העסק עייף / מליניאק ברביעי
לשנוא להפסיד זה בסדר, אבל הגישה של "השיטה אשמה, השופט טעה, רק אנחנו בסדר" לא מחמיאה למכבי ת"א שהגיעה לאפריל בלי שחקן שיכול לקחת עליו משחק
לפני שהמריאו למינכן, קיימו אנשי מכבי ת"א אסיפת חירום. אי אפשר לעבור לסדר היום על הפסד חמישי בליגה, ורביעי רצוף בכל המסגרות. מצד שני, שחקנים מפסיקים להתרגש מצפירת אזעקה שחוזרת על עצמה בפעם החמישית.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
העסק עייף. אפשר להרגיש את זה ביציעים ובמגרש. השחקנים כבויים. לא קל לטוס ולשחק פעמיים בשבוע. הפסד הוא לא סוף העולם, ואף אחד לא הולך לפטר מאמן או להחליף שחקנים. עוד אסיפת חירום היא אולי סימן שמכבי ת"א התמתנה קצת. כי מההתבכיינות אחרי כל הפסד הם כנראה לא ייגמלו לעולם.
להפסיד אליפות כשהמקום ביורוליג מובטח, זה לא נורא. השיטה, שמכבי ת"א טוענת שנועדה רק לפגוע בה, מבטיחה לה סיכוי מצוין לזכות באליפות אפילו אם תפסיד בשמונה משחקים העונה. השאלה היא האם הם מוכנים לוותר על הליגה כדי להתמקד כרגע ביורוליג.
השמיכה קצרה, במיוחד בצבע. אנדריאה ז'יז'יץ' לא פותר את הבעיה בצבע. בלאט מעדיף לשחק בלי גבוה בדקות ההכרעה ולא לשתף את ז'יז'יץ'. קבוצות לומדות לשלוח את טיוס לקו העונשין, וסופו מסוגל לרוץ ארבע דקות רצוף. הבעיה בפנים מתגלגלת לשחקני החוץ, שהדרך היחידה שלהם לכווץ את ההגנה כשסופו נח היא בחדירות.
אנחנו באפריל ולמכבי ת"א אין שחקן ללכת אליו בכדור מכריע, גם לא תרגיל לסיים התקפה אחרונה במשחק. רוב המצבים האלה מסתיימים לאחרונה באיבודי כדור, בלי להגיע בכלל לזריקה לסל.
אולטימטום או התפטרות
האולטימטום שדן חלוץ הגיש להנהלת איגוד הכדורסל היה בעצם הודעת התפטרות. הוא ידע שמי שהתנגד לדרישות שלו לא ייבהל מהאיומים. בצהריים הוא "הקפיא את עצמו", בערב הבין שבעצם התפטר.
מי שלא מסוגל להחליט בודק, שואל, מתייעץ, ויוצא רק מבולבל ולא עושה כלום. הגיע הזמן להחליף את המנכ"ל יענקל'ה בן-שושן. האיש מאכער וקומבינטור, מסדר "עניינים". אני רוצה להבין מה אנחנו לא יודעים שגרם לזאהי בראנסי לתקוף כך את חלוץ ולשכב על הגדר בשביל בן-שושן.
ראובן וירובניק הוא מבכירי השופטים בכל הזמנים. איש ניהול בכיר. מה גרם לחלוץ, שעד שלשום לא הבדיל בין כדורסל לכדורמים, להכריז מלחמת חורמה על וירובניק? זה מה שדחוף עכשיו כשהקופה ריקה, כשהנבחרות צריכות לפעול, כשצריך לתקן אינספור ליקויים שעלו בדו"חות הביקורת? על הפיטורים של וירובניק צריך להתפטר? מישהו נפגע אולי משגיאות שיפוט או זומם על הג'וב, ודחף את חלוץ לכיוון הזה?
