טכנולוגיה חייתית: רובוטים מעולם החי

מי מהקוראים שזכה להיות ילד בשנות ה-80, וודאי זוכר את צעצועי ה- Zoids. פלאים מכאניים אלו היו למעשה גרסה מתוחכמת, ניתנת להרכבה ויקרה הרבה יותר של הרובוטריקים. הזוידים באו בשלל צורות, רובן ככולן גרסאות רובוטיות של חיות, כגון נמר שן-חרב, גורילה ודינוזאורים שונים. וכך בעוד שרוב הילדים נאלצו להסתפק בגוגואים, לגו, או במקרה הטוב רובוטריק שהופך לשופל, הילדים ברי המזל יותר בנו ויצרו טורנירי לחימה אכזריים עם המפלצות המכאניות המורכבות הללו, שעל בנייתם הם עמלו במשך זמן רב. עם חלוף השנים, הזוידים גם הם הפכו לסדרת אנימציה והמשיכו למכור צעצועים, אולם אלו מעולם לא גירדו את רמת ההצלחה של הרובוטריקים, אשר הפכו למגה-מותג מצליח או זוועתי, תלוי את מי שואלים, בזכות החיים שהפיח בו במאי הפיצוצים והבחורות מייקל ביי.

הסיבה שאני מזכיר את הזוידים, היא העובדה שבעשור האחרון, יותר ויותר טכנולוגיות ופיתוחים שואבים את השראתם מיצירותיה האלמותיות של אמא טבע. כך לאיטה נוצרת מציאות שהופכת דומה יותר לצעצועים היפניים: מפלצות מכאניות שמשלבות בין החוכמה העתיקה שנצברה במהלך מיליארדי שנות אבולוציה וברירה טבעית, לבין המקוריות, החדשנות ויכולת ההמצאה האנושית.

העטלף של דה-וינצ'י

במשך 3.5 מיליארד שנות אבולוציה, החיים על פני כדור הארץ עוצבו בתהליך סיזיפי של ניסוי וטעיה, במהלכו אורגניזמים התפתחו מצורות חיים פשוטות ובסיסיות ליצירות מורכבות, שרידות ומתוחכמות. מאז ומתמיד, בני האדם, במשך שהותם הקצרה על פני כדור הארץ, קיבלו השראה מהטבע על מנת למצוא תשובות לשאלות פשוטות ומורכבות. כך למשל במהלך המאות ה-15 וה-16, הממציא ואיש האשכולות ליאונרדו דה-וינצ'י ביצע תצפיות ממושכות על יצורים מעופפים, ועל בסיסן שרטט את "המכונה המעופפת" שלו, שמעולם לא יצאה לפועל. אופן התעופה של המכונה התיאורטית היה מבוסס בעיקר על צורת מעוף העטלף. האחים רייט, חלוצי הטיסה האנושית, העדיפו להתבסס בתכנוניהם על מעוף היונה. בשנות ה-50 נטבע לראשונה המושג "ביוממטיקה" על ידי המדען אוט-שמיט, אשר חקר את מערכת העצבים של הדיונון. זמן קצר לאחר מכן נטבע המונח "ביוניקה" על ידי ג'ק סטיל, רופא בחיל האוויר האמריקני.

כיום הביוממטיקה, אשר עוסקת בעיקר בחיקוי תהליכים כימיים וביולוגים, ואחותה הביוניקה, אשר עוסקת בעיקר בחיקוי צורות ומבנים מכאניים והנדסיים הינם תחומים רחבים אשר פושטים לכל נדבכי המדע: החל מהמצאת מדבקת הסקוטש ששאבה את השראתה מצמח הליפה הקוצנית שנדבקה לפרוות כלב, בקרת אקלים במבנים שמתבססת על אופן האוורור של קני טרמיטים, ואפילו רשתות מחשוב נוירוניות המתבססות על אופן פעולת המוח ומערכת העצבים האנושית.

ברוכים הבאים לרובו-ג'ונגל

אחד התחומים המרתקים ביותר בעולם הביוניקה הינו עולם הרובוטיקה. יותר ויותר מהנדסים ומעצבי רובוטיקה יוצרים משרתים מכאניים המבוססים על עולם בעלי החיים, והתוצאה הינם יצורים שנדמה שיצאו היישר מהסיוטים של יוצרי שליחות קטלנית, המטריקס והרובוטריקים גם יחד. אולי המבעיתים ביותר הינם הרובוטים של Boston Dinamics, חברת הרובוטיקה של סוכנות המחקר של צבא ארה"ב Darpa, שעברה לא מכבר לבעלותה של גוגל. רובוטים אלו מבוססים על אופי התנועה של יונקים אהובים כגון כלבים, חתולים, צ'יטות ופרעושים, על מנת ליצור בעלי ברית נאמנים לחיילי צבא ארה"ב, עד שיגיע היום הבלתי נמנע בו הם יפתחו מודעות ויחסלו את כולנו. כך למשל ה- Big Dog מסוגל לצלוח תנאי שטח קשים ולסחוב ציוד רב וגם להשליך אותו הרחק, ה- Wild Cat מסוגל לשעוט במהירות, וה-Sand Flee, מסוגל לזנק מגובה הקרקע לגג של בניין.

