שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם

    שר הרווחה על דו"ח המבקר החמור: משרד המשפטים אשם, "שקוע בטפסים ובנהלים"

    מבקר המדינה האשים את הממשלה בהפקרת העניים ושר הרווחה מאיר כהן מסביראיפה יושבים האשמים: "הרי לא מדובר כאן בתקציב נסיעות לחו"ל של שרים". משרד המשפטים: "ניסחנו כללים, ברווחה התעקשו ודחו". ובינתיים העניים מוצאים פתרונות בדמות איסוף שאריות בשוק וקניית מצרכים בשטחים

    אין מדיניות, אין תקציב - ובמשרדי הממשלה נשמעים רק תירוצים. דו"ח מבקר המדינה על הטיפול בעוני שפורסם אתמול (ב') כלל האשמות חמורות כלפי הממשלה, שלטענת המבקר השופט בדימוס יוסף שפירא, לא עושה די לקדם את הביטחון התזונתי של תושביה. המבקר הצביע על כך שהמדינה לא גיבשה מדיניות כוללת להתמודדות עם התופעה, ובממשלה הצביעו בתגובה על תוכנית ההזנה שהשיקו בפברואר בתקציב של 230 מיליון שקל. אולם שר הרווחה מאיר כהן הבטיח אז שהתוכנית תחל לפעול באפריל, ובינתיים לא הועבר אפילו התקציב לעמותות.

     

  1. עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    לטענת כהן, האשם במצב הוא משרד המשפטים. השר תקף אמש במילים קשות את הגוף, שם לדבריו עדיין מתנהלים דיונים על הקריטריונים שלפיהם יועברו התקציבים. "איזו מדינה אנחנו רוצים? כזאת ששוקעת בתבחינים, בטפסים ובנהלים על חשבון מימוש תוכנית חברתית חשובה כל כך?", הוא תהה. "הרי לא מדובר כאן בתקציב נסיעות לחו"ל של שרים, לא בתוכנית לשדרוג תנאי עובדים ואפילו לא בתוכנית חינוך - אנחנו עוסקים כאן בסיוע במזון". ממשרד המשפטים טרם נמסרה תגובה לדבריו.

     

     (צילום: אבישג שאר ישוב) (צילום: אבישג שאר ישוב)
    (צילום: אבישג שאר ישוב)
    שוק הכרמל אחרי החשכה: "מצב שהולך וגדל עם השנים" (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    שוק הכרמל אחרי החשכה: "מצב שהולך וגדל עם השנים"(צילום: עידו ארז)
     
     (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)
    שרי האוצר והרווחה הכריזו בפברואר על התוכנית - שתקציבה מהווה כעשרה אחוזים בלבד מהסכום שקיצץ האוצר בקצבאות הילדים - במטרה לסייע לכ-110 אלף משפחות נזקקות באמצעות מתן שוברי מזון וחלוקת מצרכים. מתוך התקציב, 60 מיליון שקל יועדו לעמותות הסיוע, אולם הכסף מעולם לא הגיע. "לצערי הרב דווקא הכספים הללו, שהוקצבו מתוך הפרויקט לתגבור עמותות המזון לסיוע קבוע למשפחות השרויות בעוני עמוק - שהם החוליה החלשה ביותר בסיוע הזה - פשוט נמנעים". 

     

    כהן הדגיש כי "אני לא משלים עם מה שקורה, עם כך שהכסף שאנחנו השגנו לראשונה לאחר שנים רבות כל כך, תקוע. אף אחד לא מדבר על פריצות חלילה, אבל אני באמת חושב שבנושאים כאלה, ההתנהלות צריכה להיות אחרת". שר הרווחה אף התחייב: "העניין הזה ייפתר מיד לאחר החג בהתערבות אישית שלי, ואם יהיה צורך אביא אותו לשולחן הממשלה". 

     

    ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי המשרד "ניסח כללים שוויוניים ושקופים לחלוקת תמיכות לעמותות. הדבר נעשה בתיאום עם גורמי המקצוע במשרד הרווחה באופן שנתן מענה רחב היקף לצרכים שהציגו. הנהלת משרד הרווחה היא שדחתה את הפתרון המוצע, נוכח התעקשותה שחלק ניכר מאוד מן התמיכה יועבר לשתי עמותות מסוימות בלבד, שלא נתמכו עד כה". 

     

    "הילדים משלמים את המחיר"

    דבריו של השר עוד יעמדו למבחן בשבועות הקרובים, אולם בהכנות ליל הסדר הם כבר לא יעזרו לאזרחים שמתמודדים עם מחירו המאמיר של סל הקניות. אחרי שנים של הזנחה ממשלתית, המגזרים השונים למדו להתמודד עם האתגר בדרכים משלהם, יצירתיות יותר או פחות.

