שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקלות לערי הדרום בתקצוב המועצות הדתיות
    ועדת הכספים אישרה מודל חדש של השתתפות הממשלה והרשויות המקומיות בתקציבי המועצות הדתיות, המשקלל את גודל היישוב ומצבו הסוציו אקונומי. אחרי מסע לחצים הוחלט לקבוע שיעור השתתפות נמוך לאשדוד, אשקלון, באר-שבע ואילת בגלל המצב הביטחוני. נתניה, שנקבע לה רף השתתפות מקסימלי, ביקשה החרגה ונדחתה

    ועדת הכספים אישרה היום (ד') חלוקה חדשה ומדורגת של השתתפות הממשלה והרשויות המקומיות בתקציבי המועצות הדתיות בכל רשות. היא מחליפה את החלוקה האחידה לפיה עד כה השתתפות הממשלה היתה בשיעור 40% ושל הרשות המקומית 60%. החלוקה החדשה נקבעה לפי אמות מידה מורכבות.

     

     

    אחרי דיון סוער ומסע לחצים על חברי הוועדה מאחורי הקלעים, הוחלט באופן חריג לקבוע שיעור השתתפות נמוך יותר של 60% בלבד לעיריות אשדוד, אשקלון, באר-שבע ואילת (ללא שינוי מהמצב היום). זאת, במקום שיעור השתתפות גבוה של  75% שהיה אמור להיקבע להן בדירוג החדש. במועצות האזוריות נותרה החלוקה האחידה הקיימת ביחס 40:60. 

     

    המודל החדש נקבע בידי צוות מקצועי של משרדי האוצר, הפנים ושירותי הדת, נוכח טענות השלטון המקומי שחייבים לדרג את השתתפות הרשויות בגמישות לפי מצבן. אמות המידה נקבעו על פי ניקוד שניתן לכל יישוב לפי הקריטריונים הבאים: מספר התושבים, חלק התקציב של הרשות המיועד למועצה הדתית, המצב הסוציו-אקונומי של היישוב לפי סולם הלמ"ס ולחלקו של היישוב במענקי איזון.

     

    לפי המודל שנקבע, השתתפות הרשות יורדת וחלק הממשלה עולה ככל שהרשות חלשה יותר. לפי הדירוג החדש ביישוב עם מעט תושבים הנמצא במצב סוציו-אקונומי חלש, השתתפות הרשות תהיה בשיעור הנמוך ביותר של 25%. ביישובים חזקים יעמוד גובה ההשתתפות של הרשות על 75%, הגבוה ביותר. בדרגי הביניים ההשתתפות תנוע בין 35%, 50% ו-60%.

     

    ראש עיריית אשקלון: איך נגלה חוסן?

    ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד-ביתנו) אמר כי בדירוג החדש יש "מסר לא נכון ולא מוסרי בנטל על העיריות אשדוד, אשקלון ובאר-שבע, בגלל הטילים מעזה". בפועל תרומת העיריות למועצות הדתיות שלהן בדירוג החדש (75%) נועדה להסתכם בסכום שבין כ-6.5 מיליון שקל לכ-8.7 מיליון שקל בשנה.

     

    ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, אמר שהנטל לא עולה בקנה אחד עם ביטול ההטבות במס הכנסה לעירו לפני חודש וחצי. "זה מצב חסר פרופורציה והגינות לעיר שסופגת 400 טילי גראד על אזור התעשייה, ואירועי פורים חרגו מהתקציב בגלל סידורי הביטחון. איך דורשים שנגלה חוסן אם לא נראה לטרוריסטים מעזה את ההתחשבות המוסרית של העם והממשלה? יהיה יותר טוב אם נעלה לירושלים לשבות רעב?", שאל שמעוני.

     

    על הגל הזה עלה גם אלי דלאל, ממלא מקום ראש עיריית נתניה, שסווגה בחלק הגבוה של סולם ההשתתפות: "גם אצלנו המצב הביטחוני נזיל. גם אנחנו סבלנו מהטרור אחרי ירושלים, והעיר היתה מתה. התמיכה בתקציב המועצה הדתית עלה ב-50% ב-5 השנים האחרונות ולעירייה אין שליטה עליה. אנחנו ולא המועצה הדתית מממנים מקוואות, בתי כנסת, וחוף רחצה נפרד. למה שהיא תהיה גוף נפרד ולא מחלקה בעירייה"?

     

    נימוקיו של דלאל לא שכנעו את חברי הוועדה להחריג את העיר נתניה, הנהנית מדימוי חזק. יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הזהיר, כי "יותר מדי חריגות יערערו את אמות המידה וישבשו את ההליך. אבל ראשי הערים שפנו אלי דרשו שהרשויות החזקות יסייעו לחלשות ואיימו לעתור לבג"ץ".

     

    ריבלין אמר שיסתפק בהחרגת אשדוד, אשקלון ובאר-שבע. ברגע האחרון נזכרו גם באילת המופגזת והוסיפו גם אותה. בהצבעה מהירה אושר הדירוג החדש פה אחד. מדובר בתקנות שאינן דורשות אישור נוסף.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים