קידום בשר לא כשר.

     

    בתי המשפט טרם הכריעו באופן חד משמעי בשאלות העולות בהקשר זה. חברות ענק כמקדונלד'ס נמנעות בדרך כלל מהסיכון שבהעלאת שאלות שבספק בפני בתי המשפט, מחשש ליצירת תקדים נגדן. לפיכך, ככל הנראה, צפויים הצדדים להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט ואנו נמתין למענה ברור לשאלות עד לסרט הבא.

     

    עו"ד ערן סורוקר הוא שותף בכיר במשרד סורוקר-אגמון ועוסק בקניין רוחני

    עו"ד רענן בן-ישי ממשרד סורוקר-אגמון

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צ'רלי בלי חצי
    עו"ד רענן בן ישי
    עו"ד ערן סורוקר
    מומלצים