שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    שיבא: מרסי, שהיתה מארק, הפכה 5 גברים לנשים

    ד"ר מרסי באוארס הגיעה לבית החולים שיבא כדי לעבוד לצד רופאי המחלקה לכירורגיה פלסטית בניתוחים לשינוי מין בטרנסג'נדרים. מלבד מומחיות וידע, מביאה עמה המנתחת האמריקנית גם אמפתיה מיוחדת למטופלים - היא עברה את הניתוח בעצמה לפני 17 שנה, ומבינה את הקשיים הכרוכים בתהליך

    חייהם של חמישה אנשים בישראל השתנו מהקצה אל הקצה השבוע: הם הגשימו חלום ועברו סוף סוף ניתוח לשינוי מין, תחת ידיה האמונות של ד"ר מרסי באוארס, המנתחת המומחית מארצות הברית שיותר מאחד-עשר אלף איש נהרו למרפאתה כדי לעבור את ההליך.

     

    מלבד כישרון כירורגי וידע מקיף בתחום היא מסוגלת לספק למטופליה גם לא מעט אמפתיה, הודות לעובדה שעברה בעצמה ניתוח זהה לפני כ-17 שנה והפכה ממארק - למרסי.

     

     

    עוד על ניתוח לשינוי מין:

     

    זהו הביקור השני של ד"ר באוארס בישראל, וגם הפעם הוזמנה על ידי פרופ' אייל וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים שיבא והמרכז הרפואי היחיד בארץ שבו מתבצעים ניתוחים לשינוי מין מגבר לאישה.

     

    "יש הרבה חולים שאינם יכולים לקבל מענה", אומרת ד"ר באוארס בת ה-56 בראיון ל-ynet, "ובשנתיים האחרונות אני בקשר עם המחלקה כאן כדי לקדם את ההכשרה של רופא מנתח אחד, ולבצע ניתוחים במטופלים ישראלים. אני מקווה שזה יעורר השראה גם ברופאים אחרים.

     

    "לפני עשר שנים, אם רופא נכנס לתחום עמיתיו זלזלו בו, אבל היום המודעות הציבורית הגוברת לעניין והאופנתיות שבזה מקדמת רופאים להתמחות בניתוחים אלה".

    מקדמת הכשרת רופאים בארץ. ד"ר באוארס ופרופ' וינקלר מבית החולים שיבא ()
    מקדמת הכשרת רופאים בארץ. ד"ר באוארס ופרופ' וינקלר מבית החולים שיבא
     

    מבינה את חששות המטופלים

    ד"ר באוארס סיימה את לימודי הרפואה בהצטיינות באוניברסיטת מינסוטה שבארצות הברית, והתמחתה בתחום הגינקולוגיה. מגיל צעיר מאוד חשה שהמגדר שלה אינו תואם את הגוף שבו נולדה, ובגיל 19 גילתה שמלבדה יש טרנסג'נדרים נוספים בעולם המתמודדים עם אותה סוגיה. למרות זאת, היא המשיכה במסלול שגרתי, נישאה לאישה ויחד הביאו לעולם שלושה ילדים.

     

    באמצע שנות התשעים החליטה ד"ר באוארס ליישב את הסתירה בין הפנימיות לחיצוניות, ועברה כאמור ניתוח לשינוי מין, שעליו היא מדברת בחופשיות רבה, כמתוך שליחות.

     

    "עברתי מסע קשה משל עצמי", היא מספרת. "זה היה מאתגר מאוד. כמו המטופלים שלי היום, לא ידעתי אם אוכל למצוא זוגיות, אם אוכל להתפרנס כרופאה ואם עמיתיי יכבדו אותי. וזה עוד לפני הפן החברתי שבו צריך להתחיל להתנהל בעולם שיקבל אותי כאישה. איך אסתדר בחיים החדשים? אלה חששות שמשותפים לכל המנותחים".

     

    -איך זה הוביל אותך להתמחות בניתוחים לשינוי מין?

    "לפני 11 שנים התחלתי לבצע את הניתוחים, מתוך צורך של הקהילה הטרנסג'נדרית. כמה שנים קודם לכן פגשתי את ד"ר סטנלי בייבר, רופא יהודי ומחלוצי הניתוחים לשינוי מין. בעיירה טרינדד שבקולרדו הוא הקים מרכז ענק לניתוחים כאלה, ובאותה עת הוא היה בן 80 כמעט - ללא יורשים מקצועיים שימשיכו את דרכו.

     

    "הבנתי שזה תחום שחשוב להיות בו, עזבתי את המרפאה שלי בסיאטל, עברתי לקולרדו והתחלתי לעבוד איתו".

     

    -העובדה שחווית על בשרך את ההליך מאפשרת לך להבין טוב יותר את המטופלים? 

    "הרקע שלי בהחלט מאפשר לי להבין עד כמה חשוב שהניתוח יהיה זמין למטופלים ושיהיה לו לגיטימציה. הסיפור שלי עוזר לי להבין מה הם עוברים".

    צורך של הקהילה הטרנסג'נדרית. ד"ר באוארס בניתוח (צילום: Anselm Skogstad) (צילום: Anselm Skogstad)
    צורך של הקהילה הטרנסג'נדרית. ד"ר באוארס בניתוח(צילום: Anselm Skogstad)
      

    טרנסג'נדרים לא אימפולסיבים

    במהלך ביקורה הנוכחי של ד"ר באוארס בישראל הודיעה שרת הבריאות יעל גרמן על שורת הקלות למבקשים לעבור ניתוח לשינוי מין בישראל, בהן קיצור זמן ההמתנה, הורדת הגיל המינימלי לזכאות ל-18 במקום 21 ואי-התניית האישור בטיפול הורמונלי קודם.

     

    "בארצות הברית המצב דומה לישראל", אומרת ד"ר באוארס, "ובישראל בסך הכל התאימו עכשיו את עצמם למה שקורה בעולם. בכל מקרה יש סטנדרטים למתן אישור לניתוח - אי אפשר פשוט לקום יום אחד ולהחליט שרוצים לנתח. בעבר היו סטנדרטיים שמרניים יותר בישראל, אבל גם כאן עברו כברת דרך באמצעות דיונים רבים וגילוי הבנה לנושא.

     

    "הארגון העולמי לבריאות טרנסג'נדרים ניסח הנחיות להערכה פסיכולוגית, המלצות לטיפול וכן הלאה, אך הן לא אבסולוטיות. לא כל מטופל צריך לעמוד בכל הקריטריונים, אך זה מומלץ מאוד".

     

    גם פרופ' וינקלר מרוצה מההקלות החדשות למבקשי ניתוח לשינוי מין, אולם מסייג את דבריו: "חייבים לזכור שקל ופשוט יותר להעביר ביקורת פובליציסטית מאשר לאחוז בסכין המנתחים ולהסיר איבר מין זכרי מגופו של גבר. אנו הרופאים, מכל המקצועות ובמיוחד הכירורגיים, נושאים באחריות לשלומם של המטופלים שלנו ולכן דורשים שהמועמדים לניתוח יעמדו בקריטריונים מקובלים. אני והרופאים שעובדים לצדי לקחנו על עצמנו, בשיתוף הנהלת משרד הבריאות. לתת למועמדים לשינוי מין שירות משופר יותר תוך שקיפות מרבית וגמישות אבחונית רבה מזו שהייתה מקובלת בעבר.

     

    "המומחיות שלי היא בתחום ניתוחי השד והפנים, תחומים משמעותיים אף הם בתהליך שינוי המין. ראיתי את תפקידי כמנהל המחלקה בשיבא בהעמדת דור של מנתחים מוכשרים אשר ידעו לבצע את הניתוח הראשי בהתאם לנוהל העולמי".

     

    -ד"ר באוארס, מה עוד צריך לשפר בהליך הזה שלקראת הניתוח?

    "כמו בכל תחום רפואה, אנו מנסים לשפר את חיי המטופלים. לא להגיד להם מה לעשות, אלא לתת להם אפשרויות.

     

    "התהליך הזה לא קל - הוא קשה לאותו אדם אך גם לסביבה המקיפה אותו, ורמה מסוימת של היסוס והתחשבות בתהליך מיוצגת בסטנדרטים האלה, שהפכו מתונים עם השנים וימשיכו להתפתח עוד.

     

    "הדבר שחשוב להבין הוא שרוב המטופלים הטרנסג'נדרים חשו כך כל חייהם. אלה לא אנשים שמקבלים החלטות אימפולסיביות, אלא מדובר בתחושות שהם נלחמו בהן במשך שנים רבות והתייסרו בגללן. אז כשהם מגיעים לשינוי הזה, צריך פשוט להקשיב להם ולתת להם הזדמנות. הסטנדרטים לטיפול מאפשרים לנו לעשות כך מבלי לגרום נזק בלתי הפיך".

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "עברתי מסע קשה משל עצמי". ד"ר מרסי באוארס
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים