שתף קטע נבחר

להביא לכיתה מדען וממציא, לא זמר אורח

שיעורי המדע חייבים לתפוס מקום של כבוד במערכת השעות של התלמידים - ובאופן חווייתי ולא פסיבי. בכל תחום בחיים המדע נוכח: תזונה, לבוש, פעילות גופנית, גיל ההתבגרות. רק תנו להם להרגיש

נהוג לחשוב כי בימים האלה המלך הוא תוכניות הריאליטי, המכתיבות לנו מציאות חולפת בזמן הווה: מה ש"נכון" לעכשיו, לא יהיה "נכון" בעוד רגע, תרבות אינסטנט שאיכשהו בני הנוער נוטים בהמוניהם להישבות בה ולראות בה משהו שאין בה באמת.

 

המציאות הזו מתחדדת עוד יותר אם נקרא סקר שהזמין משרד המדע לרגל "יום המדע" השנתי, ממנו עולה כי החלום של הישראלי הבוגר הוא על עיסוק בתחומי רפואה, מדענות והנדסה ורואה במקצועות כמו אנשי בידור הכי פחות יוקרתיים. בעצם נוצר כאן איזשהו פער בין המצב "המצוי" ובין המצב "הרצוי".

לטעמי, הדרך לגשר על הפער הזה הוא ב"פירוק המשוואה". אנחנו, כאנשי חינוך, חייבים להוביל את בני הנוער גם לראות את המציאות בעיניים אחרות וגם להיערך לעתיד. הווה אומר להנגיש לילדים כלים של חקרנות חוויתית, תרבות מדענית וזמן פנוי יצירתי.

 

הלכה למעשה, למשל, יש לא מעט בתי ספר שמביאים זמרים ובדרנים להופיע בין כתליהם, אם במסגרת מסיבות הסיום או אירועים אחרים. לתפיסתי, מפגש תלמידים במסגרת "כיתת מדען" עם האנשים שמאחורי ההמצאות הישראליות או כאלה העובדים על פיתוחים חדשים, יכולים לא פחות לרגש מאשר הופעת אומן אורח.

 

שיעורי המדע חייבים לתפוס מקום של כבוד במערכת השעות של התלמיד, שכן מדע יש בכל אחד מפלחי החיים שלהם: תזונה נכונה, פרטי לבוש, פעילות גופנית, גיל ההתבגרות ועוד. הרעיון הוא לפתח "שפה" שמדברת עם התלמידים על החוויות האישיות שלהם ובגובה העיניים, כזו שתעורר ותעודד אותם לפתח שיח שהוא מעבר ל"מותג" זה או אחר.

 

יש לא פעם "מלכודת דבש", שמזמינה אותם לקבל דברים כמובנים מאליהם, ושם נמצא הפספוס הגדול של מערכת החינוך. אם נביא את הילדים למעבדה כדי לראות את השפעות המאכלים ומשקאות המתוקים על הגוף שלהם, יהיה להם הרבה יותר ברור שלא מדובר בסיסמה. אם נמחיש להם את העלייה בדופק הלב כתוצאה מפעילות גופנית והשפעתה על זרימת הדם בגוף - הם יידעו להעריך אותה.

 

המשמעות של הלימודים על ידי חקר ובניית פרויקט היא ברלוונטיות של הנושאים לעולם האמיתי, בחיבור עם הקהילה, ובדיאלוג המשמעותי שיש בין מורים, תלמידים ואנשי חינוך. מפגש עם תלמידה חולה והרופא שלה כדי להבין טוב יותר ביולוגיה; להשתמש בשירי הביטלס בהוראת חוקיות הזמנים באנגלית; או למידה באמצעות תיאטרון של פרקים בתנ"ך; אלו דוגמאות לשימוש בשיטת לימוד חקרנית. כל אלה הן דוגמאות המיושמות כבר היום ב"עמל".

 

לימוד חוקר הופך משמעותי עבור התלמיד, כיוון שהוא מוביל אותו מתוך סקרנות.

 לימוד חוקר, בניגוד ללמידה המקובלת בבתי הספר היום, שהיא ברובה פסיבית, מאפשר לתלמידים להפוך ללומדים אקטיביים. בצוותים קטנים ובאופן אוטונומי, התלמידים ישאלו שאלה ויחפשו את הדרכים לפתרונה.

 

מטרתה של למידה מסוג זה היא לטפח חשיבה יצירתית והמצאתית, למידה עצמית ולמידה קבוצתית, לעודד חקרנות ויוזמה מצד התלמידים, לחזק את האחריות שלהם לאיתור בעיות ומציאת פתרונות וללמוד לקבל החלטות באופן אישי וקבוצתי. שיטת לימוד זו מאפשרת יישום והשלכה של המסקנות הנלמדות ממנה לתחומים נוספים, ובעתיד אף בחייהם הבוגרים. שיטת הלימוד החקרנית מאפשרת לתלמידים יותר מחויבות ללימודים, תוך העשרת ושדרוג הלמידה בדרכים התואמות לשינויים התמידיים החלים בסביבה בה אנו חיים.

 

רוית דום, מנכ"לית רשת "עמל"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים