הציבור קובע: "גאים במדע הישראלי"

רופאים, מדענים ומהנדסים הם המקצועות היוקרתיים ביותר לתפיסת הציבור – כך עולה מסקר של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל לרגל המדע הישראלי שיצוין ב-26 במרץ. בהתאם לכך, הסקר העלה כי רוב הישראלים היו רוצים שילדיהם יעסקו באחד משלושת מקצועות אלו בעדיפות ראשונה. מהסקר עולה כי מבין 17 מקצועות, למקום הראשון בתפיסת היוקרה הגיעו רופאים ולאחריהם מדענים, מהנדסים וקציני צבא. לעומתם, בתחתית סקלת היוקרה נמצאים אנשי דת, חברי כנסת ואנשי בידור. בהשוואה לשנת 2011 רמת היוקרה של רוב המקצועות, למעט רופאים, במגמת ירידה, ובמיוחד בעיסוקים עיתונאים, מורים, אנשי רוח ותרבות, בנקאים, קציני משטרה ואנשי בידור.

במענה לשאלה באיזה מקצוע היית ממליץ לילדך או לנכדך לבחור, נראה כי עדיין רוב הישראלים היו רוצים שילדיהם יהיו רופאים - 34% מהנשאלים דירגו מקצוע זה במקום הראשון או השני. למקום השני בדירוג הגיע מקצוע המהנדס (29% מהנשאלים דירגו אותו במקום הראשון או השני) ולמקום השלישי מקצוע המדען, עם 25%. במקומות הבאים דורגו מורה, קצין/ת צבא, איש/אשת עסקים ורואה חשבון. למקומות האחרונים בהעדפות, הגיעו המקצועות עיתונאי, איש בידור, חבר כנסת, קצין משטרה ובנקאי. מהסקר עולה גם כי אנשי צבא, מדענים, רופאים בכירים ואנשי טכנולוגיה והנדסה בכירים בחברות עסקיות – לפי הסדר הזה – נתפסים כעיסוקים שתורמים במידה הרבה ביותר לחוסנה של המדינה. אנשי בידור ואנשי עסקים לעומתם, דורגו במקום האחרון. 

"המדע הוא הניצוץ של כל התפתחות טכנולוגית בתרבות האנושית, ולמעשה מעצב את עתיד האנושות כולה והציבור מבין זאת. אחת ההוכחות לכך היא הדרך בה הציבור תופס את מקצועות המדע והשפעתם על חוסנה של המדינה" אמר היום שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי בתגובה לממצאים. "הציבור מרגיש שהידע בנושאי מדע חיוני להם בחיי היום יום, שהתקשורת לא מסקרת מספיק מדע, שצריך להשקיע יותר במדע ובחינוך למדע ושצריך לפעול יותר להחזיר מדענים ישראלים מחו"ל. משרד המדע חרת על דגלו את הנושאים הללו וקורא לממשלה להמשיך ולהקדיש יותר תקציבים לקידום נושאים אלו".

באשר לנושאי מדע, כ-61% מהישראלים ציינו בסקר כי ידע בנושאי מדע וטכנולוגיה נחוץ או חיוני להם בחיי היום-יום. הנושאים המדעיים שבהם מתעניין הציבור הכי הרבה הם בריאות ורפואה, איכות סביבה מחשוב ואינטרנט. בהתאם, על פי תשובות הנשאלים, רמת הידע הגבוהה ביותר של הציבור מבין הנושאים המדעיים היא גם בשלושת תחומים אלו. עם זאת, רוב הציבור ( 59%), מרגיש שכלי תקשורת לא מסקרים מספיק מדע.

על פי הסקר, מקורות המידע העיקריים שמהם שואבים הישראלים מידע בנושאי מדע וטכנולוגיה הם אתרי אינטרנט, טלוויזיה, קרובים ומכרים בסביבתם ועיתונות יומית מודפסת ורדיו. ואולם הציבור מייחס רמת אמינות גובהה למדענים באוניברסיטאות שקיבלו ציון אמינות ממוצע של 8 מתוך 10, מוזיאוני מדע ( ציון 7.9), וספרים (ציון 7.54), אך הם אינם מקור מידע שבו משתמשים לעיתים קרובות לפי תשובות הנשאלים. לעומתם, עיתונות מודפסת ומדענים בחברות מסחריות הגיעו למקום האחרון בדירוג רמת האמינות בנושאי מדע וטכנולוגיה וכן אנשי דת. המשמעות של נתונים אלו היא שמידע אמין בנושאי מדע וטכנולוגיה לא מגיע לרוב הציבור.

באשר להשקעה במדע, 73% מהציבור ציינו שהמדינה "בטוח" צריכה להשקיע משאבים במחקרים אקדמיים במוסדות להשכלה גבוהה ו-34% סברו כך לגבי במחקרים בחברות תעשייתיות מסחריות. זאת ועוד, לדעת רוב הנשאלים (56%), המדינה משקיעה פחות מדי משאבים במחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי מאשר רוב הממשלות של מדינות מפותחות אחרות.

"הסקר מראה שהציבור חש גאווה לנוכח ההישגים של המדע בישראל , אך מבין כי יש להגדיל את ההשקעה במדע במוסדות להשכלה גבוהה כדי להמשיך לשמור על ההישגים ולהבטיח את שגשוג המשק בעתיד", אמר בתגובה לנתונים יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע פרופ' אלוף (במיל') יצחק בן-ישראל.

לדעת הציבור, כדי להשיג צמיחה, צריכה המדינה להשקיע קודם כל בתחום החינוך, המוביל בפער גדול על יתר הנושאים, ובמדרג השני במחקר ופיתוח מדעי שנערך במוסדות להשכלה גבוהה. בהמשך לכך, רוב הציבור (68%) בטוח שהשקעה בחינוך למדעים בגיל צעיר תתרום לצמצום פערים חברתיים. כך, 50% מהורים לילדים בגילאי 6-18 ציינו שילדיהם משתתפים בפעילויות כלשהן בתחום המדע, כאשר בקרב העולים מחבר העמים 75% ציינו זאת.

הציון הממוצע שנתן הציבור להישגים הטכנולוגיים והמדעיים של מדינת ישראל הוא גבוה – 7.94 מתוך 10. לאורך השנים יש עליה בציון הערכה זה ורוב הציבור חושב שרמת ההישגים גבוה יותר מאשר במדינות אחרות. כמו כן, רוב הנשאלים (77%) ציינו כי הם חשים גאווה רבה כאשר ישראלי מקבל פרס נובל במדעים.

בנוגע ל"בריחת מוחות", רוב הציבור (81%) חושב שהיקף ההגירה של מדענים ישראליים לחו"ל פוגעת במדינת ישראל ואחוז זה עלה לעומת 2011. כמו כן, רוב הציבור (73%) סבור שמדינת ישראל לא עשתה מספיק על מנת להחזיר אותם "הביתה".

קצת יותר ממחצית מהציבור חושב שישראל צריכה לשגר אסטרונאוט נוסף לחלל (גבר או אישה). 61% מגברים חושבים כך לעומת 53% מנשים שענו כך. במגזר הערבי 76% ציינו ש"צריכה לשגר". כמו כן, הציבור סבור כי תכנית החלל הישראלית תורמת לישראל בעיקר התקדמות טכנולוגית ויוקרה מדעית.

הסקר הוזמן על ידי המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע ובוצע בקרב מדגם של 500 ישראלים על ידי מכון סמית.