עבירת משמעת: סיבה לשלילת פיצויים?

זימון יו''ר ועד עובדי נמל אשדוד אלון חסן לשימוע משום שקילל לכאורה נציגים בכירים של החברה, או הרופאים הבכירים באיכילוב שקיבלו תשלומים שלא כדין לכאורה - הציפו מחדש את הנושא של עבירות משמעת במקומות העבודה. אז באילו מקרים חשופים עובדים להליכים משמעתיים בעבודה ואילו סנקצויות עלולות להיות מושתות עליהם במסגרת זו?

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

כללי המשמעת של עובדי המדינה קבועים בחוק שירות המדינה (משמעת) ובתקנון שירות המדינה, למעט עובדי רשויות מקומיות שכפופים לחוק הרשויות המקומיות (משמעת). במקומות עבודה בעלי יחסי עבודה קיבוציים - כללי המשמעת מוסדרים לרוב בתקנון משמעת בהסכם הקיבוצי אך גם במקומות בהם אין יחסים קיבוציים מפורסם לעתים תקנון משמעת ומוכנסות הוראות משמעת להסכם העבודה האישי.

עובדי מדינה שביצעו עבירת משמעת חמורה, יישפטו בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. ההענשה מגוונת - מהתראה לעד לפיטורים ללא פיצויים ופסילה מעבודה בשירות המדינה, בהתאם לחומרת העבירה. בקצה השני של הסקאלה, נמצאים המעסיקים הפרטיים, שאינם כפופים לתקנון משמעתי קיבוצי כלשהו כך שהליך משמעתי יתנהל בדרך כלל בפני המעסיק עצמו.

סוגי עבירות משמעת

חוק שירות המדינה קובע כי עבירת משמעת היא מקרה בו העובד התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה, או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו ובשמו הטוב של שירות המדינה. כך למשל הטרדה מינית, שחיתויות, דיבור בגסות אל עובדים ועוד.

יש גם עבירות ברורות ומוגדרות שאוסרות על התנהגות מסויימת, למשל איסור ביצוע עבודות פרטיות, איחורים, עבירות בטיחות, ועוד.

גם כאשר אין תקנון משמעת, קבעה הפסיקה כי ישנן חובות שחלות על העובד מכוח יחסי העבודה והאמון בינו ובין מעסיקו.

לאילו עונשים חשופים העובדים?

העונש בגין עבירת משמעת הוא נגזרת של חומרת העבירה - בתי הדין למשמעת יצרו רף ענישה לסוגי עבירות עושות וכן שוקלים את נסיבות המקרה ונתוני העובד. תקנונים מסויימים קובעים "קווים מנחים" ומקשרים בין עבירות מסויימות לעונש הראוי להן.

במקרים שאין תקנון משמעת, למעסיק יש שיקול דעת רחב בקביעה מהי עבירת משמעת, אך מגוון מצוצמם מאוד של עונשים ואמצעי המשמעת בהם הוא יכול לנקוט. למעשה, אם לא נקבע מראש תקנון משמעת או סמכות להטיל עונשים שונים - יש למעסיק אפשרות לבחור בין אזהרה והתראה לבין פיטורים בלבד.

השעייה: בפסיקה נקבע כי מעסיק אינו רשאי להשעות עובד ללא מקור משפטי המסמיך אותו להשעותו - כלומר חוק, הסכם אישי או קיבוצי שלמעשה מכפיפים את העובד לתקנון משמעתי. גם בחקיקה הרלבנטית לעובדי המדינה והרשויות המקומיות וגם בתקנוני המשמעת יש הסדרים שונים המאפשרים להשעות את העובד כבר בתחילת ההליך המשמעתי ובטרם נקבעה אשמתו.

בשירות המדינה ניתן להשעות עובד השעיה דחופה וקצרה עוד לפני שהוגשה קובלנה משמעתית. ככל שמוגשת קובלנה משמעתית - יכול נציב שירות המדינה להשעות את העובד עד לסיום ההליך, אך מחוייב לבחון את החלטתו מחדש לאחר תקופה.

זימון לשימוע: לכל עובד בטרם השעייתו, פיטוריו או העמדתו לדין משמעתי קנויה הזכות שייערך שימוע בעניינו, אשר במהלכו יוכל להשמיע את דבריו בפני מי שיחליט בעניינו.

שלילת פיצויי פיטורים: לבתי הדין למשמעת לעובדי מדינה ולעובדי רשויות מקומיות יש סמכות לשלול פיצויי פיטורים. גם חוק פיצויי פיטורים מכיר באפשרות שבהסכם קיבוצי ייקבע מנגנון לשלילת פיצויים, וגם בחלק מתקנוני המשמעת שנקבעו בהסכמים קיבוציים קבוע עונש כזה לצידן של עבירות משמעת חמורות.

בהיעדר חוק ספציפי או הסכם קיבוצי המאפשר שלילת פיצויי פיטורים, נדרש אישורו של בית הדין לעבודה, שלרוב מאשר זאת רק במקרים נדירים וקיצוניים.

הכותבים מתמחים בדיני עבודה ושותפים במשרד עורכי הדין רחל בן ארי, אדם פיש ושות'