שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    המשטרה נגד הפרקליטות: 'עסקאות מצחיקות'
    לא יותר משנים בודדות בכלא, לפעמים רק כמה חודשים, נגזרו לאחרונה על מניחי מטענים וסוחטים למיניהם. בישיבה רותחת הטיחו בכירי משטרה בפרקליטים: "אתם מסרסים אותנו". הפרקליטות בתגובה: "מכלול שיקולים, השוטרים לא אוספים מספיק ראיות". הסיפורים שמאחורי העימות בצמרת

    21 ביוני אשתקד, 4 לפנות בוקר, דרום תל אביב. שוטרי סיור מבחינים בשני גברים מסתובבים בצורה חשודה ברחוב סלמה. בידם מטען חבלה, בדרך להטמנה ברכב. השוטרים מתקרבים, השניים בורחים ונעצרים. במהלך המנוסה נתפס המטען.

     

    מאה על 100 - לכל הכתבות

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    העצורים יניב פרץ (31) ושי אביטבול (23), ניסו לפי החומר שנאסף במשטרה לנקום בעבריין שמוכר להם. כמה שבועות קודם לכן פרץ נסע עם אחיו שאול ופיצוץ אירע במכוניתם. יניב יצא למרבה המזל כמעט ללא פגע, האח נפצע קשה ואיבד את אחת מרגליו.

     

    הפיצוץ ברכב האחים פרץ בפברואר 2013, שהוביל לנקמה (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    הפיצוץ ברכב האחים פרץ בפברואר 2013, שהוביל לנקמה(צילום: מוטי קמחי)

    במשטרה היו מרוצים מהמעצר - תפסנו עבריינים "על חם" בניסיון רצח. כך נטען גם בכתב האישום שהוגש על-ידי הפרקליטות שליוותה את התיק. רק שבהמשך החוקרים נדהמו: בלי להודיע להם סוכם על עסקת טיעון עם סנגורם של השניים, עו"ד משה סוחמי, ולפיו על פרץ נגזרו 5.5 שנות מאסר ואביטבול קיבל 3.5. "קשיים ראייתיים", נימקו בפרקליטות והסבירו את העונש הקל בכך שלא נפגעו אנשים.

     

    אנשי היחידה המרכזית של מחוז תל אביב רתחו. "אילו קשיים ראייתיים?" תהו בכירי הימ"ר. "הרי על סמך הראיות הפרקליטות היא שהגישה כתב אישום בגין ניסיון רצח. מה הקושי להביא את שני השוטרים לעדות? ממתי יש בעיה עם שוטרים בבית משפט? יש למישהו ספק שאם המטען הזה היה מתפוצץ הוא היה הורג? למה יש בחוק סעיף ניסיון רצח אם לא למקרה כזה?"

     

    "הם פוחדים מעבריינים"

    אתמול חזר הטרור הפלילי לרחובות אחרי תקופה קצרה של שקט יחסי. עבריין כמעט וחוסל בפיצוץ לעיני עוברים ושבים בנתניה. במקרים רבים המשטרה לא פענחה כלל פיצוצים כאלה, אבל גם אם יקרה הנס - מה יהיה עונשו של האחראי? סביר להניח שלא חמור במיוחד.

    כלפי חוץ, בקרב כחולי המדים מנסים לשמור על ממלכתיות ולא לבקר פומבית את המערכת המשפטית. אך במשטרה מתרבים הקולות שדורשים קול זעקה נגד הפרקליטות. "הם פוחדים מעבריינים ומגיעים לעסקאות מבישות שמחלישות אותנו", אומר לנו קצין בכיר.

     

    אחת מנקודות הרתיחה הייתה לפני כמה חודשים. ברכבו של פרקליט בכיר בתל אביב פוצץ מטען שנועד להרוג אותו, והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כינס ישיבה מיוחדת בהשתתפות בכיר מערכת אכיפת החוק, בהם פרקליטי מחוזות, כל מפקדי המחוזות במשטרה ומפקדי הימ"רים שמטפלים בתיקי החקירה. רק בחדר הסגור במטה להב 433 בלוד העזו הקצינים לומר את אשר על לבם.

     

    "אתם מסרסים אותנו עם עסקאות הטיעון", הטיחו באנשי הפרקליטות. בלט במיוחד מפקד מחוז מרכז, ניצב ברונו שטיין, שמחה: "אתם עושים עסקאות במקום לנהל משפטים, עבריינים אלימים מקבלים ענישה מאוד מקלה". מפקד ימ"ר אחר פתח עוד יותר את הפה "איזה בעיות יש לכם בתיקים? אין לכם שום בעיה עם הראיות? איך אפשר להגיע לעסקאות טיעון בתיק שבו העדים הם שוטרים?”

    הפיצוץ ברכב הפרקליט בתל אביב (צילום: ברוך קנטור) (צילום: ברוך קנטור)
    הפיצוץ ברכב הפרקליט בתל אביב(צילום: ברוך קנטור)


    פרקליט המדינה שי ניצן. העסקאות נערמות (צילום: גיל יוחנן ) (צילום: גיל יוחנן )
    פרקליט המדינה שי ניצן. העסקאות נערמות(צילום: גיל יוחנן )

    הפרקליטים שמעו, דיברו על הצורך בראיות חותכות ובשיקולים נוספים. בכל מקרה לא נראה שהעימות החריף הוביל לשינוי. מאז רק נערמו העסקאות עם עברייני פשע מאורגן. הנה עוד כמה מהסיפורים שמאחוריהם.

     

    אין פיצוץ - יש הקלה

    יניב פרץ מהסיפור שאיתו פתחנו קשור לעוד עסקה מהשבועות האחרונים שעוררה ביקורת קשה. יחד עם אחיו שאול וירון הוא נאשם בסחיטת העבריין מוטי קסטרו. על פי האישום, קסטרו לווה משאול כסף שנאלץ להחזיר בריבית דריבית. כשלא עמד בכך, לפי החשד, האחים פשוט חטפו אותו.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    עדותו של קסטרו שנחשפה ב-ynet פירטה סצנות שנראות כלקוחות מסרט גנגסטרים. בין היתר תיאר כיצד נורה ברגלו פעמיים בגלל שלא עמד בהחזרים. "הוא אמר לי תבחר - אחד בברך או שתי יריות בבטן", סיפר לחוקרים רק אחרי שאמו הלכה למשטרה. נגד האחים הוגש כתב אישום שייחס להם בין היתר סחיטה באיומים, כליאה, תקיפה, חבלה, הדחה בחקירה ועוד.

     

    גם הסיפור הזה נגמר בהסדר. שאול, שהואשם בשורת סעיפים חמורים נוספים, ירצה שלוש שנות מאסר (יחד עם עונש על תנאי שהופעל זה יעלה לארבע) ואחיו יסתפקו בשלושה חודשים בכלא. במחוז תל אביב של המשטרה זעמו. "עסקה מבישה שמשליכה לטמיון עבודה קשה", טען אחד הקצינים.


    סיפור נוסף מהעת האחרונה נוגע לפיצוץ בסופר של "טיב טעם" בלב תל אביב, ליד כיכר רבין. החנות הוצתה שלוש פעמים ולאחר אותו פיצוץ שנגרם מגז, לפני שנה בדיוק, איתרו בצוות החקירה המיוחד (צח"מ) ממרחב ירקון מטען חבלה רב עוצמה בתוך החנות, שרק במזל לא התפוצץ גם הוא. חקירה סמויה הובילה אל שניים, אלירן וקנין ואפרים ג'רבי.

    הפיצוץ ב"טיב טעם" בת"א. ההבדל בין פחות מ-4 ל-7 שנות מאסר (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    הפיצוץ ב"טיב טעם" בת"א. ההבדל בין פחות מ-4 ל-7 שנות מאסר(צילום: מוטי קמחי)

     (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    (צילום: מוטי קמחי)

    התיק כלל שורת ראיות פורנזיות, וכן את דבריו של אחד המעורבים בפרשה ש"נפל" אצל מדובב, ואחר כך הודה וקשר את האחרים לסיפור. גורמי מקצוע אמרו כי לנוכח גודלו של המטען, הוא יכול היה לגרום לבניין לקרוס. למרות כל זאת, בפרקליטות החליטו לסגור על עסקה מקלה - על כל אחד מהנאשמים נגזרו 46 חודשי מאסר, בין היתר משום שהמטען לא התפוצץ. גם השופט המחוזי צבי גורפינקל אמר שבמקרה כזה היה גוזר עליהם לפחות שבע שנות מאסר.

     

    הצטערנו לגלות

    לא רק בתל אביב יש עסקאות כאלו. בבית המשפט המחוזי בלוד הואשמו מוחמד מרעב ועבדאללה חרבוש, בני 23 מג'לג'וליה, בסחר במטעני חבלה. השניים מזוהים עם משפחת חרירי וקיבלו את המטענים מעבריין בשם דניאל בן סימון.

     

    לפרקליטות הועברו עדויות ודו"חות של בלשי ימ"ר מרכז שראו את הרכב שבו הוסלקו המטענים, ובהמשך את ניסיון העברתם. בעסקה שאישר בית המשפט נקבע בחודש שעבר עונשו של מרעב על 32 חודשי מאסר ושל חרבוש על 26 חודשים. את ההסדר שנחתם עם הסנגור עו"ד משה יוחאי נימקו בפרקליטות גם כן בקשיים ראייתיים בין היתר מכיוון שחרבוש "רק" ישב ברכב.

     

    עם מתן גזר הדין הסבירו בפרקליטות: "הצטערנו לגלות שרף הענישה בעבירות מסוג זה לא גבוה, עוד יותר הצטערנו לגלות כך בעידן שבו אנו חיים היום. לצד זאת, אנו רואים בשבועות האחרונים את תפישת בתי המשפט בנוגע לחומרת המעשים".

     

    ניצב ברונו שטיין. למה לא מנהלים משפטים? (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    ניצב ברונו שטיין. למה לא מנהלים משפטים?(צילום: מוטי קמחי)

    מעשה חמור ודומה יוחס לשי לריח, חבר ארגונו של עמיר מולנר. בצח"מ ירקון הגיעו לתיעוד וידאו של הנחת מטען חבלה באופנוע במרכז תל אביב. על פי כתב האישום, מלבד הצילום אספו החוקרים טביעת אצבע של לריח משקית שעטפה את המטען. ואולם לפני כמה חודשים שכנעו את הפרקליטות עורכי הדין שלו, תמיר סננס ושחר חצרוני, ש"יש בעיות ראייתיות" וסגרו על עסקת טיעון: 30 חודשי מאסר. כתב האישום המקורי הצטמק לעבירת נשיאת נשק.

     

    עסקה אחרת שעוררה גיחוך ממושך במשטרה נחתמה עם יעקב שמעון ורועי ניר. שמעון (המכונה עקא) הוא יעד של מחוז ירושלים ונחשב דמות בכירה ביותר בארגון הפשע של משפחת אברג'יל. לפי כתב אישום, יחד עם ניר הוא נתפס "על חם" נוסע באופנוע עם לוחית זיהוי מזויפת, בעודם לבושים בשכפ"צים, בכפפות ועל גופו של ניר שני אקדחים. באופנוע נמצאו חומר דליק ובגדים להחלפה.

     

    מי שתפס אותם היו שוטרי יס"מ של מרחב איילון שבמקרה סיירו בטיילת בבת ים. במשטרה האמינו ששמעון וניר היו בדרכם לחיסול. הם הואשמו בנשיאת נשק, נסיעה באופנוע גנוב ושימוש בסימן זיהוי רכב מזויף. החקירה הועברה לימ"ר תל אביב, בין היתר בשל הדמויות המעורבות, ושם היו בטוחים שכתב האישום יכניס את השניים לשנים ארוכות בכלא. לא תופתעו לשמוע שהסדר טיעון מהחודשים האחרונים שלח את עקא ל-30 חודשים בכלא, גם לנוכח עונש על תנאי שהופעל, ואילו ניר נכלא למחצית התקופה.

     

    "זאת עוד עסקה מצחיקה”, אמר בכיר בימ”ר. "העדים היחידים בתיק הם שוטרים, מה הבעיה לנהל משפט עד הסוף? שבית המשפט יחליט מה העונש".

     

    מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה:

    "אין בכוונתנו להתייחס לטענות המועלות על-ידי גורמים עלומים, במיוחד עת מדובר בטענות מופרכות בעיקרן. הפרקליטות איננה נוהגת לנהל דו-שיח עם המשטרה דרך כלי התקשורת ובוודאי שאינה רואה מקום לנהל דו שיח עם גורמים אנונימיים.

     

    "באופן כללי נציין כי במשך עשרות שנים מכירים בתי המשפט בהסדרי טיעון כ'הכרח בל יגונה'.
    זאת, בין היתר, נוכח קשיים וחוסרים המתגלים לעתים בחומר הראיות אשר נאסף על-ידי המשטרה, שאינם תמיד ידועים ומובנים לציבור הרחב, או בשל האינטרס הציבורי שבהודאת הנאשם, או בשל אי רצונו של עד מסוים להתייצב על דוכן העדים, ועוד סיבות רבות ומגוונות.

     

    "הסדרי טיעון נערכים תוך בחינת מכלול השיקולים שנקבעו בהנחיות פרקליט המדינה ופסיקת בית המשפט העליון. ודאי שאין כל שחר לטענה כאילו הפרקליטות חותמת על הסדרי טיעון מפאת 'חשש' מעבריינים מסוימים והמשפטים הרבים שמנוהלים על ידי פרקליטים נגד עבריינים מסוכנים ובעלי עבר פלילי כבד מוכיחים עד כמה טענה זו מופרכת היא", נמסר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים