שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "השוואת מחירי המזון של הכנסת - לא נכונה"

    בחודש שעבר פירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח ולפיו מחירי המזון בישראל גבוהים ‭25%-בכ‬ מאירופה. כעת טוענים בלמ"ס: זו שגיאה להשתמש בנתונים להשוואת יוקר המחיה בין מדינות, אסור לקבוע מדיניות לפי המחקר. הכנסת: "אפשר להשוות בין הנתונים"

    בחודש שעבר פירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח ולפיו מחירי המזון בישראל גבוהים ‭25%-כב‬ מהמחירים במדינות האיחוד האירופי, וב-19%‬ לעומת מדינות ה-‭.OECD‬ לפי המחקר, ישראל יקרה ב‭56%-‬ בתחום המשקאות הקלים ממדינות ה-OECD וב-68% ממדינות האיחוד האירופי. כמו כן, נטען, מחירי חלב, גבינות וביצים גבוהים יותר בארץ ‭51%-ב‬ מהמחירים של מדינות ה-OECD וב-51% מהאיחוד האירופי.

     

    מזון בארץ יקר ב-25% מאשר באיחוד האירופי

    תחרות בענף המזון: ויסוצקי וויליפוד לא יוגבלו

    הממשלה אישרה קידום ייבוא מקביל של מזון

     

    אבל האם הנתונים האלה בכלל נכונים וברי השוואה? יואל פינקל, אחד הסטטיסטיקאים הבכירים בישראל, המשמש כמשנה לסטטיסטיקן הממשלתי במשרד רה"מ, טוען שמדובר בהשוואה שגויה. לדבריו, "יש לי בעיה כאשר משתמשים בנתונים סטטיסטיים למטרות להן הם כלל לא נועדו. אי אפשר להשתמש בנתונים של השוואת כוח קנייה בינלאומי כדי לעשות ניתוחים ענפיים, למשל במזון, ולא ניתן להשתמש בהם בשום אופן לניתוח של השוואת יוקר המחיה במשקי בית במדינות שונות. זו פשוט שגיאה. אני נבהל מהשוואות מסוכנות של נתונים השייכים למשפחת נתונים אחת לנתונים המשתייכים למשפחת נתונים אחרת. לא נכון לעשות זאת‭." ‬

     

    "נתונים שלא ניתנים להשוואה"

    פינקל תקף בימים האחרונים, בשלושה דיונים, את ההשוואות שביצע מכון המחקר והמידע של הכנסת בנושא יוקר המחיה, על סמך נתונים של OECD והלמ"ס. "כדאי היה להתייעץ איתנו לפני שמשווים נתונים שלא ניתנים להשוואה‭,"‬ אמר פינקל.

     

    במה בכלל מדובר? במסגרת בדיקת כוח הקנייה של הציבור במדינות השונות, מגיש OECD רשימה של אלפי מוצרים, מתוכם כ‭380-‬ מתחום המזון, והלשכות הסטטיסטיות במדינות מעבירות את המחירים של אותם מוצרים לעורכי הרשימה ההשוואתית.

     

    הנתון שהלמ"ס מעביר לארגון הכלכלי העולמי נמדד ממדד המחירים לצרכן, מתוך מדגם מייצג של נקודות מכירה בישראל - חנויות, פיצוציות, מרכולים וכדומה, לפי סקר הוצאות המשפחה. באותם מקרים בהם אין מדגם מייצג מספיק במדד המחירים, נערך איסוף מיוחד של נתונים על ידי עובדי הלמ"ס. שיטת המדידה המקובלת בישראל למדד המחירים לצרכן עומדת, לדברי פינקל, בכל אמות המידה הבינלאומיות ומטרתה היא מדידת השתנות מחירים על פני זמן ולכן בהשוואות בינלאומיות של מדדי המחירים בהחלט ניתן לסמוך על נתונים אלה.

     

    עם זאת, בפרויקט של ארגון ‭OECD-ה‬ מדברים על רמת מחירים ולא על שינוי במחירים. ההשוואה של רמות המחירים היא נגזרת של חישוב שווי כוח הקנייה בלבד. לכן, ההשוואה של יוקר המחיה כאן שגויה.

     

    המשנה לסטטיסטיקן הממשלתי הוסיף כי כאשר מדובר בפערי מחירים של אחוזים בודדים לא ניתן להסיק מכך כלל על פערי המחירים, שכן הדבר יכול לנבוע מבעייתיות בנתונים מאחר שהמחירים שנמסרו הם למטרת חישוב שווי כוח קנייה במסגרת ההשוואה הבינלאומית של התוצר, ולא להשוואת יוקר מחיה בין מדינות. פינקל ציין כי "נתוני המחירים שנאספו על ידי המדינות לא מתאימים לביצוע השוואה של יוקר המחיה. אני חרד מאוד כשקובעים מדיניות לפי נתונים אלו‭."‬

     

    אגב, גם עורך המחקר מטעם הכנסת כתב כי "השוואה זו אינה מלאה שכן קיים קושי בהשוואה של סלי צריכה שונים בין המדינות השונות והשוואת מוצרי מזון ברמת איכות שונה‭."‬

     

    לאחר פרסום המחקר נפגש פרופ' יוסי שפיגל, מומחה לכלכלה ולמינהל עסקים שמשמש כיועץ להתאחדות התעשיינים, עם אנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בהם ד"ר שירלי אברמי מנהלת המרכז. בפגישה אמר שפיגל: "נפגשתי עם נציגת ‭OECD-ה‬ בפריז והמסקנה היא שאין אפשרות סטטיסטית להסיק מסקנות השוואתיות כלשהן מנתוני הארגון‭."‬ שפיגל הסביר כי ‭OECD-ה‬ מגדיר קבוצה של 380 מוצרי מזון שמחולקים ‭12-ל‬ קבוצות בהן משקאות קלים, לחם ודגנים, בשר ועופות. בכל קבוצה יש מספר מוצרי צריכה שה‭OECD-‬ מגדיר, וכל מדינה אחראית להעביר לארגון את המחיר הממוצע של אותו מוצר בשטחה. אולם, מפרט פרופ' שפיגל, לא בכל מדינה נמכרים כל 380 המוצרים הללו. ישראל למשל מספקת נתונים על 330 מוצרים, אולם קוריאה מספקת מידע רק על 150 מוצרים.

     

    כמו כן, לא כל מוצר שמדווח ‭OECD-ל‬ הוא מייצג. לדוגמה: לארגון יש מוצר שנקרא משקה מוגז תפוזים, אולם משקה פופולרי הרבה יותר הוא משקה מו - גז לימון שה-‭OECD‬ לא עוקב אחריו. במקביל, טוען שפיגל, ‭OECD-ה‬ לא הגדיר לכל מדינה כיצד לקבוע מה המחיר הממוצע של אותו מוצר ומה גודל המד - גם שצריך להילקח בחשבון. בצרפת, לדוגמא, מחירי המזון הממוצע נלקחו רק מפריז, ולא מערים גדולות אחרות. עוד דוגמה שנותן פרופ' שפיגל היא שבחלק ממדינות אירופה בקבוקי משקה מוגז נמכרים בגדלים של ‭1.2‬ ליטר, ואילו בארץ הם נמכרים ‭1.5-ב‬ ליטר, דבר שעלול לפגוע בהשוואת המחירים. "שיטת החישוב הזו בעייתית‭,"‬ הוא כותב.

     

    בשיחה עם "ידיעות אחרונות" אמר אתמול שפיגל: "מרכז המחקר והמידע עושה שימוש לא נכון בנתונים. הנתונים שמרכז המחקר משתמש בהם מאוד פרטניים. חברי כנסת מסתכלים על הנתונים ואומרים: 'ישראל יותר יקרה‭.‬ זה משפיע על היוזמות לחקיקה ולהתערבות בשווקים. ההסתברות שהנתון הזה הוא באמת הנתון האמיתי מאוד מאוד מאוד קטנה. גם ‭OECD-ה‬ אומר שאסור להשתמש בנתונים כהשוואה בין מדינות כי אין לדברים האלה תוקף סטטיסטי‭."‬

     

    הכנסת: "הנתונים אמינים"

    מהכנסת נמסר בתגובה: "הנתונים לגבי מדד מחירי המזון במונחי כוח קנייה במדינות האיחוד ובמדינות ‭ECD-ה‬ ) השיטה הראשונה (מבוססים על מחקר ה-OECD בשם ‭.PPP Benchmark results 2011‬ בפרסום זה עשו שימוש מחלקת המחקר של בנק ישראל, ועדת קדמי וחברת 'מוניטור' להשוואת מדד מחירי המזון בישראל ובמדינות ה‭.OECD-‬ שיחה עם חוקרי בנק ישראל העלתה כי מחלקת המחקר של בנק ישראל עומדת מאחורי המחקר והתוצאות בו, ולא נמצאה לדבריהם הצדקה מחקרית להימנע משימוש בו. בפגישה ביקשנו ביסוס כתוב לטענה כי ‭OECD-ה'‬ טוען כי לא ניתן להסיק מסקנות מהנתונים שלו בנוגע לפערי מחירים בין מדינות' אולם הוא לא הועבר לידיעתנו. לפי המדריך המתודולוגי לנתוני ‭,PPP-ה‬ ניתן להשתמש בנתונים בהשוואת הוצאות משקי בית ממוצעים בין מדינות שונות.

     

    "הטענה כי 'פער של כמה אחוזים בין מדינות לא יכול להוכיח בצורה מדויקת כי יש אכן הבדלי מחירים" אינה רלוונטית. שכן, במחקר נמצא פער של ‭19%‬ בין ישראל לבין מדינות ‭OECD-ה‬ ופער של ‭25%‬ בין ישראל לאיחוד האירופי, כלומר הפער אינו של כמה אחוזים אלא משמעותי בהרבה.

     

    "מרכז המחקר והמידע של הכנסת רואה את נתוני ‭OECD-ה‬ כאמינים וברי השוואה. עם זאת, במסמך נכתב כי השוואה זו אינה מלאה שכן קיים קושי בהשוואת סלי צריכה שונים בין המדינות והשוואת מוצרי מזון ברמת איכות שונה. לכן, נערכה גם השוואה של שיעור השינוי של מדד מחירי מוצרי המזון בישראל ובאיחוד האירופי‭."

     

    הידיעה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים