המחירים עלו, הצרכן דווקא ירוויח

לכל דבר מחיר, והמחיר הזה עלה: מדו"ח נילסן לסיכום השנה שעברה עולה כי 76% ממוצרי הצריכה בסופרים התייקרו, בהם גם מוצרי יסוד כחלב ולחם שמחירם עלה בכ-10%. ואם אין חלב נשתה בירה? אז זהו שלא: גם מחירי הבירה התייקרו בכ-11% ואלה רק דוגמאות.

בעקבות עליית המחירים הצרכן הישראלי מדווח על צמצום הקניות, אז מי בכלל מרוויח מההתייקרויות האלה?

"הצרכן לא רק צמצם את היקף הרכישות, אלא גם הקטין את מספר ביקוריו ברשתות השיווק" אומרת רבקה אלגריסי, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות. "מהתהליך הזה דווקא הצרכן הישראלי יכול להרוויח משום שהמהלך עצמו מלחיץ שלושה גורמים: את רשתות השיווק, את יצרני המזון ואת יבואני המזון. הגורמים האלו יפעלו להחזיר את הצרכן הישראלי לרשתות השיווק ולהגביר מחדש את הצריכה, באמצעות מבצעים והפחתת מחירים".

תומר בקלש, פסיכולוג מומחה בהתנהגות צרכנים מסכים עם אלגריסי, אך מסייג: "אני חושב שלטווח הארוך יהיה פה רווח, אך חייב להתקיים פה תנאי הכרחי ואת זה ראינו בתקופת המחאה החברתית. חייבת להיות פה התארגנות של צרכנים. רק אם נפעל ביחד כנגד המשווקים והרשתות הקמעונאיות, רק אז נוכל להרוויח מזה

ואיך תשפיע הסיטואציה המתמשכת הזאת על המשק הישראלי? "ברגע שהיקף הצריכה הפרטי הולך וקטן, ההכנסות ממסים קטנות בהתאם" אומרת אלגריסי. "עם זאת, מוקדם מדי לומר שהתהליך עצמו הוא קבוע או מתמשך ולכן בשלב הזה אנחנו לא רואים השפעה מיוחדת".