אדמונד לוי הובא למנוחות: 'שפיטתך אומנותך'
קרובים ומשפטנים נפרדו משופט העליון בדימוס בהלוויה ברמלה. "כשנבחר בכה מהתרגשות", סיפרה לבני, ובנותיו ספדו: "החיוך שלך ילווה אותנו תמיד"
בני משפחה קרובים לצד עמיתים ומשפטנים בכירים, עשרות התכנסו היום (ד') ללוות בדרכו האחרונה את שופט בית המשפט העליון לשעבר אדמונד לוי, שהלך לעולמו בגיל 72. "אבוש היקר, אנחנו נפרדים אבל רק באופן פיזי. תמיד היינו מאוחדים ולעולם נישאר", ספדו לו בנותיו אלה ואור לוי, ואחותו המשיכה: "כאחיך הצעירים התגאינו בך תמיד".
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
"תמיד ידעת לאהוב ולחבק", סיפרו בנותיו בהלוויה שנערכה בבית העלמין הישן ברמלה. "החיוך שלך ילווה אותנו תמיד. היית אבא מסור, סבא מדהים ובעל נהדר. אתה תחסר לנו, אין לנו מושג איך להמשיך בלעדייך". אחותו אלינור הוסיפה: "היית דמות חזקה שעליה נוכל להישען ברגעים קשים. תחסר לכולנו מאוד. יחסרו לי שיחות הטלפון איתך והחיוך המבויש והצנוע".
מהשופט בדימוס, שעמד גם בראש ועדה להכשרת מאחזים ביהודה ושומרון, הגיעו להיפרד גם שורת מכהנים, בהם נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, ושרת המשפטים ציפי לבני. כמו כן, נכחו בה פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל, נשיאי בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ודורית ביניש, שופט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן וחבר הכנסת מאיר שטרית.
נשיא העליון גרוניס ספד ללוי: "היה איש משכמו ומעלה, משפטן למופת וחבר. ביום שישי האחרון שוחחתי איתו ושמעתי שמצבו טוב, אתמול הוכינו בתדהמה. אבד שופט חשוב, מקצועי ואמיץ. בכל שנותיי בכס השיפוט לא נתקלתי ביכולת פנטסטית כזו לעבד מידע. דמותו הקרינה אצילות וכך התייחס לסובבים אותו. הוא היה צנוע ועניו, הגון וישר מעין כמוהו. איש חם ומסור לבני משפחתו. רגישותו החברתית ניכרה בכל אחת מפסיקותיו. אדם הוא תבנית נוף מולדתו וכך היה גם השופט לוי".
"מעולם לא התנתק מחוויות חייו"
אהרן ברק, שגם אתמול ספד ללוי במילים חמות, אמר מעל קברו כי "הוא פרץ מעבר לגבולות מוכרים וההיסטוריה תשפוט אם צדק. הוא הביא איתו רגישות חברתית, כתב על שוויון, הגנת החלש, כבוד האדם וקיום בכבוד. קולו היה ייחודי, והקול הזה נדם. האיש המיוחד איננו עוד ועל כך אני בוכה". גם השרה לבני ציינה את הייחוד שייצג לוי: "הוא לא גדל באותה חממה שממנה נבחרו השופטים. הבחירה לא הייתה מובנית מאליה, גם לא לו".
היא סיפרה כי "כשהתבשר שנבחר בכה מהתרגשות. הייתה לו חדות מחשבה משפטית ואומץ לב לומר את עמדותיו ולפנות לאמת הפנימית שלו, והמצפן הפנימי הנחה אותו". לדברי לבני, "הוא היה מחויב לנרטיב המכונן של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הוא מעולם לא התנתק מחוויות חייו, גם כשנבחר למועדון המצומצם, יש יאמרו אליטיסטי, של שופטי העליון".
"אנו עדיין המומים מהסתלקותו הפתאומית", הודתה דורית ביניש. "אדמונד היה איש מידות ואיש ערכים, סגור ומופנם, פורץ דרך, אמיץ, גלוי וישיר כשהיה נלחם על עקרונותיו. לא היה איש רעים לשיחה בטלה בזמן העבודה אבל חריצותו הייתה יוצאת דופן מוכן. מי שזכה לחברותו זכה בידיד אמת. התוויות של
שופט ימני ובמיעוט, אין בהן ממש - הוא היה רודף צדק ורגיש למצוקת כל אדם, זה הנחה אותו בהחלטותיו".
שופטת העליון אסתר חיות נזכרה בפגישתה הראשונה עם לוי: "כשראיתיך לראשונה ראיתי שופט בעל אצילות. נגלו לאחר מכן יתר סגולותיך. איש תם וטהור, נאה דורש ונאה מקיים. כל מה שהשגת השגת בעבודה מאומצת וקשה, ביכולותיך ובכישורך. שפיטתך אומנותך. לכתך בטרם עת היא אבידה גדולה למשפחתך ועם ישראל".
לוי נולד בשנת 1941 בעיראק וכשהיה בן 10 עלה עם בני משפחתו לארץ. לאחר שירותו הצבאי הוא עבד בבית המשפט השלום ברמלה בתפקידים פקידותיים שונים והתקדם עד לתפקיד המזכיר הראשי של בית המשפט. בין לבין הוא למד משפטים בשלוחה התל-אביבית של האוניברסיטה העברית. לאחר שהוסמך לעריכת דין ב-1970 הוא עבד כעורך דין עצמאי כשבע שנים. את תפקידו השיפוטי הראשון עשה כשופט בבית הדין הצבאי המחוזי של פיקוד מרכז.