הנבחרת המצליחה ביותר שאינכם מכירים

בזמן שחובבי הכדורגל ממתינים בכליון עיניים להישגים משמעותיים מצד הנבחרת הלאומית, יש כדורגלנים שכן הצליחו להביא גאווה כחול-לבן - שכמעט חמקה לנו מתחת לרדאר. תכירו את נבחרת החירשים וכבדי השמיעה של ישראל בכדורגל אולמות, הפועלת תחת אס"ח (ארגון ספורט חירשים), ורשמה לזכותה הישג היסטורי כשהעפילה לאליפות אירופה שתיערך בנובמבר בסופיה.

באליפות ישתתפו 16 נבחרות, והמטרה המוצהרת של ישראל היא להתברג בין 8 הראשונות, מה שיקנה לה כרטיס אוטומטי לאליפות העולם שתיערך בתאילנד בשנת 2015. את שלב המוקדמות פתחו שחקניו של המאמן דורון צ'יקו עם ניצחון מוחץ, 2:6 על וויילס, המשיכו בתיקו 1:1 מול קרואטיה ובמשחק הקובע מול שבדיה החזקה ניצחו 1:3 והעפילו לאליפות מהמקום הראשון בבית.

אבל אלו רק הנתונים היבשים. באימון הנבחרת ב"בית דני" מתגלה תמונה מורכבת ומרגשת, כשחבורת שחקנים שאינה שומעת מנהלת אימון בסדר (ובשקט) מופתי, תוך שימוש במתורגמן מחמוד אבן ברי. מחמוד, תושב כפר קאסם, לא התעניין קודם לכן בספורט, אבל כיום הוא חלק בלתי נפרד מהנבחרת. 

את החבורה המגובשת מוביל כאמור המאמן צ'יקו (33), מורה לחינוך גופני בתיכון עירוני ט' בתל אביב. צ'יקו הוא גם המאמן/שחקן/קפטן/בעלים של מכבי נחלת יצחק מליגת כדורגל האולמות.

צ'יקו, שלא סובל מבעיות שמיעה, מספר על הנבחרת הייחודית אותה הוא מדריך בחצי השנה האחרונה: "במסגרת התפקיד התחלתי להשתמש בהרבה חומרים חדשים כמו וידיאו, פייסבוק ומייל, וכיוון שאיני יכול לצעוק לשחקן לבצע פעולה כלשהי, אני רוקע על הפרקט ואז השחקן מסתובב ומסתכל עליי ועל המתורגמן. כמו כן אין אפשרות לעשות שיחה אישית, ולשחקן יש יתרון, כי אם הוא לא רוצה להתחלף, הוא פשוט לא מסתכל עליי".

העפילו ליורו מהמקום הראשון בבית המוקדמות. שחקני הנבחרת(צילום: מינה נאור)

הקפטן שלומי אסרף (27), סטודנט לחינוך גופני בסמינר הקיבוצים בתל אביב, מספר באמצעות אבן ברי: "בקבוצות של שומעים מתייחסים אלינו לגמרי אחרת, כי התקשורת עם המאמן והשחקנים לא נוחה. אני לא רואה עצמי מוגבל או שונה. אני אדם רגיל וההבדל היחיד הוא שיש לנו את השפה המשותפת שלנו. הנבחרת הזו היא האור שלנו ומתנה אדירה בשבילנו. כולנו ממש כמו משפחה, מוותרים על הרבה דברים כדי להגיע להתאמן בשעות מאוחרות וממש נהנים".

יש יתרונות לשחקנים שלא שומעים?

"כמובן. אנחנו לא שומעים את הצעקות והקללות של הקהל ומרוכזים רק במשחק. אל תגלו, אבל לפעמים כשאני עצבני על השופט אני מקלל אותו בשפת הסימנים והוא לא מבין".

אנשים לא מכירים את הנבחרת הזו.

"זה נכון. כשאני מספר על זה לחבריי הסטודנטים כולם שואלים 'מה?

יש בכלל נבחרת של חירשים וכבדי שמיעה?' לפעמים אני מרגיש שמתייחסים לחירשים כמו תיירים. חשוב לי להדגיש שאנחנו מייצגים את מדינת ישראל ולא רק את ציבור החירשים. אנחנו מסוגלים להגיע להישגים טובים וכעת אנחנו מחפשים ספונסר לקראת האליפות. אני מבטיח שמי שיאמץ אותנו לא יתאכזב".

הוותיק בחבורה הוא אדיר זריהן (36), שמשמש במקביל כקפטן נבחרת כדורסל החירשים, וכן כמאמן כושר ורכז הספורט של עמותת "שמע" לילדים חירשים. "כששיחקתי בעבר בקבוצת כדורסל של שומעים, הייתי דואג שתמיד יעשו עליי את העבירות ואזרוק עונשין", משתף זריהן בחוויה ייחודית. "הקהל היה מקלל, אבל זה לא עניין אותי כי לא שמעתי אותם. הייתי קולע את הזריקות וככה היינו מנצחים את המשחק".

על הנבחרת הנוכחית מספר זריהן: "סוד ההצלחה שלנו הוא שאין פה אגו. עבורנו כוכבים יש רק בשמיים ולא בקבוצה. המאמן האמין בנו, הצלחנו לעלות לאליפות אירופה ועכשיו אנחנו עם הפנים למטרה הבאה – מקומות 1-8. חשוב לנו להמשיך בדרך טובה ולהראות גם לציבור השומעים שדווקא אנחנו יכולים להתקדם ולהצליח".