    חלוקת מזון לנזקקים לקראת פסח בחיפה, עמותת יד עזר                                  (צילום: ג'ורג' גינסבורג) (צילום: ג'ורג' גינסבורג)
    חלוקת מזון לנזקקים לקראת פסח בחיפה, עמותת יד עזר (צילום: ג'ורג' גינסבורג)


  2. לחצו להגדלה

     

    את השוק העירוני בבאר שבע פקדו שלשום בערב תושבים נזקקים. הירקנים כבר מכירים את מי שזקוק לעזרה - הם מגיעים בסוף היום, מחכים שהמחירים יירדו כדי שיוכלו להרשות לעצמם ירקות ופירות, או שמבקשים מהירקנים תרומות. לפעמים הם מגיעים בבוקר, אבל בעיקר ביום שישי. "אתם יודעים כמה כאלה באים כל יום כדי לקבל עזרה? קבוע יש לי שישה-שבעה אנשים שאני חייב לתת להם", גילה הירקן דוד איפרגן. "כשמקבלים את הקצבה תמצאו אותם פה, אחרי זה כבר לא רואים אותם כי אין להם עוד". איפרגן היה עד במו עיניו להחמרת התופעה: "בעבר היו מעט מאוד, אנשים היו מתביישים. היום כבר לא. זה מצב שהולך וגדל עם השנים".

     

    האלמנה יפה און בת ה-62, שמתקיימת מקצבת שארים של כ-2,500 שקלים בחודש, מחשיבה עצמה אחת מברי המזל - היא יכולה להיעזר בבתה ובבנה, שעובד בשוק. אם לא הוא, גם היא כנראה הייתה מצטרפת למלקטים. "יש הרבה אנשים עניים פה בשוק, מסכנים שאין להם מה לאכול. הבן שלי כל פעם נותן להם משהו", היא מעידה בעצמה.

     

    "הממשלה לא מכירה בזה שאין להם", האשימה און, "אבל המון תורמים להם מהשוק. חלק נותן להם ביצים, זה נותן בשר וזה דגים. יש שממש מקבצים נדבות, אוספים מהרחוב ולוקחים. אני לא מגיעה למצב הזה, לי יש ילדים שעוזרים".

     

    גם מ' בת ה-60 היא אלמנה, עם שמונה ילדים שהקטן בהם בן 17. היא מתקיימת מקצבת שארים ועובדת גם כמנקה. "אני בבית והילדים עושים קניות. לבד לא יכולתי לעשות חג. אנחנו עובדים, אבל זה לא מספיק. מסתדרים מהיד לפה". מ' קונה רק פעם בשבועיים בשר ודגים. "יש הוצאות, ארנונה, חשמל, מים. אני לא יכולה להרשות לעצמי לקנות בשר כל שבוע".

    חלוקת מזון, עמותת "באר שובע" בבאר שבע         (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    חלוקת מזון, עמותת "באר שובע" בבאר שבע (צילום: רועי עידן)

    חלוקת מזון לקראת פסח באשדוד          (צילום: אילן אהרונוב) (צילום: אילן אהרונוב)
    חלוקת מזון לקראת פסח באשדוד (צילום: אילן אהרונוב)
     

     

    נוסעים לשטחים כדי לקנות אצל הפלסטינים

    בציבור הערבי - שם לפי המבקר ההזנחה חמורה במיוחד - נוהגים אלפים לנסוע לשטחים כדי לקנות את אותם המצרכים במחירים זולים יותר. "אני עורך קניות פעם בשבוע בטול כרם כדי לחסוך בכסף מכיוון שהמצב הכלכלי היום לא מאפשר לי לקנות את רוב צורכי הבית בחדרה או בבקה אל-גרבייה", הסביר זיאד שרבי, אב לתשעה ילדים מבקה. "אותם המוצרים שאני קונה אצלנו ב-2,000 שקל, בטול כרם אני יכול להשיג בחצי מחיר ואף פחות. מטרנה שעולה אצלנו קרוב ל-60 שקל, בטול כרם עולה 45. גם טיטולים לתינוקות אפשר להשיג בשטחים ב-80 שקל במקום ב-120. זה הפרש משמעותי".

     

    שרבי סיפר כי "כיום אני עובד בשתי משרות כדי להתקיים וכל הזמן לוקח הלוואות כדי לגמור את החודש, אבל לצערי רוב הזמן אני לא יכול לספק לילדיי את הצרכים שלהם. אנחנו סובלים ממצוקה כלכלית קשה מאוד, וזה בא על חשבון הילדים. הם רוצים להתלבש בסגנון החדש והמפואר אבל אינני יכול לספק להם את המוצרים האלו. זה כואב מאוד". לשרבי ברור מי אחראי למצב: "אני מאשים את המדינה, את משרד האוצר שמקשה עלינו ואת משרדי הרווחה שלא עוזרים למשפחות הנזקקות".

     

    אשרף אבו עלי, תושב קלנסווה שהסתובב היום בשוק טול כרם, מסכים עמו: "המדינה תמיד מתאמצת להעלות את המחירים על כל דבר ולא דואגת למשכורות. כל דבר כאן אצלנו יקר והמחירים עולים, אבל המשכורות נשארות אותו הדבר. עדיף לי לקנות מהשוק בטול כרם כדי להציל את אימא שאני מטפל בה, ואת שלושת האחיינים שלי שאביהם נפטר והיום אני מגדל אותם".

     

    לדברי אבו עלי, "במשכורת שאני מקבל בקושי אני נושם. אפילו חשמל לבית אין לי, כי אין לי מספיק כסף. אנחנו קונים קרח כדי לשמור על מוצרי החלב. לפעמים אנחנו אוספים שאריות של ברזלים כדי למכור אותם במטרה לקנות אוכל". יותר מכול, אבו עלי דואג לעתידו: "איך אני יכול להתחתן עם משכורת שבקושי מספיקה לנו עכשיו? איך אני יכול להחזיק עוד אישה וילדים? עדיף לי להישאר רווק". 

     

    דו"ח המבקר: אין מדיניות, בקושי מעבירים תקציב

    894 אלף ישראלים, בהם 306 אלף ילדים, דיווחו כי בשל מחסור בכסף לעתים לא אכלו יום שלם או צמצמו את גודל הארוחות שלהם במשך כמה חודשים בשנה. על אף הנתונים הקשים שמציג הביטוח הלאומי מדי שנה על תוחלת העוני, המדינה לא עושה די לצמצם את ממדי התופעה. כך עלה מדו"ח מבקר המדינה על פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי.

     

    "עוני אינו גזרת גורל", הדגיש מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, במבוא לדו"ח החמור. הוא ציטט את שופט בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר, שכתב: "אסור שזכויות האדם ישמשו רק את האדם השבע, צריך שכל אדם יהיה שבע כדי שיוכל ליהנות, למעשה ולא רק להלכה, מזכויות האדם".

     

    המבקר כתב כי הממצאים העולים מהדו"ח קשים ביותר ומלמדים כי במובנים רבים המדינה לא עמדה במחויבויותיה לקדם את הביטחון התזונתי של תושביה וטרם גיבשה מדיניות ממשלתית כוללת המגובה במשאבים הראויים להתמודדות יעילה עם התופעה של אי-ביטחון תזונתי. מהדו"ח עולה כי פעולות הממשלה לטיפול בנושא הביטחון התזונתי - הקצאת משאבים ממשלתיים בסכומים נמוכים והמשך הישענות על משאבי המגזר השלישי כגורם המממן את הפתרונות למשפחות המצויות באי-ביטחון תזונתי - מצביעות על מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול ראוי בנושא קידום הביטחון התזונתי.

     

    השופט בדימוס שפירא הדגיש כי חדלונה של הממשלה בתחום

     קידום הביטחון התזונתי גורם לפגיעה דווקא באוכלוסיות הנזקקות ביותר. הוא ציין כי לגבי האוכלוסייה הערבית, שבה שיעור המשפחות שדיווחו כי חוו אי-ביטחון תזונתי היה קרוב למחצית, המדינה לא גיבשה מדיניות כוללת להתמודדות עם תופעת חוסר הביטחון התזונתי, ויישום המדיניות הקיים של תמיכה בעמותות מזון מעלה ספק אם מערך התמיכות הממשלתי תורם תרומה של ממש לשיפור הביטחון התזונתי בקרב מגזרים ויישובים שבהם בעיית האי-ביטחון התזונתי היא חריפה, ובפרט בחברה הערבית.

     

    הוא הוסיף כי היעדרה של מדיניות כוללת בתחום הנזקקות למזון מותירה את גורמי הרווחה בשלטון המקומי ללא הכוונה ראויה, וכל רשות פועלת על-פי תפיסתה ובהתאם לכלים העומדים לרשותה, וככל שישנם כאלה - רובם ככולם מקורם במגזר השלישי, כלומר בעמותות המסייעות לנזקקים. המבקר העיר כי מציאות זו גורמת לטיפול שאינו שוויוני בנזקקים ביישובים השונים בארץ, תוך הסתמכות על טוב לבם של תורמים ומתנדבי עמותות הסיוע והמזון.



  3. פורסם לראשונה 08/04/2014 00:00

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עידו ארז
    השוק בת"א. "כל יום באים לבקש עזרה"
    צילום: עידו ארז
    צילום: מוטי קמחי
    מאיר כהן
    צילום: מוטי קמחי
    מומלצים