ירמי קפלן: סוגר את הסוויץ' ורץ על אוטומט

צפו: ירמי קפלן בראיון וביצוע מיוחד באולפן. מגישה: סטלי סולומונוב, במאי: אלעד רובינשטיין, סאונד: אבי אזולאי, נתב: רובי שביט-לוי, צלמים: יוגב אטיאס, אסי כהן.

 "אני שונא נוסטלגיה. אני חושב שאחד הדברים שמחזיקים אותי צעיר יחסית, זו העובדה שאני כל הזמן רק מסתכל קדימה, מחפש איפה יש לי רעב, ולא מסתכל אחורה לאיך היה פעם", אומר ירמי קפלן בראיון באולפן ynet, לרגל הופעת האיחוד שלו עם "הפרחים". "יותר מעניינת אותי המוזיקה החדשה שאני עושה, מאשר המוזיקה הישנה שלי", הוא הוסיף.

"ירמי קפלן והפרחים" שיצא ב-1994, הניב להיטי רדיו ("מודדת", "מחטט", "לשקר ולברוח", "מדוע לא באת") - והפך לחלק בלתי נפרד מפסקול הרוק ששלט בישראל בשנות ה-90. באלבום השתתפו עמיר "ג'נגו" רוסיאנו (חברו של קפלן ל"תערובת אסקוט") בבס וקולות, אמיר וינצ'י בגיטרות, אורן קפלן (שברבות השנים הצטרף ל"גוגול בורדלו") בגיטרות, עדי רנרט על הקלידים, וזוהר פרסקו בתופים. אז וגם היום, כשירמי קפלן נמצא על הבמה, זה מתפוצץ והופך למופע נטול עכבות וגבולות. הוא מודע ליכולת הזאת שלו - ונראה שיעשה הכל כדי לשמר אותה.

"זו הזדמנות בשבילי לפגוש שוב את אורן קפלן, לראות מה קורה עם זוהר פרסקו,

עם ג'נגו - עכשיו אני יכול להתבוסס איתם במוזיקה, לא בקטע נוסטלגי", הוא אומר. "לפעמים אנחנו כולנו מחייכים כשיש איזשהו מעבר, ובאותו רגע לכולם זה פתאום 'מקליק': אה, נכון פה היה ברייק, גם אתה זכרת! אבל אין איזו התרפקות של 'וואו היו ימים'".

ובכל זאת, הופעת איחוד חד פעמית (16 באפריל, במועדון הבארבי בתל אביב), דורשת התייחסות אחרת. בטח שהיא מצריכה התחשבות בקהל שמצדו ודאי מאוד נוסטלגי, ובא לפגוש את הפסקול שהיה שם לפני 20 שנה. "בשיר לשקר ולשכוח' על הבמה הייתי אוסף את השיער לקוקו, מורח ליפסטיק מול מראה, ומספר איך תמיד קנאתי בכוסיות שמחליטות מה הולך לקרות בזוגיות - ובמהלך השיר הייתי קצת נמרח על אנשים בקהל. כשניגנו את השיר בחזרה, אורן קפלן נזכר בזה". לשאלה אם זה יקרה גם הפעם בהופעת האיחוד, הוא ענה: "אולי. אני סומך על עצמי, כי ברגע שמתחילה הופעה אני לא מסתכל על מה עשיתי ומה אני רוצה לעשות - אני סוגר את הסוויץ' ורץ על אוטומט. הכל מעצמו כבר יקרה".