שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    מייחלים לחוק: לתקן את האפליה בפונדקאות
    שרת הבריאות מנסה לשים סוף לעשרות שנים של אפליית הורים יחידניים וזוגות חד מיניים שנופלים קורבן לחוק הפונדקאות הקיים. מה היתרונות והחסרונות בהצעה של יעל גרמן? וכיצד מנסה בג"ץ ללכת בין הטיפות?
    חוק הפונדקאות, שנחקק בשנת 1996, נחשב לחוק מפלה שמנע במשך השנים מזוגות חד מיניים או מהורים יחידניים את האפשרות להביא ילדים לעולם בהליך פונדקאי בישראל. אחת הסיבות לביקוש הגובר לפונדקאות חו"ל בשנים האחרונות נובעת מהאפליה המוטמעת בחוק, שהובילה לבלבול רב ולשוק פרוץ ולא מפוקח.

     

    פסקי דין מענייניים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בימים אלה מגבשת שרת הבריאות יעל גרמן הצעת חוק שמטרתה לפתוח את הליך הפונדקאות בישראל ולפקח על הליכי הפונדקאות בארץ ובחו"ל כאחד. המטרה היא להסדיר הן את הפיקוח של המדינה על התהליך, כך שזכויות כל הצדדים תשמרנה, וכן את זהותו ואזרוחו של הרך הנולד. בימים האלה העבירה השרה את תזכיר ההצעה ליועץ המשפטי שלה, לפני ההגשה לאישור הכנסת.

     

    יתרונה הגדול של הצעת החוק הוא בעצם הפיכת הפונדקאות בארץ לנגישה ועדיפה יותר הן מבחינה כלכלית והן מבחינת הקרבה הפיזית לפונדקאית, מה שיאפשר לעקוב מקרוב אחר ההיריון עוד מתחילתו.

    אילוסטרציה. החוק מ-1996 גרם לאפליה, בלבול ושוק פרוץ (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה. החוק מ-1996 גרם לאפליה, בלבול ושוק פרוץ(צילום: shutterstock)

    בכל הנוגע לפונדקאות חו"ל קובעת הצעת החוק שהפונדקאות תתבצע רק באמצעות סוכנויות תיווך שיוכרו על ידי משרדי המשפטים והבריאות ורק במרפאות שאושרו על ידי המדינה. הצעת החוק גם קובעת סנקציה של שנת מאסר נגד מי שיפנה לפונדקאות ללא חברת תיווך.

     

    דרושים: מודלים חלופיים

    יש בכך בעייתיות מסוימת: התקנים המחמירים שהמרפאות וחברות התיווך נדרשים להן עלולים להביא למצב שבו אף מרפאה או סוכנות לא תקבלנה את אישור המדינה, מה גם

    שתקנים אלה אינם תואמים את הפרקטיקה של הליכי הפונדקאות. מטרת הפיקוח היא ראויה ומובנת, אך יש לקוות שבטרם תעבור הצעת החוק לאישור הכנסת ייבדקו ויוצעו מודלים אחרים של פיקוח אשר לא יערבו עסקים פרטיים, הנגועים בכוונות רווח, ויהיו ישימים בפרקטיקה.

     

    יש להניח שההקלות שמציע תזכיר החוק יובילו לתורים ארוכים לפונדקאות בארץ, אך גם מי שיפנה למדינות זרות יוכל לעשות זאת בידיעה שההליך מוסדר כראוי, בעיקר בעניין זהות התינוק, העומדת במוקדן של עתירות רבות בתחום.

     

    בדומה לנוהל הקיים כיום, פונדקאות חו"ל עדיין תחייב בדיקה גנטית להוכחת הקשר בין ההורה לילוד כתנאי לכניסת הילוד לישראל ולאזרוחו. אלא שכעת, על פי הצעת החוק, גם ההורה הלא ביולוגי יוכל לקבל מעמד הורי באופן יעיל ומהיר באמצעות צו הורות.

     

    בג"ץ בשירות השוויון

    ימים ספורים טרם פרסום תזכיר הצעת החוק פסק בג"ץ בעניינם של שני זוגות הורים חד מיניים שהביאו לעולם תינוקות בפונדקאות בארצות הברית ונתקלו בקשיים בעת רישומם במשרד הפנים הישראלי.

     

    בהליך אחד קבע בג"ץ בפסיקה תקדימית שגבר שאינו אביו הביולוגי של הילד יירשם כאביו במשרד הפנים מבלי להידרש להליך אימוץ, וזאת מכוח היותו בן זוג של ההורה הביולוגי ובהסתמך על תעודת הלידה ועל צו שיפוטי שהוצאו בארה"ב, הקובע את אבהותם של שני בני הזוג.

     

    בעתירה השנייה קבע בג"ץ כי במקום בדיקת הרקמות הנדרשת להסדרת האזרחות של הילוד בארץ, ניתן יהיה להוכיח קשר גנטי בפני בית המשפט לענייני משפחה באמצעות ראיות אחרות, כגון תצהיר של רופא שביצע את ההליך או בדיקת רוק שבוצעה במרפאה מוכרת בארה"ב. כך ניתן יהיה לפשט את ההליך ולקצרו.

     

    בג"ץ צועד אף הוא ברוח הזמן ולא בכדי ניתנו הפסיקות הללו בסמיכות זמנים לפרסום הצעת החוק. ניכר זה זמן רב כי דרוש שינוי רעיוני בתחום, שיפתור את הקשיים שמערימה המדינה על מי שיצאו לפונדקאות בחו"ל, ובמיוחד על הורים חד מיניים.

     

    ניסיונו של המחוקק להדביק את קצב התמורות החברתיות והפערים הטכנולוגיים שהמציאות מכתיבה אולי מתאים להליכי פונדקאות בארץ, אך נראה כי דרוש עוד מחקר על מנת להסדיר כראוי את הפונדקאות בחו"ל.

     


    פורסם לראשונה 24/02/2014 22:32

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים