מרד בליכוד: 'לא נסכים לביטול מוסד הנשיאות'

ראש הממשלה מעוניין לבטל את מוסד הנשיאות - אבל במפלגתו שלו גוברת ההתנגדות לכך, ולפחות בינתיים נראה כי המהלך שיזם שבועות ספורים לפני הבחירות לנשיאות המדינה לא ייצא לפועל. המרד בליכוד החל עם הצהרתו של שר הפנים גדעון סער כי יתנגד לכל ניסיון לשנות את מועד הבחירות לנשיאות או לבטל את מוסד הנשיאות לחלוטין והמשיך אתמול (שבת) עם דברים דומים שאמר ח"כ חיים כץ.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

"לא נאפשר לשנות חוק יסוד רק משיקולים אישיים", הבהיר ח"כ כץ בעקבות דברי סער, הראשון שיצא פומבית נגד היוזמה המתהווה של נתניהו. "ראובן ריבלין הוא המועמד הראוי ביותר של הליכוד וכולנו תומכים בו לנשיאות. נתנגד לכל ניסיון לדחות את מועד הבחירות לנשיאות או לבטלו".

השר סער וח"כ כץ. מתנגדים פומבית למהלך(צילום: דני בלר, גיל יוחנן)

ח"כ מירי רגב מתנגדת גם היא ליוזמת נתניהו. "יש לקיים את הבחירות במועדן, ביטול מוסד הנשיאות ודחיית הבחירות מעבירים מסר לא דמוקרטי", היא אמרה. "לא משנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק".

סער, רגב וכץ אינם היחידים בליכוד שמתנגדים ליוזמת נתניהו או שסבורים כי לא תצא לפועל. "נתניהו מאוד היה רוצה לבטל את מוסד הנשיאות, אבל אני לא רואה את זה קורה בנסיבות הקיימות", אמר אחד מבכירי הקואליציה. "בינתיים יש דיבורים, אבל אין משהו ממשי, וקשה לי לראות את זה קורה בזמן שנותר".

בנט: המועד לשינוי כללי המשחק מאוחר

גורם בכיר אחר בקואליציה של ראש הממשלה היה עוד יותר חריף: "ההתנהגות כרגיל הייתה חובבנית. אין כרגע לנתניהו את היכולת והכוחות להוביל את המהלך הזה למימוש, ואין לו גם את השותפים הדרושים בקואליציה. כמו שזה נראה כרגע, אין סיכוי לדחיית הבחירות לנשיאות".

ראשי סיעות הקואליציה מעדיפים בשלב זה להרחיק עצמם מיוזמת נתניהו, ומסרבים להביע עמדה באופן רשמי. יו"ר יש עתיד יאיר לפיד לא גיבש עדיין עמדה בנושא, אולם בתנועתו לא פסלו  אפשרות לתמוך בדחייה קצרת מועד של הבחירות.

לפיד ובנט. מרחיקים את עצמם מיוזמת נתניהו(צילום: גיל יוחנן)

מקבילו מסיעת הבית היהודי נפתלי בנט מוכן אמנם לשקול את הסוגיה "אם תוצג הצעה ממשית על ידי נתניהו", אך הדגיש כי המועד לשינוי כללי המשחק מאוחר. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מסרב בשלב זה להתייחס לנושא ואף הוא יקיים דיון בסיעתו אם נתניהו יניח הצעה ממשית.

בעקבות התפתחויות אלו, על נתניהו יהיה להכריע במי יתמוך במרוץ לנשיאות, על רקע היחסים העכורים בינו לבין ח"כ ראובן (רובי) ריבלין ממפלגתו הליכוד. פרט לריבלין, רק ח"כ בנימין (פואד) בן אליעזר השיג את 10 החתימות הדרושות. השר סילבן שלום, שהיועץ המשפטי לממשלה סגר בשבוע האחרון את התיק נגדו, טרם הודיע אם יתמודד. בנוסף, במרוץ לנשיאות נמצאים גם ח"כ מאיר שטרית מהתנועה, יו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק, השופטת בדימוס דליה דורנר וחתן פרס נובל דן שכטמן.

יוזמת לבני: "סוף למצעד הסחטנות"

ובצל שאיפת ראש הממשלה לבטל את המוסד הממלכתי, יוזמת שרת המשפטים ציפי לבני מהלך שנועד וליטול מהנשיא הבא את כוחו הפוליטי העיקרי. הצעה שנדונה בסיעתה קוראת להעניק לבעל הסיעה הגדולה ביותר בבחירות את הזכות האוטומטית להרכיב הממשלה, ובכך, למעשה, לייתר את המלצת הסיעות לנשיא, כפי שנהוג כיום.

"רק כך מצעד הסחטנות של הסיעות בדרך להרכבת הקואליציה ייפסק", אמרה לבני, שבעצמה נפלה קורבן לשיטה הפוליטית העכשווית, בהיותה ראש הסיעה הגדולה ביותר בבחירות הקודמות שלא הרכיבה ממשלה. "המועמד להרכיב את הממשלה נתון כיום ללחצים רבים מצד הסיעות ונאלץ להבטיח הבטחות סקטוריאליות שלרוב אינן עולות בקנה אחד עם האינטרס הציבורי הרחב. הנושא נבחן ללא קשר לבחירות הקרובות לנשיאות".

על פי ההצעה, ייקבע גם מספר מנדטים מינימלי שבלעדיו לא יוכל מועמד להרכיב ממשלה. אם זה לא יושג, יתקיים סיבוב בחירות שני מול ראש הרשימה השנייה בגודלה - ובו יצביע הציבור לראשות הממשלה בלבד. "הציבור צריך לבחור ישירות את ראש הממשלה מבלי לעבור את 'מצעד הסחטנות' אצל הנשיא", הוסיפו חברי התנועה.