"דיסקונט לא יפנה משפחה עקב החזר הלוואה"

בתום דיון בשלוש ערכאות אסר בית המשפט העליון לפנות מדירתה אם וארבעה ילדים שלא עמדו בתשלומים עד מציאת דיור חלופי. השופט דחה את טענת דיסקונט שלפיה האישה ויתרה על הזכות לדיור חלופי

מערכת PsakDinפורסם: 25.02.14 , 15:59

בית המשפט העליון אסר על בנק דיסקונט לפנות אישה וארבעה ילדים מביתה בגלל פיגור בהחזר תשלומי הלוואה. השופטים קבעו שלא ניתן לפנות את המשפחה עד שיימצא להם דיור חלופי. במהלך ההידיינות המשפטית טען הבנק שהאישה ויתרה על מציאת דיור חלופי במסגרת חוזה ההלוואה שעליו חתמה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ראשית הפרשה בשנות ה-90, אז נטלו בני זוג הלוואות מבנק דיסקונט בסך כולל של כ-580 אלף שקל, ובתמורה משכנו את דירתם. לאחר שפיגרו בהחזר התשלומים פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל לשם גביית החוב.

לימים נפרדו בני הזוג, ולאחר שבית המשפט לענייני משפחה נתן צו לפירוק השיתוף בדירתם המשותפת, נקבע כי מהתמורה שתתקבל בעד מכירתה תשולם יתרת החוב לבנק. אם הדירה לא תימכר, יהא על האישה לפנות את הדירה עד דצמבר 2007 לשם מכירתה.

הדירה אכן לא נמכרה והאישה, שהוכרזה בינתיים פושטת רגל, פנתה בבקשה לבית משפט השלום בחיפה שימנע מהבנק מלפנות אותה ואת ילדיה עד שיינתן לה דיור חלופי. הבנק, כאמור, טען שהיא ויתרה על הזכות במעמד החתימה על החוזה.

התיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה, שקיבל את תביעת האישה, והבנק הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, שם התהפכה ההחלטה. המחוזי קבע שתמוהה טענת האישה שלפיה לא הוסבר לה שעם החתימה על חוזה ההלוואה היא מוותרת על זכותה לדיור חלופי.

בעקבות ערערה האישה לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד ניר פוקס ועו"ד אורנית בירם מטעם הלשכה לסיוע משפטי. היא טענה שיש לאפשר לה ולילדיה להתקיים בכבוד ולגור תחת קורת גג.

חובה לוודא שהלקוח מבין

השופט ניל הנדל קיבל את הערעור וקבע שהבנק - הצד החזק לחוזה ההלוואה ומנסחו - צריך היה לוודא כי האישה הבינה את תוכנו לפני שחתמה עליו. לפי השופט, רוב הסיכויים כי כאשר אדם פשוט שאינו משפטן קורא את החוזה הוא כלל אינו מודע לזכותו לדיור חלופי,

והוא עלול שלא להבין כי הוא מוותר על זכות זו.

במקרה זה, הבנק לא הצליח להוכיח כי הסביר לאישה על שלילת זכותה לדיור חלופי במסגרת ההלוואה. משכך פסק השופט הנדל כי התניית הוויתור לא תקפה ודינה להתבטל. השופטים מרים נאור וצבי זילברטל הצטרפו לקביעתו.

נפסק כי הבנק לא יוכל לפנות את המשפחה עד שיימצא להם דיור חלופי על ידי רשם ההוצאה לפועל. הבנק חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.

לדברי עו"ד הילה תירם, העוסקת בדיני בנקאות והוצאה לפועל, לא די בחתימה על החוזה על מנת לתת תוקף לתניית הוויתור בחוזה ההלוואה או המשכנתא. "יש להוכיח כי המוותר על הזכות היה מודע למשמעות הוויתור", מוסיפה עו"ד תירם. "ככל שיתברר כי לא היה מודע לכך, לא יהיה תוקף לסעיף הוויתור".