האורווה נוקתה: "ארגון פשע של צווארון לבן"

"פרשה מאוד חמורה", "נשבר פה שיא", "זו רעידת אדמה". ארבעה משפטנים בכירים, שהתייחסו להרשעתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בלקיחת שוחד, תמימי דעים לגבי אומץ הלב שהפגין השופט דוד רוזן בפסק הדין המנומק של פרשת הולילנד, אך חלוקים בדעתם בנוגע לתהליכים העתידיים במשפט. "זה עדיין לא סוף פסוק", קבע השופט בדימוס שלי טימן, ומנגד ציין פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן כי "סיכויו של ערעור על ההרשעה להתקבל הוא לא גדול".

לעיון בהכרעת הדין המלאה - לחצו כאן

לעיון בתמצית הכרעת הדין - לחצו כאן

פרופ' בנדור אמר עוד בהתייחסותו להכרעת הדין שבה הורשעו מלבד אולמרט עוד תשעה נאשמים ובכללם שולה זקן כי "מצטיירת כאן פרשה מאוד חמורה של משהו שאפשר לקרוא לו אולי ארגון פשיעה של צווארון לבן, שבו מספר מאוד גדול של אנשים היו מעורבים בעבירות השחיתות החמורות ביותר. מבחינה מערכתית, צריך לבדוק אם אין דרכים מוסדיות שימנעו את האפשרות שמקרה כזה יתרחש בעתיד. לא מדובר באדם אחד שמשלם שוחד לעובד ציבור אחד או שניים, אלא בתעשייה שלמה של שוחד".

השופט בדימוס טימן הדגיש בדבריו כי השופט רוזן ביסס את הרשעתו לפי כל הפרטים שהובאו בפניו. "השופט התייחס גם לעדות של עד המדינה דכנר, שהשמיצו אותה, גם לעדות של יוסי אולמרט וגם לעדות של אהוד אולמרט עצמו, כדי לנפץ אחת לאחת את טענות ה'לא ידעתי', 'לא שמעתי', 'אין קשר' ו-'מדובר באיש מבולבל'. זו רעידת אדמה משום שראש ממשלה, לשעבר אמנם, בהיותו ראש עיר קיבל שוחד של 500 אלף שקל לפחות. עם זאת, צריך לזכור שבוודאי יוגש ערעור על זה. אולמרט יאמר שאלה מסקנות שנובעות מפרשנות מוטעית".

פרופ' בנדור אמר בהתייחסותו לאפשרויות הערעור של אולמרט כי "בית המשפט לערעורים לא נוהג להתערב במסקנות עובדתיות שמבוססות על האמון של בית המשפט וההתרשמות של בית המשפט מעדים, ולכן מאחר שבמקרה הזה השאלות הן עובדתיות ברובן ולא משפטיות, אני מעריך שהסיכוי של ערעור להתקבל הוא לא גדול".

(צילום: תומר אפלבאום)

(צילום: תומר אפלבאום)

עו"ד דבורה חן, מומחית למשפט פלילי ולשעבר ראש המחלקה לעניינים פליליים-ביטחוניים בפרקליטות המדינה, סיפרה כי היא הופתעה מחומרת הכרעת הדין. לדבריה, "כמו רבים אחרים לא הכרתי את חומר הראיות והושפעתי אולי יותר מדי מכל הספינים שנזרקו לחלל האוויר, במיוחד בנוגע לבעייתיות בעדותו של עד המדינה, שבסופו של יום בית המשפט קיבל אותה ורחש לה אמון. הדבר הזה הוא לא בהכרח מובן מאליו".

עו"ד חן מעריכה כי כל המורשעים יגישו ערעור, אך לדבריה אין לדעת כיצד המהלך יסתיים. "קשה לומר מה יוכרע בערעור, אבל צריך לזכור שערכאת ערעורים רק לעתים נדירות מתערבת בנוגע למהימנות העדים, שבמקרה זה היא קריטית". עו"ד חן אמרה עוד כי "אני חושבת שכל ההתנהלות התקשורתית של היועצים מטעם הנאשמים תילמד בבתי ספר לתקשורת, מכיוון שלהבנתי גודש הפרסומים שהטילו דופי בעדי התביעה, חזרו בסוף כבומרנג נגד הנאשמים".

עו"ד ציון אמיר, מומחה במשפט הפלילי, אמר בעקבות הכרעת הדין כי "זהו יום עצוב, שבו ראש ממשלה מורשע לראשונה בעבירות חמורות מסוג זה. בית המשפט כתב פסק דין ארוך ומנומק וניכר שהושקעה בו מחשבה רבה. זוהי הוכחה נוספת שבית המשפט, והשופט רוזן בפרט, גילו אומץ לב ציבורי ומשפטי. נזכור שהלכתו של השופט לא הייתה קלה ובייחוד לא לאחר מותו של עד המדינה, שמואל דכנר המנוח, עוד לפני שבאי כוחו של אולמרט הספיקו לחקור אותו בחקירה הנגדית".

כל המורשעים: לחצו להגדלה על התמונה

אחרי שהשופט רוזן בחר שלא לעכב את מתן הכרעת הדין בעניינם של אולמרט ושל מי ששימשה כראש לשכתו, שולה זקן, מדגישים המשפטנים כי הסדר הטיעון שנחתם עמה עלול להתייתר בחלקיו. לדברי פרופ' בנדור, "לאחר שבית המשפט כבר גיבש את דעתו לגוף העניין בקשר לעבירות שבהן הואשמה במקור שולה זקן, יש קושי רב לקבל הסדר טיעון איתה בקשר לעבירות עצמן. הפרקליטות בהחלט יכולה להציע לבית המשפט להקל איתה בעונש, כי זהו חלק מהסדר הטיעון -

 היא סייעה לפרקליטות ונתנה חומר ותעיד במשפט אחר".

עו"ד חן אמרה בהקשר זה כי "לעת הזאת, הסדר הטיעון רלוונטי רק בנוגע לעונש של הגברת שולה זקן. אם בית המשפט יכבד את ההסדר, היא תהיה 'המרוויחה הגדולה' בתיק זה. העדויות והראיות החפציות שמסרה זקן למשטרה, ככל הנראה ישמשו בסיס לפתיחת חקירה חדשה".

עו"ד אמיר ציין בנוגע להסדר הטיעון בעניינה של זקן כי "מתברר שהפרשנים מפרשנים והשופט מביט מהצד ומחייך. בית המשפט קיבל החלטה, לפי דעתי נכונה. עמדתו של שופט מתגבשת במהלך תקופה ארוכה עוד לפני שהוא כותב את פסק הדין הסופי והנמקתו הסופית. אני לא חושב שהשופט רוזן אהב כל כך את הרעיון שמניחים בפניו ברגע האחרון ראיה, חשובה ככל שתהיה, ואומרים לו 'בוא נשחק את המשחק מחדש' או 'בוא נחלק את הקלפים מחדש'. הוא קבע את עמדתו והכריע, ואני מניח שגם אם היה מזכה, ספק אם היה נעתר לבקשת התביעה. כך או כך, מרגע שהחליט להרשיע, הבקשה לשמוע את עדותה של שולה זקן, במובן הזה, התייתרה לחלוטין".