"ניו יורק טיימס": אובמה, הנח למו"מ

"ניו יורק טיימס" קורא היום (ג') במאמר המערכת שלו לנשיא האמריקני ברק אובמה לזנוח את המשא ומתן המדיני העקר בין ישראל לרשות הפלסטינית ולהקדיש את עיקר מאמציהם לאתגרים הבינלאומיים הגדולים כמו אוקראינה. הגיע הזמן, נכתב במאמר, שהממשל יקבע עקרונות העומדים לדעתו בבסיס פתרון שתי המדינות, "למקרה שישראל והפלסטינים יחליטו אי פעם לעשות שלום".   

בין עקרונות השלום שאותם צריך הממשל האמריקני להציג: מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה על בסיס קווי 67', חילופי שטחים מוסכמים שבמסגרתם תשמור ישראל על חלק מההתנחלויות ותפצה את הפלסטינים בקרקע שוות ערך "מבחינת כמות ואיכות". ירושלים, מציעים ב"ניו יורק טיימס", תיקבע בעקרונות שתציג וושינגטון כבירת שתי המדינות.

"ייתכן שהמאמץ של ממשל אובמה להשיג הסכם נדון לכישלון מהתחלה", נכתב במאמר שמזכיר את הלחץ האמריקני להקפיא את הבנייה בהתנחלויות. "מאז, ניסתה ממשלת נתניהו לפגוע בשיחות". בהקשר זה הזכירו את דבריה של השרה ציפי לבני בראיון לאולפן ynet: "יש בממשלה כאלה שאין להם רצון לשלום, נפתלי בנט ואורי אריאל רוצים למנוע מאיתנו תהליך". בראיון הזה הוסיפה ותקפה את השר בנט. "האיש הזה ומפלגתו גורמים נזק ביטחוני למדינת ישראל", אמרה לבני. "הם אלה שיכפו עלינו, ינסו לפחות, שלא נגיע לעולם להסכם, שנערי יצהר יהפכו להיות לישראל הרשמית. אני לא אתן לזה לקרות"

ב"ניו יורק טיימס" כותבים כי שני הצדדים אינם מוכנים להתקדם בסוגיות הליבה של גבולות, עתיד ירושלים, הפליטים וערבויות לביטחון ישראל. כמו מזכיר המדינה ג'ון קרי, גם כותב המאמר מפנה אצבע מאשימה לישראל שלא שחררה אסירים והכריזה על בניית 700 יחידות דיור. "הסכם שלום ישראלי-פלסטיני צודק מוסרית וחיוני לביטחון שני העמים. כדי להשיגו, יידרש אומץ משני המנהיגים ומשני העמים לדרוש את סיום הכיבוש. למרות המחויבות האמריקנית, יש מעט תקווה לכך כעת".

וושינגטון פוסט: אובמה מרחיק את השלום

גם בוושינגטון פוסט תוקפים את המאמץ העקר להתניע את תהליך השלום. ג'קסון דיל, סגן עורך הדעות, קובע שכמעט כל התפתחות חיובית בין ישראל לרשות הפלסטינית התרחשה מחוץ לתהליך השלום. ישראל קיבלה את רעיון המדינה הפלסטינית משום שהבינה שלא תוכל להישאר יהודית ודמוקרטית ולהמשיך לשלחוט בגדה המערבית והפלסטינים - כך כתב - זנחו את האלימות כאמצעי לסיום הכיבוש ושני הצדדים משתפים פעולה נגד הקיצונים. דיל מציין כדוגמאות חיוביות למעורבות של וושינגטון את תמיכתו של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש בתוכנית ההתנתקות של אריאל שרון ואת המאמץ האמריקני להכשיר את כוחות הביטחון הפלסטיניים ולממן אותם.   

"ממשל אובמה יכול היה לשמור על התקדמות התהליך באמצעות בניית המוסדות הפלסטיניים - כולל ממשלה דמוקרטית ולא-מושחתת - ובאמצעות לחץ על ישראל להעביר יותר סמכויות ביטחוניות לפלסטינים ולהסיר חסמים מהכלכלה הפלסטינית. במקום זאת, הוא בחר לאמץ את תהליך השלום שנכשל פעם אחר פעם ולהמר על כך שיוכל להשיג הסכם בין שני המנהיגים שאינם רוצים בכך: נתניהו ואבו מאזן".

בוושינגטון פוסט מציינים את השחיתות והפגיעה בזכויות אדם תחת משטרו של אבו מאזן שדאג להיפטר מראש ממשלתו הרפורמיסט, סלאם פיאד. "הממשל אינו יכול לכונן שלום במזרח התיכון על-ידי בליץ דיפלומטי", נכתב במאמר. במקום זאת, הוא מציע לממשל אובמה להשקיע בסבלנות בתנאים ובמוסדות שיהפכו את השלום לאפשרי. "בסירובם העיקש להכיר בעקרונות הללו, אובמה וקרי כנראה יגרמו לדחייה בכינון מדינה פלסטינית, אך יש להניח שההתקדמות לשלום תימשך בסופו של דבר גם בלעדיהם".