שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שניים אוחזין: קרב בביהמ"ש על השם SOHO
    רשת חנויות העיצוב הארצית התנגדה להקמת מרכז מסחרי בנתניה תחת השם SOHO בטענה שיש לה מונופול על הסימן. השופט דחה אותה בטענה שמדובר במונח עולמי בעל משמעויות תרבותיות וגיאוגרפיות
    חברת "קולקשן סוהו", בעלת רשת חנויות העיצוב SOHO, התנגדה לכוונה של שתי חברות נדל"ן להקים באזור שרון מרכז מסחרי בשם "סוהו". אולם על אף שהשם רשום כסימן מסחרי שלה, החליט בית המשפט המחוזי לדחות את התביעה שהגישה בעניין.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    חנות העיצוב SOHO נפתחה בדיזינגוף סנטר בתל אביב ב-2003 ומאז הפכה לרשת מצליחה שחנויותיה פרושות ברחבי הארץ. הבעלים, חברת "קולקשן סוהו", רשמה את שם החנויות כסימן מסחרי.

     

    ב-2011 החלו החברות "אלקטרה נדל"ן" ו"בן אפרים ובניו בניה ויזום" בהקמת מרכז מסחרי באזור התעשייה פולג שבנתניה ובחרו לקרוא לו SOHO. כשהדבר נודע לקולקשן סוהו, היא פנתה לבית המשפט באמצעות עורכי הדין נחום גבריאלי ויעל קלמנוביץ', וביקשה למנוע זאת.

     

    לטענת החברה, כבעלת הסימן המסחרי בשם היא זכאית למונופול עליו גם אם הלוגו של המרכז המסחרי יהיה שונה. כמו כן, הוסיפו עורכי הדין, יזמי המרכז המסחרי מנסים לרכוב על גל ההצלחה של הרשת באמצעות השימוש בשם. הנתבעים, באמצעות עורכי הדין גלעד וקסלמן ואוריאל מוזס, טענו מנגד שהם רשאים להשתמש בשם כיוון שמדובר במרכז מסחרי ולא בחנות עיצוב.

     

    סוהו – בעל משמעות גיאוגרפית עולמית

    השופט גדעון גינת ציין כי הפופולאריות של הסימן SOHO גבוהה לנוכח העובדה שאזורים אורבניים יוקרתיים בניו יורק ובלונדון מכונים כך. למעשה, מלכתחילה אימצה לעצמה החברה שם שצבר משמעויות בתחומים תרבותיים וגיאוגרפיים. השופט גינת קבע שלא ניתן למנוע מאחרים את השימוש במונח,

    שהילתו מוכרת ומוזכרת היטב ברחבי העולם.

     

    הוא הוסיף כי די בשוני במהות העסקים של התובעת ושל הנתבעות כדי שהציבור יבצע את האבחנה הדרושה. לדברי השופט, השימוש בשם נעשה בחנויות אחרות בארץ, אך קולקשן סוהו לא הביעה על כך מחאה, וכך עליה לעשות גם במקרה זה.

     

    עם זאת נקבע בפסק הדין שעל יזמי המרכז המסחרי להימנע מהשימוש בשם בגופן זהה לזה שבו עושה התובעת ולהקפיד שהמילה Design לא תבוא בצמוד לשם SOHO.

     

    פסק הדין מחזק את העקרונות העומדים מאחורי דיני סימני המסחר והעוולות המסחריות, ואת ההבחנה שיש ליצור בין סוגי העסקים והשירותים שניתנים תחת אותו שם מסחרי. בית המשפט צדק כשבלם את הניסיון של התובעת ללכת לכיוון העוולה המסחרית, בין היתר משום שמדובר בשם המתאר מיקום גיאוגרפי והנתבעות עושות בו שימוש עסקי שונה. יחד עם זאת, בחר השופט להעניק הגנה לגופן שבו נעשה שימוש בכתיבת השם, במטרה להימנע מהטעיית הציבור.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • עו"ד אבי מורה , ממשרד "מורה טובים", עוסק בין היתר בדיני תאגידים ומשפט מסחרי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הדמיה: באדיבות evolve media
    הדמיית מרכז הקניות בפולג
    הדמיה: באדיבות evolve media
    מומלצים