ריקבון נוצר כשמשהו נמצא באותו מקום זמן רב. למשל, חברי הנהלת איגוד הכדורסל נמצאים שם עשרות שנים. תודה על כל מה שנתתם, לכו הביתה והפסיקו לבלבל את המוח על הזמן שאתם משקיעים בהתנדבות. הורסים את הכדורסל, ועוד צריכים להגיד להם תודה על זמנם היקר.
שמעון מזרחי נזכר בערגה בימים בהם החלטות היו מתקבלות פה אחד. הסידור הזה קיים עדיין בפרלמנט של סודן ובפוליטביורו של פוטין. שם אין ביקורת, אין חשיבה מקורית, סיעור מוחות, יצירתיות. כלום. כל אחד דואג לאינטרסים שלו ומקדם מקורבים. חיים מסדר עניינים לשמעון, מוטי דואג למנחם, ומאחורי הקלעים מערבבים נאור גלילי ויורם אורנשטיין. זה ממכבי וההוא מהפועל.
דוגמית קטנה: גלילי, מנכ"ל מרכז מכבי, הוא גם חבר הנהלת איגוד הכדורסל, ונציג האיגוד במינהלת ליגת העל לנשים. מצד אחד, יש לו קבוצות מכבי בליגה, ומצד שני הוא אמור לייצג את הרגולטור, איגוד הכדורסל, במינהלת הליגה של אותן קבוצות. שלשום התגלגלתי מצחוק כשגלילי אמר שהפוליטיקה מעייפת אותו. הליצנים ממרכז הפועל הבינו שסיבנו אותם. במקום משהו חדש, הביאו להם אדם שמשרת בעיקר את הצד של מכבי.
אין פלא שמרכז מכבי נענה לעאלק-אולטימטום של חלוץ באותו היום, והפועל הודיעו שידונו ב-8 באפריל באולטימטום שיפוג ב־2 באפריל. נכון שהנהלה שמונה 46 אנשים זה טירוף, אבל לחשוב שאנשים שהצביעו עבור חלוץ יסכימו לדרישה שלו להתפרק מרצונם מנשקם זו נאיביות.
צדיק בסדום
מה הסיכוי שנער בן 13 מקבוצת ילדים ב' בעירוני מודיעין יקבל רבע עמוד במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"? קרוב לאפס, אפילו אם יבקיע חמישייה. נדב נידם קיבל כתבה פותחת במדור שלנו ביום ראשון, כי הודה בפני שופט המשחק ששרק לטובתו פנדל, שהוא לא הוכשל אלא נפל לבד. מודיעין הייתה בפיגור 1:0, הפנדל בוטל וקריית-אונו ניצחה 0:3.
ביום שני שיחקה מכבי ת"א נגד הפועל באר־שבע. משחק עונה, בלומפילד מלא, שידור ישיר. בדקה השנייה ברק בדש מבקיע שער ביד. שער העונה בכדוריד. השופט לא ראה, בדש פגע וברח מזירת הפשע, וזה מה שיישאר מהאירוע הזה הרבה אחרי שמכבי ת"א תחגוג אליפות.
גם גילי לנדאו גנב אליפות ביד, ויסלח לי מראדונה שאני מזכיר אותו באותה שורה עם גילי. הם לא התפארו אחר כך בגניבה. הילד שהודה בפנדל שלא היה, הוא בכלל צדיק. צדיק בסדום שמלמד על הכלל. הכלל הוא הבדשים למיניהם, שמרמים, משקרים, מתחזים, מתפתלים מכאבים כאילו נפגעו מטיל לאו, כדי שחבר שלהם יורחק באדום על עבירה שלא הייתה. הם יעדיפו לעמוד ולהרים יד לקוון לנבדל במקום לרוץ אחרי חלוץ. הם יתנפלו על השופט כדי שיתייעץ עם הקוון, למרות שהם יודעים שהשער שהובקע הוא חוקי.
תגובתו של ברק בדש לשער שגנב: "תנו לי להבקיע שערים כאלה בכל משחק". הילד הזה הוא הצדיק בסדום.
לפנייה לכתב/ת 
