שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מלחמות האוכל: להכריח את הילד לטעום?
    שהעגבנייה לא תיגע בגבינה, שלא יהיה לידם חומוס על השולחן ושהקטשופ תמיד, אבל תמיד, יהיה בצד שמאל של הצלחת. סביב גיל שנתיים ילדים רבים הופכים לבררניים מאוד לגבי המזון אותו הם אוכלים. איך מתמודדים עם התופעה ומתי היא דורשת התערבות של אנשי מקצוע? דיאטנית מסבירה

    "וואו, הילד לא אוכל כלום, אה? הוא באמת רזה"; "אל תוותרי. למה את נכנעת? הילד קובע לך"; "היא פשוט מפונקת. חבל שככה הרגלתם אותה"; "תני לי אותה לשבוע, תראי איך היא חוזרת אכלנית".

     

    אלה הן רק חלק מהתגובות ששומעים הורים לילדים בררני אכילה. התגובות הללו מגבירות את רגשות האשם והתסכול של ההורים ומעצימות את חוסר האונים, מה שגורם לרבים להגיב בצורה שאינה מותאמת ורק מחמירה את בעיית בררנות האכילה של ילדיהם.

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

     

    עוד על תזונה בערוץ הורים :

    בריאות מהביס הראשון: 16 מזונות-על לתינוקות

    7 דרכים שיגרמו לתינוק שלכם לאהוב ירקות

    4 ילדים אושפזו כתוצאה מאי אכילת פירות וירקות

     

    בררנות אכילה אצל ילדים היא תופעה שמטרידה הורים רבים לא פחות מהשמנה. בסביבות גיל שנתיים ילדים רבים הופכים לניאופובים (חוששים ממזון חדש). הם מצמצמים את המגוון התזונתי, מורידים מאכלים שאכלו בעבר ומסרבים לטעום מאכלים חדשים.

     

    אחד ההסברים לתופעה מגיע מהאבולוציה שלנו. ההנחה המקובלת היא שבעולם הקדום

    בסביבות גיל שנתיים ילדים היו מסוגלים לעזוב את סביבת המבוגרים וללקט מזון לבד. כדי למנוע מצב שהם יבחרו במאכלים מסוכנים הם נעשו חשדנים יותר לגבי מזונות חדשים.

     

    יש ילדים שישמרו בררנות זו בהמשך, בעיקר כאשר ההורים והסביבה עייפים מלהתמודד ונמנעים מלהציע להם מגוון מזונות. "הוא בטוח יסרב לאכול זאת", אני שומעת כאשר אני מציעה לחזור ולהגיש מזונות שהילד אכל בעבר ועתה הוא מסרב.

     

    כאן המקום להבהיר שחשיפה חוזרת של מזונות, בעיקר כאלה שאכל בעבר, תעודד את הילד להתנסות שוב באותם המאכלים, במיוחד אם הוא רואה את הסביבה הקרובה, כמו המשפחה והילדים במסגרת החינוכית, אוכלים אותם.

     

    אל תהפכו את האוכל למאבק

    לפעמים בנקודה זו של סירוב הילד לאכול והחשש שקיים אצל ההורים שהילד לא מקבל את צרכיו התזונתיים מתחיל להתפתח מאבק כוחות בנוגע לאכילה. דוגמה לכך היא סיפור המקרה של יאיר בן השלוש. הוריו הגיעו אליי מיואשים. כל ארוחה שלו כללה צרחות ובכי. הוא התעקש שהוא רוצה לאכול גבינת קוטג', אך לאחר דקה היה מעיף את הלחם עם הקוטג' מהצלחת.

     

    השלב הראשון בייעוץ היה להביא את המשפחה למצב שבו הארוחות יהיו רגועות ונינוחות יותר. בשלב הבא כבר היה ניתן לעבוד על הרחבת המגוון התזונתי של יאיר. הוריו הונחו להציב גבולות התנהגותיים המסמנים לו לקחת כמות קטנה של מזון לעצמו ולהניח את המזון שאינו לטעמו בקצה הצלחת, כל זאת תוך כיבוד הבחירות התזונתיות שלו, חיזוקים ועידוד להתנסות במזונות שונים. במקרים כמו זה עדיף להרפות מהמאבק תוך כדי יצירת גבולות ברורים לאכילה ומשם להמשיך ולהתקדם.

     

    סיבות נוספות הגורמות לילד להיות בררן אכילה הן חוויות טראומטיות עם אוכל, כמו מקרה של חנק ממזון והקאות מרובות או פרוצדורות רפואיות הקשורות לחלל הפה. סיבה נוספת היא בעיה בוויסות החושי של הילדים. בעיה זו נפוצה בעיקר אצל ילדים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי (ASD) אך קיימת גם אצל ילדים משאר האוכלוסייה.

     

    החשש: חוסרים תזונתיים

    אחד הפרמטרים לבררנות אכילה הוא מספר המזונות שהילד אוכל, כאשר כל מזון המוכן בצורה שונה נספר לחוד. לדוגמה, פירה, צ'יפס בשקית, תפוחי אדמה אפויים וצ'יפס ביתי נספרים כארבעה מזונות שונים. בררני אכילה קשים אוכלים פחות משלושים סוגי מזונות. אצל ילדים אלה החשש העיקרי הוא ממחסורים תזונתיים המתפתחים עקב אכילת מגוון מצומצם.

     

    בין הילדים בררני אכילה ישנם ילדים הנמנעים מקבוצות שלמות של מזונות. רונן למשל, היה שייך לקבוצת ילדים אלה. הוא אכל מגוון רחב של מאכלים המבוססים על פחמימות, חלב ומוצריו, תפוח וענבים בעונה, ממתקים וחטיפים מלוחים, אך נמנע ממאכלים מקבוצת הבשר, הקטניות, הירקות ושאר הפירות. העבודה איתו הייתה בעיקר על הרחבת מגוון המזונות שלו דרך מזונות שהוא כבר אוכל. לדוגמה, כיוון שאכל טוסט עם גבינה צהובה, שילבנו מעט רסק עגבניות לכיוון הטעם של הפיצה ובהמשך העברנו את רסק העגבניות לפסטה.

     

    העבודה המשותפת של הורים עם אנשי מקצוע המוסמכים לטפל בנושא בררנות האכילה מספקת להם כלים שמאפשרים פרימה ופתרון של המצב המורכב שבו הם נמצאים. היכולת לשנות ולו במעט את המצב שבו אין להם יכולת השפעה למצב של שיפור הדרגתי, גם אם איטי, עוזרת להורים לחזק את המסוגלות ההורית שלהם ולנהל הורות רגועה ובטוחה יותר.

     

    אז איך צריך להתנהל עם עם ילדים בררנים, ומה כדאי לשות כדי להימנע מלהגי למצבים קיצוניים?

     

    1. הגשת מגוון תזונתי בארוחה

    הכינו ארוחה המיועדת לכל המשפחה כאשר יש בה לפחות מאכל או שניים שאתם בטוחים שהילד אוכל.

     

    2. תנו לו לבחור

    הילד הוא שצריך לבחור מה הוא רוצה לאכול מתוך מה שמוגש לשולחן (אל תכינו לו מנה לפי בקשתו כי אחרת תישארו באותה מסגרת תזונתית כל יום).

     

    3. לא טעים? לא חובה

    • הניחו מפית נייר ליד צלחת הילד ואפשרו לו לירוק אליה מזון שאינו לטעמו.

    גם אם הוא ירק, עצם הטעימה וההתנסות במזון חדש מעודדת ויש לחזק אותו על כך.

     

    4. התחילו ממה שהוא אוהב

    התחילו מהמזונות שהילד אוהב ונסו להרחיב את המגוון התזונתי על ידי שילובם במזונות אחרים. לדוגמה, אם הוא אוהב דבש, ניתן להוסיף מעט טחינה לדבש ובהדרגה להעלות את כמות הטחינה.

     

    5. היזהרו מהחבאת מזונות חדשים במזונות מוכרים

    ידעו את הילד על שילובי מזונות חדשים. האמון של הילד בכם ובמזון שאתם מגישים חשוב כדי שיהיה מוכן להתנסות במזונות חדשים.

     

    6. קבלו ייעוץ

    קבלו ייעוץ מדיאטנית ילדים שתוודא כי הילד שלכם אינו מפתח חסרים תזונתיים (ישנם רכיבי תזונה שלא ניתן לקבל מידע מתוך בדיקות דם על רמתם בגוף). הדיאטנית תערוך אנמנזה תזונתית ותמליץ בהתאם.

     

    הכותבת היא דיאטנית ילדים. חברת פורום הילדים של עמותת עתיד

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    ילדים בררניים. אל תעבדו עליהם
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים