שירה: "מעולם לא אמרתי לאישה"
"שאני רוצה לחיות איתה לעד/ מעולם לא רציתי לגעת בנצח עם אהובה/ אך איתך/ אך לצדך". שירה מאת מתי שמואלוף
פרֵדה
מעולם לא אמרתי
מעולם לא אמרתי לאישה שאני רוצה לחיות אתה לעד
מעולם לא רציתי לגעת בנצח עם אהובה
אך איתך
אך לצדך
טיפסנו על ההר הכי גבוה שהעניקו לנו האלים
נפלנו לעמק הכי עמוק שהעניקו לנו האלות
אם תדמיינו היטב
תוכלו לשמוע את הגניחות של האלים שהביטו במעשינו
סוקרטס וקסנתיפה,
אדם וחווה,
כמה כאב וכמה יופי,
ושוב כמה יופי וכמה כאב
את נשמתך ביקשתי
באותו לילה עשיתי עסקה עם השטן
וביקשתי את נשמתך
הכוכבים רעדו מפחד
כשהשמיים נלחמו בחשיכה
ביקשתי להחזיר את נשמתך לנגיעתי
שכבנו לאור שמיים שבורים
כוכבים מתנפצים, עצים מתקפלים
ומדרכות מתפקעות
אבל אתה לא מלאך ואת לא מלאכית
היום את נתת לי בחזרה את הרעד
אף אחד לא ידע שהתרגשתי כל כך
מהאפשרות הרחוקה של ילד
אף אחת לא הרגישה כמוך את הרעד שלי
ברגעים בהם היית יוצאת מהמקלחת עירומה
עם המגבת על ראשך
השיר שלא נכתב לבן שלא ייוולד לי
בני
מערכות יחסים בורחות לי
כמו חול מהידיים
בני
אל תסלח לי
על שהתמכרתי לרוך של המילים
בני
חבק אותי חיבוק גדול
גם כשאני שיכור
בני
למרות שלא הכרנו
אני מוצא עצמי דואג שתמות לפניי
אבי
למה אני חולם שאתה נוסע ומתאבד
איפה אתה בלילה בין כל שיריי
כשאני מתעורר מפוחד
שירים אלו לקוחים מתוך הספר "פרידה בברלין ", ספר השירה החמישי של מתי שמואלוף.
לפנייה לכתב/ת 
