שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נעדרתי מהעבודה בגלל ירי רקטות, אקבל שכר?
    האם ההורים הרבים שהגיעו היום לפנות את ילדיהם ממוסדות החינוך בגלל הטילים בדרום זכאים לשכר בזמן שנעדרו מהעבודה? האם המעסיקים יכולים לחייב את העובדים להגיע - גם אם הם חוששים לחייהם? וכיצד מומלץ לבעלי עסקים לנהוג כדי למזער נזקים כלכליים? שאלות ותשובות

    ההסלמה בדרום אילצה חלק מההורים להיעדר היום מהעבודה, בעיקר באשדוד ובגן יבנה – בהם הודיעו העיריות על הפסקת הלימודים בבתי הספר הלא ממוגנים , מבלי שקיבלו הנחיה מפיקוד העורף. האם מי שהגיע לפנות את ילידיו יקבל את שכרו כרגיל? והאם המעסיקים יכולים לחייב את העובדים להגיע - גם אם הם חוששים לחייהם?

     

    בסיוע עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', גיבשנו שאלות ותשובות לעובדים המתגוררים בדרום:

     

    האם עובד רשאי להיעדר מהעבודה בעקבות ההסלמה בדרום, מחשש לחייו?

     

    נכון לעכשיו - כל עוד לא הוכרז מצב מיוחד בעורף ולא קיימת הוראה האוסרת על העובדים להגיע למקום העבודה עקב המצב הביטחוני - העובדים מחויבים להתייצב בעבודה כרגיל. עם זאת, לפידור מחדד שאם העובדים חשים כי הגעה לעבודה מסכנת את חייהם - היעדרות לא תחשב לעבירת משמעת וסביר כי בית הדין לעבודה לא יכיר בפיטורים על רקע זה. בכל מקרה, על העובדים מטלת החובה להראות שבאמת חששו לחייהם ושלא היה מקום לדרוש מהם להתייצב בעבודה.

     

    הורים מפנים את ילידיהם מבתי הספר באשדוד (צילום: אליעד לוי) (צילום: אליעד לוי)
    הורים מפנים את ילידיהם מבתי הספר באשדוד(צילום: אליעד לוי)

     

    אם ניתנה הנחיה לשהות במקלטים או לא להגיע לאזור שבו נמצא מקום העבודה - לא ניתן לחייב את העובד להגיע לעבודה. עובד שפוטר עקב כך יוכל לתבוע את המעסיק לשלם לו פיצוי על פיטורים מטעמים לא ענייניים ואף לבקש מבית הדין לעבודה צו האוסר את פיטוריו.

     

    "חוק הגנה על עובדים בשעת חירום אוסר, בין היתר, על פיטורי עובד שנעדר מהעבודה עקב הצורך להשגיח על ילדו עקב סגירת מוסד החינוך בו הוא לומד מכוח הוראה שניתנה עקב הכרזה על מצב מיוחד בעורף", מסביר לפידור. "עם זאת, האיסור על פיטורים לא חל כאשר במקום העבודה של העובד יש סידור נאות להשגחה על הילד".

     

    האם המעסיק מחויב לשחרר עובד כדי שיאסוף את ילדיו?

     

    המעסיקים נדרשים לשחרר הורים לילדים שלימודיהם הופסקו כדי שיוכלו לאסוף אותם - מכוח חובת ההגינות ותום הלב במערכת יחסי העבודה, כפי שנקבע בפסיקה - וזאת גם אם לא הוכרז מצב מיוחד בעורף.

     

    האם המעסיק רשאי להוציא עובדים לחופשה בשל נפילת הרקטות?

     

    המעסיק יכול לעשות זאת מכוח חוק חופשה שנתית, המתיר להוציא עובד לחופשה של עד 7 ימים, ללא הודעה מוקדמת ובתשלום דמי החופשה.

     

    האם העובדים שנעדרו מהעבודה מחשש לחייהם - זכאים לקבל משכורת?

     

    לפידור מציין כי בכל מקרה, גם כאשר מוכרז מצב חירום בעורף – העובדים אינם זכאים לקבל שכר – אלא אם חל עליהם הסכם קיבוצי שקובע אחרת או שהמדינה מסכימה לפצות את המעסיקים. אם המעסיק הודיע לעובדים שלא להתייצב בעבודה מבלי שקיבל הוראה חוקית לעשות זאת – עליו לשלם לעובדים את שכרם. 

     

    האם יש עובדים שחייבים להגיע לעבודה על פי חוק?

     

    חוק שירות עבודה בשעת חירום קובע, שכאשר מוכרז מצב מיוחד בעורף, שר הכלכלה רשאי לצוות על עובדים במפעל חיוני או במפעל למתן שירותים קיומיים להתייצב לעבודה. עובד שהוצא לו צו חייב להתייצב לעבודה ולבצע כל עבודה שמוטלת עליו על ידי מי שנקבע בצו. עובד שלא מקיים את המוטל עליו בצו עובר עבירה פלילית.

     

    בעל עסק? כך תנהג

    מטח הטילים אף כרוך בפגיעה כלכלית לבעלי עסקים וחברות שנמצאים באזורי העימות. שלומי אדר, מומחה בנושא היערכות ומוכנות למצבי חירום, מציין כי החוק לא מקנה לבעלי העסקים  פיצוי כלשהו בעקבות אירועי התקפה כלשהי של ארגוני הטרור, ולפיכך עליהם לפעול בכוחות עצמם לצמצום הפגיעה.

     

    מה כן אפשר לעשות? אדר ממליץ לכל עסק, גדול כקטן, לבנות תוכנית בסיסית למצבי חירום, שכוללת את השלבים הבאים: 

     

    1.הכנות בימי שגרה: "כל בעל עסק שחפץ שרידות עסקית חייב להפנים, שהכנה מוקדמת, חשיבה וירידה לפרטים עוד בימי שגרה, עשויים להקל משמעותית על החוסן הכלכלי של כל בעל עסק מצד אחד ומצד שני אף לייצר בידול ויתרון תחרותי על פני עסקים מתחרים", מדגיש אדר. ההכנות הללו כוללות:

     

    א. ביצוע סקר הערכת סיכונים בו נבדק המצב הקיים בארגון מבחינת תרחישים צפויים והסתברות הנזקים.

     

    ב. ניתוח ממצאים תוך התייחסות למה נדרש ומה לא בהיבט של עלות מול תועלת לארגון.

     

    ב. בניית אסטרטגיה מבצעית תפעולית חוצת ארגון בראייה של מחלקות קריטיות להמשך הייצור של החברה. בניית תיק נהלים ע"פ הדרישות, ביצוע הכשרות לצוותי חירום וכל בעלי התפקידים הרלוונטיים.

     

    2. היערכות בעת הכרזה על מצב חירום - "כאשר מכריזים על מצב חירום, יש פרק זמן של שעות ולעיתים ימים להיערך, בהנחה שהאירוע ידוע ומתוכנן מבעוד מועד", מסביר אדר. "כדי שבעלי עסקים יערכו כראוי למעבר זה, עליהם להשמיש את כל התהליכים הפנימיים שהכינו מבעוד מועד עוד בימי שגרה כך שהמעבר לארוע חירום יתבצע בצורה מדורגת ואחראית.

     

    3. נהלי פעולה בחירום - אדר מציין כי על כל בעל עסק לגבש תוכנית פועלה כיצד היה מצפה לפעול או להתנהל בקרות אירוע חירום. זו כוללת את השלבים הבאים:

     

    א. יש לרכז את כל בעלי התפקידים הבכירים בארגון, לבצע הערכת מצב וקבלת דיווחים על מפגעים, נפגעים. בירור האפשרות להמשך פעילות הייצור והתפעול של החברה.

     

    ב. יש למנות צוות אחראי על קשר ישיר עם העובדים .

     

    ג. יש להעביר מסרים ברורים לעובדים בנוגע למצב, מבחינת ציוד מיגון (אם נדרש), המשך עבודה במקומות מוגנים (אם קיימים בחברה), הסדרי הסעות, מיגון מחוץ למקום העבודה.

     

    ד. המשך עבודת הייצור מתואמת עם הגופים הממלכתיים כמו, צה"ל, פיקוד העורף, משרד הכלכלה רשויות מקומיות, ועוד.

     

    4. חזרה לשגרה - אדם מציין כי יש לבצע את החזרה לשגרה בצורה מדורגת למניעת ומזעור נזקים. "לאחר שהמתקפה הזו תישכח ותירגע, מומלץ לעסקים שאינם מוגדרים כ"מפעל חיוני" לבדוק אפשרות לקבל הגדרה זו מההגופים המוסמכים לנושא, כדי שאם תהיה שוב הסלמה חלילה - יוכלו לקבל תמיכה וסיוע מהמשרדים הממשלתיים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אליעד לוי
    הורים מפנים את ילדיהם מבתי ספר באשדוד בשל ירי הרקטות
    צילום: אליעד לוי
    מומלצים