שתף קטע נבחר

לגור ליד אמא: הישראלים מעדיפים "חמולות"

לפי מחקר חדש, לאחד מתוך תשעה ישראלים יש קרוב משפחה בשכונה שבה הוא גר, ואחד מתוך 38 ישראלים גר עם בן משפחה באותו הבניין. "חשובה לנו תחושת הביחד", מספר אילן מקריית אונו שיגור עם משפחתו ליד חמותו והגיסה; "תהיה עזרה הדדית", מוסיפה אלה מרמלה, שתגור בשכנות להוריה

ידוע שחגים ומשפחה הולכים יחד, במיוחד בישראל; אבל האם בשאר ימי השנה הישראלים משפחתיים? אם לשפוט לפי מונחים של קרבה ומגורים - התשובה יכולה להיות חיובית. מחקר מיוחד שהגיע ל-ynet לקראת החג מעלה ממצאים מעניינים: אחד מתוך כשלושה ישראלים מתגורר בעיר הולדתו, אחד מתוך כתשעה ישראלים מתגורר באותה השכונה שבה יש לו בן משפחה, ואחד מתוך 38 ישראלים מתגורר בבניין יחד עם בני משפחה נוספים.

 

כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן של ynet:

 

המחקר בוצע במשך 3 שנים בקרב ישראלים המתגוררים ב-78 פרויקטים למגורים בערים מרכזיות בין חדרה לאשקלון. את המחקר ערכה חברת חברת כספי גרופ, העוסקת במתן שירותים לחברות בנייה ויזמים. על פי הנתונים, 34% מהישראלים ממשיכים לגור או חזרו לגור בעיר שבה נולדו; ל-11.5% מהישראלים יש בן משפחה המתגורר באותה השכונה; ל-5% מהישראלים יש שכן שהוא בן משפחה באותו פרויקט מגורים; ול-2.5% מהישראלים יש שכן שהוא בן משפחה באותו הבניין.

 

"במדינות כמו צרפת, בריטניה וארה"ב האחוזים נמוכים בהרבה", אומר אדי כספי, מנכ"ל כספי גרופ. לדבריו, המורשת היהודית היא של חיי קהילה וערבות הדדית, מה שיכול להשפיע על ההחלטה להמשיך לגור סמוך לבני המשפחה. "גם שטחה הקומפקטי של ישראל מובילה לפחות ביזור של התושבים", ממשיך כספי, "אבל לא פחות חשוב - יש גם סיבה כלכלית: מגורים ליד הורים ומשפחה חוסכים תשלום לבייביסיטר, שלא לדבר על החיסכון הגלום בארוחות השבת המשותפות".

 

"למרות רמות המחירים הגבוהות בשוק, המאלצות בדרך כלל זוגות צעירים להתרחק מהעיר, נראה כי המגמה לא השתנתה בהרבה", אומר כספי. ובאמת, על פי המחקר, מעל מחצית מרוכשי הדירות בישראל מעדיפים כאופציה ראשונה לנסות ולרכוש דירה בעיר הולדתם. רק אחר כך, מחוסר ברירה, הם מוכנים לבדוק את אופציית המגורים בעיר השכנה.

 

"חשובה לנו תחושת הביחד"

אילן ושרית בר-בייגל (נשואים + 4) רכשו באחרונה דירה חדשה בקומה הרביעית בפרויקט המגורים "Icon tower" של חברת אורן הסלע בקריית אונו. "אשתי מאוד משפחתית, ובכלל חשובה לנו תחושת הביחד", מספר אילן. לדבריו, בקומה ה-18 באותו הבניין יתגוררו גיסתו, בעלה ו-3 ילדיהם; ובקומה השביעית תתגורר חמותו.

 

"אמנם קיבלנו הנחה של כ-5% מהקבלן בגלל שהבאנו את המשפחה לבניין, אבל זאת ממש לא הייתה הסיבה לכך שרכשנו דירות באותו הפרויקט", אומר בר-בייגל, "אנחנו רוצים את הביחד. זאת מחשבה פרקטית של נוחות בגידול הילדים. גם כשגרנו בשכנות נאות אפקה בצפון תל-אביב, חיינו 3 המשפחות באותו הרחוב; אבל בניגוד לתל-אביב, שם אשתי הייתה מסיעה את הבנות לחברות בשכונה הסמוכה - כאן הכל קרוב, כמו קיבוץ עירוני".

 

אלה שטורוני מתגוררת בנתניה עם בן זוגה ועם אימו. הוריה הנכים מתגוררים גם הם בעיר, וב-2015 היא מתכננת לעבור לדירה בפרויקט "פארק צפון" של חברת מ.אביב שבשכונת קריית מנחם ברמלה. הוריה יעברו לדירה קטנה יותר. "בנתניה לא יכלנו לרכוש דירה, אז התרחקנו קצת יחד עם ההורים שלי", היא מסבירה, "העזרה תהיה הדדית - ההורים יעזרו לנו ואנחנו נעזור להם".

 

בניגוד למשפחה המורחבת בקריית אונו, שטורוני לא קיבלה הנחה מיוחדת. "שילמנו 1.15 על דירת 5 חדרים בקומה השנייה בבניין, וההורים שלי שילמו 1.025 מיליון שקל על הדירה שלהם שהיא בת 4 חדרים", היא אומרת.

 

גם מיכה ממודיעין רכש באחרונה דירה בשכנות לבן משפחה. כמה חודשים לאחר שאחיו רכש דירה חדשה בפרויקט של חברת בעיר, הוא החליט שמדובר בעסקה משתלמת גם עבורו. "במקור אנחנו מבת ים, וכיום אנחנו 3 אחים שגרים במודיעין", מספר מיכה, "אני רציתי לשדרג את הדירה שלי לדירה גדולה יותר - והתאים לי לגור במרחק שני רחובות בלבד מאחי, בפרויקט 'זילברמינץ במודיעין' שהוא של אותו הקבלן".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
משפחת בר בייגל. מעדיפים לגור בשכנות עם המשפחה
מומלצים