שתף קטע נבחר

לא עשה סקס: רוצח תבע משב"ס 420 אלף ש'

אסיר עולם דרש פיצוי בטענה שחברתו עזבה אותו לטובת גבר אחר כי לא אושרו להם מספיק פגישות התייחדות. המדינה ושירות בתי הסוהר טענו מנגד שהיא פשוט לא רצתה בו יותר. ומה החליט בית המשפט?

אסיר עולם הגיש תביעה כספית לבית משפט השלום בתל אביב כנגד מדינת ישראל ושירות בתי הסוהר, בטענה שבת זוגו עזבה אותו כי לא אושרו להם פגישות התייחדות. אבל בית המשפט קיבל את טענת שב"ס שלפיה האישה פשוט התאהבה בגבר אחר, ודחה את התביעה.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

התובע מרצה מאסר עולם בכלא רימונים בגין רצח אשתו לשעבר בגרמניה. הוא נעצר שם ב-1999 כשהגיע לאזכרה של המנוחה, הורשע ברציחתה, ולאחר שריצה שם תשע שנים הועבר לישראל להמשך המאסר. לדבריו, את הידועה שלו בציבור הוא הכיר כשהייתה בת 17, והם חיו שנה וחצי לפני שנאסר בגרמניה.

 

לטענתו, בנה הבכור של האישה הוא בנו שלו, אלא שנודע לו עליו רק בהיותו בכלא. לאישה בן נוסף מגבר אחר.

 

בתביעה צוין שמאז שהועבר לכלא בישראל הוא נאבק לשמר את הזוגיות עם האישה באמצעות מימוש זכותם למפגשי התייחדות. בשנים 2010-2008 הוא הגיש כמה עתירות לבית המשפט בעניין ופעל להכרה בו ובזוגתו כידועים בציבור. באחת העתירות אף חויב שב"ס לאפשר לבני הזוג להתייחד, אלא שהותרו להם רק שני מפגשים. לדבריו, הדבר ייאש את בת זוגו שעזבה אותו. הוא עתר לפיצויים של 420 אלף שקל בגין הפרת חוזה נישואין, אובדן יכולת להקים משפחה, עוגמת נפש ועוד.

 

המדינה ושב"ס טענו מנגד שההתייחדות היא פריבילגיה לנשואים או ידועים בציבור בלבד. לדבריהן, התובע לא הגיש מסמכים המעידים כחוק על קיום חיים משותפים כנדרש ולא הוכיח שבעת שהיה כלוא בגרמניה ניהל עם האישה כל קשר, ובוודאי לא קשר זוגי. עוד הוסיפו שמלבד שתי פגישות ההתייחדות, האישה לא ביקרה את האסיר בכלא במשך יותר משנה.

 

אז למה לא התחתנת?

השופטת אושרי פרוסט פרנקל הסכימה עם טענות הנתבעות וקבעה שאכן לא הוכח קשר של ידועים בציבור. היא ציינה שהאסיר לא ידע פרטים אישיים בסיסיים על אודות האישה, לא טרח להביא עדים שיתמכו בדבריו, ולא הוכיח קשר מכתבים או טלפוני.

 

עוד ציינה השופטת כי לא שוכנעה מעדות התובע והאישה שהייתה להם כוונה להינשא, וכי אילו הקשר הזוגי היה כה חשוב להם, הם היו מתחתנים בין כותלי הכלא ולא ממתינים לחופשת התובע, שלא הובטחה לו באותו שלב.

 

לבסוף קבעה השופטת שהקשר הרומנטי נגדע כיוון שהאישה יצרה קשר זוגי עם אחר ולא בשל העיכובים במועדי ההתייחדויות. התביעה נדחתה במלואה ונפסק שהתובע ישלם למדינה ולשב"ס הוצאות שכר טרחה בסך 15 אלף שקל.

 

על מקרה כגון זה נאמר במשנה אבות: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר - אינה בטלה לעולם".

 

במהלך השנים אנו עדים להתפתחותה של פרשנות רבה ומקיפה בדרך להסדרת זכויותיהם וחובותיהם של הטוענים ליחסי "ידועים בציבור". יתרון הטענה ליחסים כאלה הוא גם בחסרונה: לא כל מי שטוען לזכויות כידוע בציבור אכן מקיים את הנדרש בחוק ובפסיקה על מנת להכיר בו ככזה, ובתי המשפט נדרשים לבחון כל מקרה ומקרה לגופו על מנת לעמוד על טיב הקשר ומטרתו.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים