נאצר מחכה לסיסי: מצרים רוצה איש חזק
המלחמה של המועמד לנשיאות מצרים נגד אחים המוסלמים מזכירה את זו שניהל נגדם נאצר. כמו אז, המצרים זקוקים עכשיו למנהיג שיחסל את האנרכיה
עבד אל-פתאח א-סיסי פתח את נאום הבחירות שלו במילים הבאות: "שרתתי כל חיי כחייל בשירות העם. לבשתי את מדי הצבא כבר ב-1970 כתלמיד המכללה הצבאית. עתה אני פושט את מדי הצבא שוב על מנת להגן על המולדת... עומדים לפנינו אתגרים קשים כלכליים, חברתיים וביטחוניים. אירועי 25 בינואר 2011 (הדחת מובארק) ו-30 ביוני 2013 (הדחת ממשלת מורסי) דורשים מאבק אמיץ. יש לומר את האמת: הכלכלה שלנו חלשה ומיליוני מצרים מובטלים - מצב בלתי מתקבל על הדעת... אלחם כל יום נגד האימה והטרור (רמז ל"אחים המוסלמים") במצרים ובאזור כולו בעזרתו של אללה...".
עוד חדשות מהעולם :
- 10 שנות מאסר ואלף מלקות למעליב האיסלאם
- פיצוץ עז בחלב: נחרב מלון ששימש חיילי אסד
- רצחו הבן ואנסו את אמו. זוועות בדרום סודן
- המתורגמן המתחזה חוזר - בקמפיין ישראלי
גנרל א-סיסי בן ה-60, שהתפטר מתפקיד מפקד הצבא על מנת להציג את מועמדותו לנשיאות מצרים, החל ביום שבת האחרון את המרוץ לנשיאות. מאז שהפתיע את מצרים והעולם כולו בהפיכה שביצע נגד שלטון "האחים המוסלמים" ביולי 2013, לא הפסיק לנהל מלחמת חורמה נגד התנועה האיסלאמית המושרשת במצרים כבר יותר מ-80 שנה. ביוזמת א-סיסי, תנועת "האחים המוסלמים" הוצאה מחוץ לחוק, ומפלגתה "החופש והצדק" פורקה.
געגועים ל"איש החזק"
מלחמת א-סיסי ב"אחים" העלתה בקרב המצרים זיכרונות מימי גמאל עבד א-נאצר, שניהל בשנות ה-60 מלחמה חסרת רחמים נגד התנועה וחיסל את מנהיגיה. מאבק זה לא רק הקים לתחייה את המלחמה בין האיסלאם הפוליטי והלאומיות הערבית, אלא גם עורר געגועים ל"איש החזק". המצרים זקוקים עתה יותר מאי פעם למנהיג ש"יעשה סדר באנרכיה" ויושיע את מצרים ממצוקתה. אין ספק כי לסיסי מעריצים רבים, אך מאבקו יצר לו גם שונאים בלב ובנפש.
במסע הבחירות שלו הבטיח להילחם בטרור ובעוני בראש ובראשונה, לדאוג לפתרון מצוקת המזון והחינוך במצרים ולהיאבק באבטלה באמצעות בנייתה המחודשת של מצרים. עמדתו התומכת בהמשך השלום עם ישראל ידועה והסיוע האמריקאי למצרים הינו תנאי חשוב להישרדות משטרו. נראה כי ארה"ב תגיב בסלחנות כלפי מדיניותו האלימה נגד "האחים המוסלמים" כל עוד ישמור א-סיסי על השלום עם ישראל ויתמיד במלחמתו בטרור בסיני.
המועמד היחיד שהעז להציע את מועמדותו ולהתחרות בסיסי הוא חמדין סבאחי, אשר זכה במקום השלישי בבחירות 2012. סבאחי, בן 59, צמח ממשפחת פלאחים פשוטה, למד באוניברסיטת קהיר, שם נבחר לראש אגודת הסטודנטים ומאוחר יותר נבחר לפרלמנט המצרי. בניגוד לסיסי, סבאחי מצהיר במפורש כי הוא נאצריסט פן-ערבי. הוא בלט בסוף שנות ה-70 כמתנגד לנשיא אנוור סאדאת ולשלום עם ישראל. הוא נעצר פעמים רבות וגם נכלא באשמת ארגון מחאות סטודנטים נגד שחיתות המשטר. בשל נטיותיו, תמך בדיקטטורים שייצגו אידיאולוגיה פן-ערבית.
סבאחי הואשם כי ביקר את מושאי הערצתו, ביניהם קדאפי, בשאר אסד וסדאם חוסין. הוא נחקר במשטרה ופעם אפילו הוחרם לו אקדח מזהב שקיבל מתנה מסדאם. כצפוי, הוא ארגן הפגנות תמיכה בפלישת סדאם לכווית ב-1990. מתנגדי חמדין סבאחי מקרב האיסלאמיסטים טוענים נגדו כי אין לו כל סיכוי מול א-סיסי ועל כן, הנזק בהצגת מועמדותו רב מן התועלת. בצעד זה, אפשר להציג בבחירות לנשיאות מצרים חזיון של תהליך דמוקרטי, בעוד שתומכי "האחים המוסלמים" החרימו אותן וטענו כי אינן חוקיות כלל.
סבאחי מבטיח להילחם בעוני ואינו מזכיר כלל את המלחמה בטרור. הוא גם דורש לשחרר את כל העצורים מההפגנות של החודשים האחרונים. בכך מקווה סבאחי לקבל את תמיכת הליברלים מתנגדי המשטר הצבאי וכן "האחים המוסלמים" שאולי יצביעו הצבעת מחאה. אולם הסיכוי שתומכי "האחים" יבחרו במועמד נאצריסטי אינם גבוהים.
המתחרה שוויתר מראש
האדם היחיד שיכול היה לייצג באופן חוקי את תנועת "האחים" הינו עבד אל-מנעם אבו אל-פתוח, איש התנועה לשעבר, כיום מנהיג מפלגת "מצרים החזקה". אולם הוא החליט לאחרונה לא להעמיד את עצמו לבחירה, כי בכך היה שוגה משגה כפול: הוא היה מכיר בחוקיות הבחירות לאחר ההפיכה מגד "האחים המוסלמים" וגם היה נאלץ להכיר בתוצאות שיהיו ללא ספק מזויפות מבחינתו. תוצאות אלה עלולות לתת לציבור אשליה, לפיה אין למועמד עם רקע כמו שלו כוח אלקטורלי. על מנת לשמור על גחלת "האחים המוסלמים" ולאפשר בעתיד את תחיית האיסלאם הפוליטי, העדיף להמתין לבחירות בתקופה טעונה פחות.
ההפתעה האסלאמית: הסלפים
הפתעת הבחירות הינה ללא ספק תמיכתה של המפלגה האיסלאמית הקיצונית הסלפית "א-נור" במועמדותו של א-סיסי. אולם מי שמכיר את האיסלאם הפוליטי במצרים אינו מופתע כלל, שהרי המפלגות הסלפיות בעולם הערבי נתמכות ע"י הממלכה הסעודית, המקדמת אג'נדה ווהאבית קיצונית. הסעודים העניקו לסיסי סיוע כלכלי משמעותי בתקופה בה איימה ארה"ב להפסיק את הסיוע למצרים. סעודיה עודדה את רדיפת "האחים המוסלמים" המהווים לדידם איום על יציבותם של משטרים ערביים.
החלל העצום בפרלמנט בעקבות מעצר חברי "האחים" מאפשר לתנועה הסלפית המיוצגת במפלגת "א-נור" להתחזק על חשבונה. הברית הטקטית הזו הינה ככל הנראה זמנית, ובעתיד יצטרך א-סיסי להתמודד עם התחזקותה של תנועה זו, שהיא קיצונית בהרבה יותר מ"האחים המוסלמים" מבחינה פוליטית ודתית.
קדחת הבחירות
נראה כי האזור כולו אחוז כעת במעין קדחת בחירות. אין לטעות, אין מדובר בהתפרצות הדמוקרטיה בעקבות המהפכות הערביות כלל. דיקטטורים ערבים מעוניינים באמצעות מהלך זה להשקיט את הגורמים הליברליים, להוריד את הלחץ הבינלאומי ובעיקר לתת אצטלה חוקית לשלטונם. בסוריה החל מסע הבחירות לקראת ה-3 ביוני. מערכת זו היא לעג לדמוקרטיה מראשיתה ועד סופה. תחת אש ובמצב מלחמה אמורים האזרחים המצויים תחת שלטון אסד לבחור באחד מ-24 מועמדים (!), רובם אנשי מנגנון השליטה של אסד. בין המועמדים, מופיע רופא עיניים בן 48 ששמו בשאר אסד... האופוזיציה מיהרה להכריז על החרמת בחירות אלה שאינן חוקיות ותוצאותיהן יזויפו ללא ספק.
גם בעיראק התקיימו בחירות לפרלמנט ב-30/4 שמטרתן רק לחזק את אחיזתו של נורי אל-מליכי בפרלמנט. אתמול יצא אל-מליכי לאיראן להתייעץ לגבי הרכב ממשלתו. צעד זה, שפורסם בעיתון "אל-חיאת" הממומן ע"י סעודיה, חושף עד כמה מעורבת איראן בשלטון השיעי בעיראק. בלבנון מצוי הפרלמנט בשיתוק, מאחר שסמיר ג'עג'ע, המתמודד המוביל לנשיאות (תפקיד נוצרי לפי החוק), לא זכה במספר הקולות המינימלי לצורך בחירתו, כלומר שני שלישים מהפרלמנט. הסיבה לכך היא נטייתו לאופוזיציה המתנגדת לחיזבאללה.
כמו בעיראק, השיעים שואפים לדומיננטיות בכל מקום. גם בנסיכות בחריין אמורות להתקיים בחירות בנובמבר השנה והממשלה כבר הזהירה
את האופוזיציה השיעית כי אם תיזום הפגנות בסגנון פברואר 2011, היא תגיב בעוצמה רבה. אז התערב במהומות הצבא הסעודי, על מנת לשמור על שלטון המיעוט הסוני במדינה (40% סונים, 60% שיעים).
נראה כי התוצאות במערכות הבחירות בעולם הערבי, כמו במצרים, ידועות מראש. אפילו אם יצליח א-סיסי לממש רק חלק מהבטחותיו ולשפר אך במעט את כלכלת מצרים ולהשיב את הסדר לרחובות, תהיה הצלחתו רבה יותר מהשנה האומללה של שלטון "האחים המוסלמים". הצלחתו לא תלויה רק בו, אלא גם בתמיכה שתציע ארה"ב למשטרו ובאמון שיינתן לו ממדינות המערב ומדינות הנפט. יש להניח כי תינתן עדיפות לביטחון וליציבות על פני השמירה על הדמוקרטיה. הצלחתו חשובה ליציבותה של מצרים ושל האזור כולו.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
