שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הצעה: לבטל הצמדת הארנונה לשכר הציבורי

    העלאות השכר שמאשרת המדינה לעובדיה הן הגורם העיקרי להתייקרות הארנונה בישראל, משום שהיא צמודה למדד השכר הציבורי - וב-3 השנים האחרונות היא התייקרה בכ-11%. נציגי המגזר העסקי יוצאים למאבק וקוראים להצמיד את הארנונה למדד המחירים בלבד: "זה אבסורד שלא ייאמן"

    נציגי המגזר העסקי בישראל יוצאים למאבק נגד נטל הארנונה: איגוד לשכות המסחר פנה בימים האחרונים ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ ניסן סלומיאנסקי, בבקשה לזמן דיון בהול בהתפתחויות האחרונות בתחום.

     

    ארנונה - כותרות אחרונות בערוץ הכלכלה :

     

    לנציגי המגזר העסקי יש על מה להלין. באחרונה אישרה הכנסת שורה של החלטות, שמשמעותן ייקור הארנונה בחלקים שונים בארץ. תחילה בוטל מקדם ההתייעלות בנוסחת עדכון הארנונה, במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2013-2014. המקדם קבע כי מידי שנה יוכלו הרשויות המקומיות לייקר את הארנונה ב-80% משיעור העלייה הממוצע של מדדי יוקר המחייה והשכר הציבורי.

     

    בעקבות ביטול מקדם ההתייעלות, התייקרה הארנונה בשנת 2014 ב-3.36% במקום ב-2.68%. לכך נוסף ההסכם שנחתם בין האוצר לבין 57 הרשויות החזקות, שבמסגרתו העבירו הרשויות 450 מיליון שקל לקופת המדינה, בתמורה לאישור חריג להעלאת הארנונה בתחומן בשיעור של 0.3% נוספים, על גבי ההתייקרות הקבועה.

     

    לבסוף, אישרה הכנסת באחרונה העלאה שרירותית של הארנונה ב-0.75% בשנת 2015. זאת, לאחר שהתברר כי הנוסחה הקבועה עשויה להוביל בשנה הבאה דווקא לירידה של הארנונה, לאחר שנים רבות שבהן רק עלתה.

     

    האירועים הללו הובילו את איגוד לשכות המסחר לנסח הצעה לשינוי של הנהלים לקביעת הארנונה בישראל. ההצעה כוללת 3 שינויים עיקריים: ביטול ההצמדה של הארנונה למדד השכר הציבורי והצמדתה למדד המחירים בלבד; קביעת קריטריונים מחמירים להענקת אישורים חריגים להעלאת הארנונה; והפחתה משמעותית של ריביות הפיגורים על חובות ארנונה.

     

    שני שליש מהתייקרות הארנונה - בגלל השכר הציבורי

    ההצעה לבטל את הצמדת הארנונה למדד השכר הציבורי נתמכת בנתונים, שמראים כי העלאות השכר שמאשרת המדינה לעובדיה הן הגורם העיקרי להתייקרות בשנים האחרונות. ב-3 השנים האחרונות התייקרה הארנונה בישראל בשיעור מצטבר של 10.54%. זאת, מבלי להביא בחשבון את ההתייקרויות החריגות שאישרה הממשלה לרשויות מסוימות, שביקשו להעלות את שיעור הארנונה בתחומן בהיקף גדול יותר.

     

    בשנים אלו, הגורם הדומיננטי להתייקרות הארנונה היה מדד השכר הציבורי - ולא מדד המחירים לצרכן. כך, למשל, בשנה האחרונה התייקרה הארנונה ב-3.36%, כאשר מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 1.34% בלבד בתקופה הקובעת, בעוד שמדד השכר הציבורי עלה ב-5.39%. בשנה שעברה התייקרה הארנונה ב-2.3%, כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.12% ומדד השכר הציבורי ב-3.64%. בשנה שלפני כן, התייקרה הארנונה ב-3.1%, כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.93% ומדד השכר הציבורי עלה ב-4.82%.

     

    על פי חישובי איגוד לשכות המסחר, ב-3 השנים האחרונות התייקרה הארנונה בישראל בסכום של 1.7 מיליארד שקל. מתוכם, 1.1 מיליארד שקל מיוחסים לעלייה בשכר הציבורי ורק כ-600 מיליון שקל לעליות המחירים. "על פי השיטה הזאת, חריגות השכר, או יותר נכון חגיגות השכר, של המגזר הציבורי נכנסות ישירות לחשבון הארנונה. אם בנמל אשדוד, לצורך העניין, או ברשות שדות התעופה או בהדסה יש חריגות שכר - מי שנהנה מזה אלה הרשויות המקומיות על חשבוני וחשבונך", אומר עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר.

     

    אבל חריגות השכר גם כך יוצאות מהכיס שלנו, בין אם דרך מע"מ, מס הכנסה או ארנונה. אז מה ההבדל?

    "ההבדל הוא שהעלאת מע"מ או מס הכנסה נעשית על פי חוק. כאן יצרו מכשיר נוסף לקחת כסף מכולנו בלי חוק".

     

    הנוסחה היא לא חוק? 

    "זה אבסורד שלא ייאמן. משרד האוצר אמור להיות זה שבולם חריגות שכר. מצד אחד הוא כושל בתפקידו, ומצד שני כולנו צריכים לשלם על זה. השנה, החלק של מדד השכר הציבורי בהתייקרות הארנונה היה כמעט 6%. זה לא ריאלי. אנחנו מציעים להשאיר רק את מדד יוקר המחייה. זה סביר והוגן".

     

    ומה קורה מחר כשמאשרים תוספת שכר - מי יפצה את קופת העירייה על עליית השכר של עובדיה?

    "הרשויות המקומיות אינן מודל לחיקוי מבחינת יעילות. קח את מספר עובדי עיריית תל-אביב ביחס למספר התושבים ואת מספר עובדי עיריית ירושלים ביחס למספר התושבים. אוכלוסיית ירושלים כפולה מאוכלוסיית תל-אביב, ולעומת זאת מספר העובדים בעיריית תל-אביב כפולה מאשר בירושלים. מי אמר שצריך כזה מספר של עובדים בעיריית תל-אביב?! האם העירייה מתנהלת ביעילות?! שעיריות יתנהלו בצורה לא בזבזנית וימצו תהליכי גבייה".

     

    "הליך קביעת הארנונה הפך לתחום פרוץ"

    נושא היקף הגבייה נוגע לנושא השני שמבקשים לתקן נציגי המגזר העסקי, והוא הנוהל להענקת אישורי חריגה להעלאת ארנונה. לרשויות מקומיות הזכות לפנות למשרדי הפנים והאוצר בבקשה לעדכן את שיעור הארנונה מעבר לשיעור העדכון שקובעת הנוסחה האוטומטית.

     

    בדרך כלל, מעניקים משרדי הממשלה אישור לעדכון חריג במקרים שבהם רשויות מצויות בתוכנית הבראה ומבקשות להגדיל את הכנסותיהן מארנונה, על מנת לפרוע את חובותיהן; או במקרים שבהם רשות מקומית יכולה להוכיח שהארנונה שהיא גובה נמוכה או גבוהה משמעותית מזו שגובות רשויות אחרות.

     

    באיגוד לשכות המסחר דורשים כי יוכנס קריטריון נוסף, שלפיו רשות תצטרך להוכיח ששיעור גביית הארנונה שלה גבוה, על מנת לקבל אישור לייקרה. כך, טוענים באיגוד, יתומרצו הרשויות לעבוד ביעילות ולמצות את יכולת הגבייה שלהן, לפני שהן פונות להעלאת התעריף מתושבים או עסקים שכן משלמים.

     

    כמו כן, מציעים באיגוד כי אישור חריג יינתן לשנה אחת בלבד וכי רשות שהגישה בקשה לאישור חריג לא תוכל להגיש בקשה דומה, למשך 5 שנים. בנוסף, הם דורשים כי כל אישור חריג יאושר גם על ידי ועדת הכספים של הכנסת ולא על ידי השרים בלבד.

     

    נציגי המגזר העסקי, שנטל הארנונה שמוטל עליו כבד יותר מזה שמוטל על התושבים, טוענים כי בשנים האחרונות הפך הליך קביעת תעריף הארנונה לתחום פרוץ, באמצעות מסלול האישור החריג. לטענתם, ב-2012 העניקו משרדי האוצר והפנים אישור חריג ל-70 רשויות מקומיות, לאחר שהוחלט לאשר כל בקשה להעלאה חריגה ששיעורה נע בין 4%-15%. הנימוק היה העומס על משרד הפנים בבקשות לאישורים חריגים. "אם רשות הגישה בקשה של 7% - היא קיבלה. 10% - קיבלה. לדעתנו, בעניין זה השרים מעלו בתפקידם", אומר לויה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים