שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הא לחמא עניא: ייאוש בתור חלוקת מזון לפסח
    "הפכתי לקבצנית", מספרת בדמעות אישה בת 65 בתור לחלוקת מזון לחג בחיפה. איתה בתור עוד עשרות, אוחזים בעגלות שוק ובסלים. כאן נתוני העוני מקבלים פרצופים ושמות. ידי המתנדבים עמוסות עבודה. ליל הסדר 2014 שובר שיאי ביקוש לסיוע, ללא פתרון באופק. כתבי ynet עמדו בתורים

    שבוע וקצת לפני ליל הסדר, שעה ארוכה לפני שהחלה חלוקת ערכות המזון במשרדי עמותת "יד עזר לחבר" בחיפה, ותור ארוך כבר משתרך ברחוב. עשרות מבוגרים ממתינים בשקט, אוחזים בעגלות שוק ובסלים, במספרים סידוריים ובתקווה לקבל מה שהפך עם השנים לחלק משמעותי ובסיסי בארוחת חגם ובימים שאחריה. "יש הרבה יותר דרישה מאשר בשנה שעברה", סיפר שמעון סבג, מייסד העמותה, במשפט שמתאר את המציאות הישראלית הנוכחית על קו העוני ומתחתיו.

     

    עוד חדשות בעמוד הפייסבוק של ynet

    פני העוני בתור לחלוקת מזון לפסח    (צילום: רועי עידן ועידו בקר, עריכה: תמר אברהם)

    פני העוני בתור לחלוקת מזון לפסח    (צילום: רועי עידן ועידו בקר, עריכה: תמר אברהם)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "החבילה תעזור לי, אבל אני חוששת שלא יהיה בשר", סיפרה ל-ynet בת 65 שהמתינה בתור החלוקה ביום חמישי. היא עלתה מרומניה לפני כ-15 שנה, אך תאונה שעברה מנעה ממנה עבודה ופנסיה, וכעת היא ובעלה מתפרנסים בדוחק מעבודתו החלקית כמטאטא רחובות. "גם ככה יש לנו בקושי לאוכל, ומה עם תרופות? ברומניה עבדתי כאחות בבית חולים, עכשיו הפכתי לקבצנית", אמרה בדמעות.

    תורים ארוכים לקראת החג (צילום: ג'ורג' גינסבורג) (צילום: ג'ורג' גינסבורג)
    תורים ארוכים לקראת החג(צילום: ג'ורג' גינסבורג)
      

    לצדה בתור, הדגיש סבג, וגם בשעות הלילה, עומדים אנשים עובדים שנזקקים לעזרה למרות משכורתם. "לפעמים די בכך שמישהו נתקל בקושי בלתי צפוי ותוך זמן קצר הוא נקלע לקשיים. השבוע היה אצלי בחור צעיר שעובד ומרוויח 6,000 שקל בחודש, אבל אשתו כבר שלושה חודשים בשמירת הריון. הוא לא יכול להפסיק לשלם משכנתא או את הגן של הילד, אז החשמל בבית נותק".

     

    אי-ביטחון תזונתי, המוגדר במדינות מפותחות כ"נגישות לא סדירה למזון בכמות מספקת המאפשרת חיים בריאים ופעילים", הוא בעיה ישראלית קבועה, ולא תופעה ייחודית לתקופת החגים. דו"ח הביטוח הלאומי שפורסם בפברואר מצא כי 18.8% מהמשפחות בישראל סובלות מהתופעה ברמה כזו או אחרת. 8.6% מהן, על פי הדו"ח, סובלות מאי-ביטחון תזונתי ניכר, המאפיין משפחות שחוסכות על אוכל ורוכשות רק את המאכלים הזולים ביותר.

     

    "החגים הם תקופת שיא בהוצאות והמשפחות שמגיעות אלינו פשוט לא מצליחות לעמוד בכך", הסביר אהרון כהן, מנכ"ל עמותת "תכלית", שמחלקת אף היא מזון לנזקקים. "האנשים האלה פשוט זועקים לעזרה: ההוצאות על הילדים, המזון, שכר הדירה והחשמל יושבות עליהם והם קורסים. חלק גדול מהם זקוק לעזרה במהלך כל השנה, אבל בחגים זה מתעצם".

    בתור בחיפה (צילום: ג'ורג' גינסבורג) (צילום: ג'ורג' גינסבורג)
    בתור בחיפה(צילום: ג'ורג' גינסבורג)
     

    בצל קיצוץ דרסטי בקצבאות הילדים - שדחף, על פי הערכות, אלפי משפחות נוספות לעוני - השיקו משרדי האוצר והרווחה תוכנית הזנה בתקציב של 230 מיליון שקל (כעשירית מסכום הקצבאות שקוצץ), שאמור היה לספק שוברי מזון ומוצרים לנזקקים. הכותרות על "המבחן האמיתי של חברה אנושית" ניתנו לפני יותר מחודשיים, אך התוכנית עצמה עדיין לא יצאה לפועל. כעת, לקראת החג, הועברו 7.5 מיליון שקלים לעמותות ולמחלקות רווחה כדי שאלו יספקו חבילות מזון ותלושים לנזקקים, ופרויקט אחר - בשיתוף משרד הקליטה - יעניק כרטיסים נטענים בגובה 200 שקל לחודש לכ-6,000 קשישים עולים, כתוספת לקצבאות.

     

    בינתיים, בחיפה, מתורגמים התוכניות, התקציבים, ההצהרות והדו"חות לאנשים בשר ודם, הנזקקים שמאחורי המספרים. "אני עוד לא יודע היכן אהיה בליל הסדר, אבל אני מקווה שלא אהיה לבד. אחפש מקום להיות בו עם עוד אנשים", סיפר בן 33 שחלה במחלה קשה ונזקק בחצי השנה האחרונה לקצבת נכות. "אני לא חושב שצריך להתבייש לבקש עזרה, ומזל שיש אנשים טובים שיכולים ועוזרים. קצבת הנכות לא מספיקה כדי שאוכל לקנות כל מה שאני צריך, אז בוודאי שחבילה כזו יכולה לעזור".

     

    לצדו, הלינה אישה אחרת על חייה בצל הפנסיה הנמוכה. "רוב הכסף הולך לשכר דירה, ואז צריך לשלם גם על תרופות ואוכל. אני לא רעבה, אבל אין לי גרוש בכיס, וזה עכשיו המצב לכל מה שנשאר מהחיים שלי".

     

    דרומה משם, גובר הביקוש גם בעמותת "באר שובע", שעתידה לספק חבילות מזון למאות משפחות בבאר שבע. "בפסח ובראש השנה אנחנו מוצפים בפניות", סיפר ארז נגאוקר, מנהל העמותה. "אם בעבר משפחות שעבדו לא הגיעו, היום גם אם שני בני הזוג עובדים בשכר מינימום הם לא גומרים את החודש. עליות המחירים, הקיצוץ בקצבאות הילדים ואי-עדכון השכר גורמים למשפחות יותר ויותר ליפול לקו העוני. הביקוש עולה והתרומות הולכות ויורדות. לעתים אנחנו נאלצים לבחור, אני לא יכול לעמוד בביקושים. יש לי רשימה של 500 משפחות ואני יכול לחלק רק ל-200".

    יום חמישי האחרון: תורים ארוכים לחלוקת מזון באשדוד (צילום: אילן אהרונוב) (צילום: אילן אהרונוב)
    יום חמישי האחרון: תורים ארוכים לחלוקת מזון באשדוד(צילום: אילן אהרונוב)

    נערכים לחלוקת מזון לנזקקים בבאר שבע (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    נערכים לחלוקת מזון לנזקקים בבאר שבע(צילום: רועי עידן)
     

    מרדכי אלחננה בן ה-70, שמתנדב מיומה הראשון של העמותה, הגדיר אף הוא את התהליך כשבירת שיא. "יש לנו ביקוש רב מאוד ואין לנו יכולת לתת לכולם. באים לא רק חד-הוריות אלא משפחות שלמות, והשנה יותר. הרבה הרבה יותר. חילקנו 700 מנות בשנה שעברה, ועכשיו יש דרישה ל-1,500. הממשלה צריכה להתעורר ולתת לאלה שנזקקים, אבל לצערי אנחנו עובדים במקום הממשלה".

