מבחן זוגי: מדוע בקשר אסור להיות צודקים?
אין זוג שלא רב לפעמים, אבל זוג שבו אחד או יותר מבני הזוג מרגיש שהוא חייב להיות צודק - הוא זוג שרק נכנס למעגל של שופט ונשפט ולא של חברים באותה הנבחרת
אחד המאפיינים הבולטים של זוגות לא מאושרים, זה חוסר היכולת שלהם לסיים מריבות קטנות מהר ולהמשיך הלאה בחיים. זוגות שלא מצליחים לסיים וויכוחים, אלו זוגות שמרגישים כל כמה זמן שוב ושוב חסרי אונים. זה יכול להיות פעם בשבוע וזה יכול להיות פעם בחודש, וזה יכול להיות פעם בשלושה חודשים, אבל כשיש מריבה הם פשוט לא מצליחים להרגיע את הרוחות. ואם בני הזוג לא מצליחים לעצור את הוויכוח מהר, בדרך כלל המצב מחריף יותר ויותר.
עוד בנושא:
גברים ממאדים ונשים מנגה. ומה עם צדק?
לא להתבייש להגיד "אני צריך" במקום "מגיע לי"
לרוב, מה שמנחה את המריבה זו תחושת חוסר צדק - אחד מבני הזוג מרגיש שנעשה לו עוול, ואז מהמקום הזה הוא כועס על האחר, ולפעמים אפילו מעניש את האחר. למשל - הוא מציב דרישות, מתעלם, מתחיל לבכות או כל דרך אחרת מניפולטיבית בשביל להחזיר את האיזון בבית.
אך הדרך הזו כמעט אף פעם לא מצליחה. אולי בשנים הראשונות של הזוגיות היא עוד יכולה להצליח, אבל תוך כמה שנים זה כבר לא עובד. בן הזוג שכועסים עליו כבר לא יכול לשאת את זה יותר.
לפעמים אנחנו שומעים על בן זוג שאומר לצד השני: "רק אם אני מתעלם שבוע - אני משיג את מה שמגיע לי", או "רק אם אני מפסיקה להכין אוכל אז המצב חוזר לאיזון", וחשוב לזכור שכשבני זוג נכנסים למעגל של מי צודק ומי טועה, הם נכנסים למעגל של אויבים ולא של חברים. הם נכנסים למעגל של שופט ונשפט ולא של חברים באותה נבחרת.
כי כשזה מגיע למריבות על צדק - מיד כל אחד מנצל את ההיגיון שלו, את ניסיון החיים שלו, את הרקע הכלכלי או הרקע המשפחתי בשביל להוכיח עד כמה הוא צודק ועד כמה השני טועה. וכך הזוגיות תלויה - לא בחברות ביניהם, אלא ברטוריקה של שניהם - מי יותר מבריק ומי יותר בעל כושר שכנוע.
ואם אחד מבני הזוג מרגיש שהוא חייב להיות כל הזמן הצודק - זו בעצמה טעות, כי הוא אולי ירוויח את הצדק אבל הוא יפסיד את הזוגיות! כלומר, הוא יהיה הצודק וירוויח את הזהות של הצד "המבין" או "החכם", אבל הצד השני ייתפס כחלש, כזה שפחות מבין ופחות יודע, ובום – הסימטריה הזוגית נפגעת. במקום מערכת זוגית של שני אנשים שווים, אנחנו מקבלים מורה ותלמיד או הורה וילד.
ואז, מהמקום הזה, בני הזוג גם לא מצליחים לנהל וויכוח סביב נושא אחד, כי אם יש בעיה, לדוגמה - בנושא הכלכלי של הבית, והאחד פונה לדיאלוג ממקום של "אני צודק" בעוד הצד השני לא חושב כך, יוצא שהצד הראשון רק מתחיל ללחוץ יותר ויותר שיהיה כמו שהוא אומר, ואז מתחילים מאבקי כוחות, כשהצד השני – כדי להחזיר לראשון, מיד מתחיל לחפש נושאים אחרים כדי להראות איפה הצד הראשון טועה. הוא לא מרגיש בנח להיות המפסיד, ולכן הוא ינסה את כוחו בתחומים אחרים, וכפועל יוצא המריבה הנקודתית רק מתפשטת הלאה. היא כבר מזמן לא סובבת סביב נושא אחד בלבד.
צדק צדק תרדוף?
הגישה הנכונה היא לא מי צודק ומי טועה. אם בזוגיות בני הזוג מחפשים צדק, הם יימצאו עורכי דין ושופטים שיכריעו בסוגיות של גירושים. חברים, זה פשוט לא נכון לחפש את הצדק. מה שנכון זה לחפש את החברות, את השותפות, שזה אומר: "אני מבין את הצד שלך וזה הצד שלי, בוא / בואי נחפש דרך שמתאימה לשנינו". משפט פשוט כזה משנה את התמונה כולה.
לסיכום, בשביל לנהל זוגיות בריאה, שני בני הזוג צריכים להרגיש שיש להם יכולת השפעה על האחר. מהמקום הזה יש סיכוי שלא יהיו כאן שני עו"ד שיפעלו האחד נגד השני, אלא שני בני זוג שהם אחד בעד השני.
כי מי שחושב שזוגיות זה צדק לא נמצא במערכת הנכונה ולא יודע איך מנהלים מערכת זוגית. מערכת זוגית לא בנויה על צדק, אלא על שותפות עם אדם שלא נראה לנו תמיד הגיוני, כי לכל אחד משני בני הזוג יש את ההיגיון שלו.
בהצלחה.
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק.
הרב ד״ר אייל אונגר הוא יועץ נישואין ומשפחה. יו"ר מרכז הישגים.
לפנייה לכתב/ת 