ה-Cheetah - גם הוא מבית היוצר של Boston Dinamics הינה "היונק המכני" המהיר ביותר שנוצר אי פעם, כאשר בשיאו הוא מצליח להגיע למהירות של 45 קמ"ש. הצ'יטה האמיתית, שמצליחה להגיע למהירות של עד 120 קמ"ש, מוסרת כי היא לא התרשמה במיוחד.

ארכנופוביה - הגרסא הדיגיטלית

למרבה המזל, לא כל הפיתוחים בעולם החיות הרובוטיות הינם פרי מדרשם של סוכנויות מחקר ופיתוח צבאיות. רובם הגדול נועדו למטרות אזרחיות כגון גישוש, חילוץ והצלה, ניטור אזורים מוכי אסון ועוד. קחו למשל את ה- Crabster CR200, סרטן ענק מתכתי במשקל של 630 טונות, אשר נועד למטרות של מחקר מדעי ואיתור ממצאים על קרקעית הים. המאסה המכובדת של הרובו-סרטן הזה מסייעת לו להגיע למקומות בעומק האוקיינוס בהם יש זרמים חזקים במיוחד, אשר מסוגלים להפריע לצוללות מחקר או רובוטי גישוש קטנים ועדינים יותר. ה-Crabster עדיין נמצא בשלבי פיתוח ובדיקה, ולכן לא ראינו אותו בניסיונות החיפוש של המטוס המלזי.

דוגמה למפלצת מכאנית מרובת רגליים נוספת, הינה ה-Mantis Hexapod, עכביש רובוטי אישי הניתן לנהיגה. המנטיס מתנשא לגובה של 2.8 מטרים, שוקל כשני טונות ומונע על ידי מנוע דיזל טורבו בנפח של 2.2 ליטרים. ששת הרגליים המסתגלות של העכביש מסייעות לו לצלוח סוגי שטח שונים, אולם בשלב זה נראה שהייעוד העיקרי שלו הינו בידור בכנסים טכנולוגיים שונים ותפיסה של זבובים רובוטיים גדולים במיוחד.

ה-T8 הינו דוגמא מאלפת כיצד רובוטים חייתיים יכולים לנוע באופן כמעט זהה לחלוטין לאבותיהם הביולוגיים. עכביש מכאני זה, אשר חלקיו מיוצרים בהדפסה תלת ממדית, מורכב מ-26 מנועים שונים, מה שיוצר אופי תנועה טבעי במיוחד. וכן, הוא גם מסוגל לרקוד רומבה.

השמיים - לא בשליטת המל"טים בלבד

מהנדסי הרובוטים הביוניים לא מזניחים את המקורות ההיסטוריים של התחום, ויוצרים גם מגוון של רובוטים מעופפים. כך למשל הרובו-תיקנים, או "רובוג'וקים" יהיו מסוגלים לפעול בעתיד כנחילים של גשושי חישה מודיעיניים עמוק בשטח האויב.

החברה הגרמנית Festo מתמחה בפיתוח וייצור של רובוטים מבוססי חיות שונים, בדגש על יצורים מעופפים. דוגמא לכך הינה השחף הרובוטי. רובוט מעופף זה הינו קל, נייד וחסכני באנרגיה. אב טיפוס זה יוכל לסייע בהבנת אופן מעוף הציפור ובבניית כלי טיס קטנים, שקטים ויעילים.

יצור מעופף מקורי נוסף מבית היוצר של החברה הגרמנית הינו ה-Air Jelly. רובוט מעופף זה מבוסס על אופי התנועה של המדוזה במימי האוקיינוס. מדובר למעשה בבלון מלא בהליום, אשר מסוגל לנווט באמצעות שמונה מחושים קלים במיוחד. גם כאן מדובר באב-טיפוס ראשוני לאופי תעופה לא קונבנציונלי בעולם האווירונאוטיקה.

ואם במחושים עסקינן, בשנת 2010 החברה פיתחה את ה- bionic handling assistant, זרועות מכאניות המבוססות על חדק הפיל. זרועות אלו מצוידות בבינה מלאכותית המסוגלת ללמידה עצמית, ובשרירים מכאניים המונעים באמצעות מנוע פנאומטי. זרועות שכאלו יוכלו לסייע לאנשים מוגבלים, או לפעול ללא חשש באזורים מוכי קרינה או אסון. במילים אחרות, הטכנולוגיה ליצירתו של ד"ר אוקטופוס מספיידרמן כבר כאן.

ולסיום, רובוט-קנגורו. כי למה לא?