     

    יעל אושר, רכזת המתנדבים בעמותה, איששה את דבריו והדגישה כי "גם אנשים עובדים, לא רק כאלה שחיים מקצבאות, לא יכולים לגמור את החודש ומחפשים סיוע. הילדים שלהם מגיעים לבית הספר בלי אוכל. זה חשוב שהקהילה תתרום, אבל זו האחריות של הממשלה לעזור לאותן משפחות".

     

    "שוב מוצאים עצמנו לבד, ללא המדינה"

    לבד מהאי-ביטחון התזונתי, גורר העוני הישראלי השלכות רחבות הרבה יותר, שבאות לידי ביטוי באי-שוויון ובפערים קיצוניים בנגישות לדיור, בשירותי רווחה ובריאות ובחינוך. על פי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם בדצמבר אשתקד, ב-2012 חיו בארץ 439,500 משפחות עניות, ובהן מיליון ו-754,700 נפשות. הנתונים, על פי דו"חות שונים של ארגון המדינות המפותחות, מייצגים שיעורי עוני של קשישים וילדים מהגבוהים בעולם המערבי.

     (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
    (צילום: אבישג שאר-ישוב)

     (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
    (צילום: שאטרסטוק)

     (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
    (צילום: שאטרסטוק)
     

    בתגובה, הקימה הממשלה את "הוועדה למלחמה בעוני" שאמורה לגבש תוכנית להורדת שיעורי העוני במחצית תוך עשור. היא הייתה אמורה להגיש את מסקנותיה השבוע, אך הודיעה ברגע האחרון על דחייה של חודש. על פי דיווחים מדיוניה, המלצתה העיקרית תהיה העלאה משמעותית של הקצבאות לאוכלוסיות החלשות, אותן קצבאות שקוצצו דרסטית בשנים האחרונות.

     

    עמדת שרי האוצר והרווחה, שהצהירו לא פעם על התנגדות עזה למדיניות הקצבאות, מעמידה בספק רב עוד יותר את יישום ההמלצה, אך ציון גבאי, מנכ"ל הקרן לידידות ואחד מחברי הוועדה, גורס כי "רק שינוי סדר עדיפויות וטיפול שורש מצד הממשלה יכול להוריד את שיעורי העוני

    לרמה המקובלת במדינות מפותחות, ולהפסיק את המראות המוכרים שבהם אנו נתקלים בכל חג".

     

    ערן ויינטרוב, מנכ"ל עמותת "לתת", מצביע על עלייה של 20% בביקוש למזון לקראת החג, "והשנה אנחנו מתחילים להרגיש עלייה נוספת, ככל הנראה עקב חוסר הטיפול במצב והקיצוץ בקצבאות הילדים. לצערנו, שוב אנחנו מוצאים את עצמנו לבד, נאלצים לפנות לציבור הרחב להירתם, על מנת לדאוג שכולם יוכלו לערוך את החג בכבוד".

     

    יניב ויסמונסקי, מתנדב שמחלק מזון בבת ים, מותיר מאחור את המסקנות וההמלצות, ועוסק בעיקר במחוות קטנות, כהגדרתו. "כל אחד עושה משהו. אחד עוזר באיסוף, אחר בחלוקה ואחר באריזה. התחלנו ממתנדבים בודדים והיום יש עשרות, אבל בפסח יש תחושה של ערך מוסף", סיפר. "התודה שאנחנו מקבלים היא ענקית, ועצם העובדה שמחלקים בבתים ולא עומדים בתור לא רק מקלה אלא גם יוצרת יחס אישי, חיבור בין המשפחה התורמת לזו שמקבלת".

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ג'ורג' גינסבורג
    התור לחלוקת מזון בחיפה
    צילום: ג'ורג' גינסבורג
    צילום: ג'ורג' גינסבורג
    חלוקת מזון בחיפה
    צילום: ג'ורג' גינסבורג
    מומלצים