ביה"ח קרס, הם מרוויחים הון: שכר המנהלים

פתרון המשבר הניהולי בבית החולים הדסה עדיין רחוק, אך שכר בכיריו עדיין גבוה ומאפיינים שונים בפעילותו - ובהם כאלה שהובילו לקריסה - לא השתנו כלל. נתוני עלויות המעביד של בכירי בית החולים שהגיעו לידי ynet מלמדים כי שכרם אמנם ייפגע, אך הם ימשיכו להרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

לעיון בטבלת הפחתות השכר של עובדי הדסה - לחצו כאן

אתמול קיבלו העובדים מכתב ובו פורטו הצעדים הכלכליים הבאים במתחם הרפואי - ובהם גובה הסיוע הממשלתי ושיעורי ההפחתה במשכורות. כך למשל, מי שהשתכר עד עשרת אלפים שקל צפוי לקבל את מלוא שכרו, 5% יקוצצו ממי שמשתכר עד 15 אלף שקל וכן הלאה. מי שמרוויח מעל 90 אלף שקל בחודש יספוג קיצוץ של 22.5%. שכר בכירי בית החולים, עם זאת, יחושב באופן "נקי" ואילו שכר העובדים הזוטרים יותר ייפגע יותר יחסית משום שאלו קיבלו תשלום על כוננויות, דרגות ורמות וותק - שכעת הוקפאו או בוטלו.

בכיר המרוויחים הוא פרופסור יעקב נפרסטק, המשנה למנכ"ל למחקר ואקדמיה, שעלות המעביד שלו היא 110 אלף שקל בחודש. פרופסור יורם וייס, המנהל הרפואי של הדסה עין כרם ומי ששימש בעבר יו"ר ועד מנהלי המחלקות, מרוויח 100 אלף שקל. גם מנכ"ל הדסה, אביגדור קפלן, מרוויח 100 אלף שקל לחודש - אך במקרה שלו לא מדובר בעלות המעביד, אלא בשכר ברוטו.

פרופסור אבי ישראלי, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, הוא מנהל המחלקה לכלכלת בריאות ומדיניות בריאות עם משכורת בעלות 80 אלף שקל, ודני דונוביץ', סמנכ"ל פיתוח עסקי ומערכות מידע במוסד הרפואי, מרוויח (עלות) 70 אלף שקל בחודש.

המנכ"ל אביגדור קפלן. 100 אלף שקל בחודש(צילום: גיל יוחנן)

פרופ' יורם וייס. 100 אלף שקל עלות מעביד(צילום: אלכס קולומויסקי)

תפקידו של קפלן היה מאוחד עד לאחרונה עם תפקיד המשנה למנכ"ל. הוא הביא עמו נהג (12 אלף שקל עלות מעביד) ומזכירה (16 אלף שקל) חדשים, וקודמיהם עדיין נמצאים במערכת, במהלך שהוסיף תקנים לבית החולים. "מדוע ההנהלה דורשת לצמצם כוח אדם ולהוריד שכר כאשר הגיעו עובדים חדשים שעלותם גבוהה?", ביקרו גורמים בהדסה.

דוברת בית החולים הדסה רחלי גולדבלט מסרה בתגובה כי "מדובר בנתוני עלות מנופחים מאוד וצורת הצגתם נועדה אך ורק לפגוע בהנהלה ובאנשים עצמם. המזכירה הנוכחית של המנכ"ל משתכרת כ-11 אלף שקל בעוד שמזכירת המנכלי"ם הקודמים קיבלה כ-14.5 אלף. הסמנכ"ל למינהל הנוכחי מקבל שני שליש ממשכורת המישנה למינהל שכיהן לפניו. מנהלת הר הצופים מקבלת שכר נמוך בהרבה מזה שקדם לה. המשנה הרפואי מקבל משכורת לפי דירוג הרופאים והוא הדין לגבי המשנה האקדמי.

"בניגוד לנטען, אין תוספת תקנים. עלות שכר המשנה למנהל הדסה עין כרם היום נמוכה מעלות משכורת קודמו. המנהל החדש מרוויח כמו שהרוויח בתפקידו הקודם, למרות שקודם. הגיעה העת שלא תולכו שולל על ידי נתונים מגמתיים".

עדיין לא מקבלים משכורת

עשרות עובדי בית החולים, שפועל עדיין במתכונת חירום, הפגינו בשעות הבוקר מול בית ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים. כמו כן הפגינו עובדים גם בכיכר ספרא בעיר, לשם הגיע ראש העיר ניר ברקת כדי להביע תמיכה. משם המפגינים המשיכו לגשר המיתרים ולאחר מכן נסעו לבית החולים הדסה עין כרם, שם עלו לקומה השלישית במטרה לחסום את משרדי ההנהלה.

הפגנת הסטודנטים

היום גם הפגינו הסטודנטים לרפואה ולריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית. המרצים, שהם עובדי הדסה, שובתים גם כן ולא מתכננים לחזור ללמד, גם אם ישובו לעבודה סדירה. כך הסטודנטים מושבתים בעל כורחם, וסטודנטים לריפוי בעיסוק שסיימו את לימודיהם לא יכולים להגיש את עבודות הסיום, מה שיגרום לדחייה של מספר חודשים בכניסה לעבודתם.

מאגודת הסטודנטים נמסר: "האוניברסיטה בחרה לשבת על הגדר ולא למצוא פתרונות מיידים. מדובר בסטודנטים לרפואה, לרפואת שיניים, לריפוי בעיסוק ולסיעוד. מדובר בעתיד שלנו ובעתיד של הרפואה בישראל. לא ייתכן שבמצב בו יש מחסור כה גדול של רופאים במדינה, ההוראה שלנו מופסקת לזמן כה רב מבלי כל התערבות. אנחנו לא נהיה קלף מיקוח במאבק הזה".

עובדי הדסה קיבלו היום 40% בלבד משכרם כמקדמה על משכורת חודש פברואר, אך הם טרם קיבלו את המחצית השנייה של משכורת חודש ינואר.

בנוסף בוטלו חלק מהתנאים הסוציאליים של העובדים.

למרות הבטחת המנכ"ל קפלן שמי שמשתכר פחות מעשרת אלפים שקל יקבל את מלוא השכר, אך בפועל המציאות שונה. שרון אוחיון, פקידת קבלת חולים במרפאה לטרום ניתוח בהדסה עין כרם, מרוויחה בדרך כלל 4,200 שקל נטו, אבל על חודש ינואר היא קיבלה רק 2,100 שקל, ואתמול נכנסו לחשבונה רק 1,800 שקל. "כנראה שמנסים להעלים לנו את משכורת ינואר", היא אומרת. 

הבקשה להקפאת הליכים אושרה בצל גירעון שוטף של 300 מיליון שקל וגירעון מצטבר של 1.3 מיליארד שקל. פרטי הבקשה חשפו תמונת מצב שגובלת באנרכיה ניהולית, נוהלי עבודה מופקרים וסעיפי תקציב רבים שמסבירים את הידרדרות המוסד הרפואי. בין היתר, תוארו ניתוחים פרטיים שנערכו על חשבון זמן רפואה ציבורית, עשרות מיליוני שקלים על שעות נוספות וכוננויות שאינן נדרשות ו-900 משכורות ניהול במוסד שבו רק 400 משרות ייעודיות.

"חלק ממימון הפעילות הגירעונית נעשה בדרכים לא דרכים", אמר השופט שאישר את הבקשה, תוך ביקרת על הנהלות הדסה בעבר, שהצליחו לדחות את המשבר הכלכלי הגדול באמצעות שימוש בדרכים "עקלקלות", כדבריו. "המבקשת לא העבירה כספי ניכויים למס הכנסה שהיא ניכתה בפועל ממשכורות עובדיה. במשך תקופה ממושכת היא לא העבירה את כל ההפרשות משכר העובדים לקרנות הפנסיה, ונטלה מקרנות המחקר לשם תשלום פעילותה השוטפת. הותרת המצב על כנו אינה מתקבלת על הדעת", הדגיש.