שתף קטע נבחר

לא חוקי: בוטלו חוזים בין עיריית ת"א וקבלנים

המחוזי ביטל הסכמים שחייבו קבלנים להקים מבני ציבור באזורים שכלל לא קשורים לפרויקטים שלהם. העירייה שוב הסתבכה עם השופטת פלפל

עיריית תל אביב ספגה השבוע ביקורת חריפה על המקח והממכר שהיא מנהלת מול יזמי נדל"ן במטרה להביא אותם להקים מבני ציבור בשטחה. ביום שלישי ביטל בית המשפט המחוזי בעיר חוזים שנחתמו בין העירייה לבין חברת "נכסי רמת אביב", והשופטת דרורה פלפל הצביעה על המנהג הפסול שבמסגרתו במשך שנים - בתמורה להיענות לבקשותיהם התכנוניות - מחויבים קבלנים באופן לא חוקי לשלם או לבנות באזורים שכלל לא קשורים לפרויקטים שלהם.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

אין זאת הפעם הראשונה שבה נמצאת עיריית תל אביב תחת מתקפה של השופטת פלפל. בפסק דין שלה שעסק לפני כחצי שנה ברישיונות עסק בנמל היא כתבה ש"עיריית תל אביב מעלה את המושג חוסר תום לב לגבהים חדשים".

 

הפעם מדובר היה בסוגיה נדל"נית. חברת נכסי רמת אביב, שכיום נמצאת בפירוק, ביקשה לבנות בניין ובו 400 יחידות דיור באזור רמת אביב. מאחר שהתב"ע (תוכנית בניין עיר) של האזור אפשרה רק 332 יחידות, היא ביקשה מהעירייה לשנותה. העירייה הסכימה בתנאי שהחברה תקים מבני ציבור בעלות של כ-9.5 מיליון דולר בשכונות שונות בצפון תל אביב. החברה הסכימה וחתמה על הסכם מול העירייה ומול הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

 

בינואר 2008 הוחלט לתקן את ההסכם כך שבמקום שהחברה תבנה בעצמה את מבני הציבור, היא תעביר את הכסף לשם כך לעירייה. בהסכם היא התחייבה לשלם על מבני ציבור נוספים בשכונת אזורי חן ובאזור רחוב דיזנגוף שבמרכז העיר. אלא שב-2011 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין שלימד את החברה שחיוב כזה אינו חוקי, ושרשות מקומית אינה מוסמכת לכפות עליה לשלם היטל לבניית מבני ציבור. משכך, היא דרשה מהעירייה להשיב לה את הסכום ששילמה - כ-36 מיליון שקל.

 

העירייה דחתה את הדרישה והחברה פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לביטול ההסכמים. בבית המשפט טענה העירייה שדרישתה לגיטימית, שכן לא הטילה על המבקשת תשלום חובה, אלא ביקשה שתפנים את עלויות הפרויקט כולו, לנוכח החובה לספק לדיירים מבני חינוך ותרבות.

 

העירייה הוסיפה כי אמנם חלק מהמבנים לא נמצאים באזור הפרויקט, מאחר שלא הייתה אפשרות להקימם שם, אך אין מניעה שיענו על צורכי דיירי הפרויקט.

 

התקשרות פסולה

השופטת (בדימוס) ד"ר דרורה פלפל קבעה שטענת העירייה בדבר הפנמת עלויות הפרויקט היא תמוהה ולא משכנעת, שכן לא ברור כיצד אולם בתל ברוך וכיתות בדיזנגוף יכולים לשרת את תושבי סביוני רמת אביב. היא קבעה שהעירייה לא מוסמכת להתנות שינוי תב"ע בבנייה או בתשלום היטלים עבור מבני ציבור, ולכן היא פעלה בניגוד לעיקרון חוקיות המנהל. השופטת הזכירה שכבר נפסק ש"התקשרות חוזית בין רשות מקומית לבין יזמי בניה, המשיתה עליהם התחייבויות שאינן מעוגנות בחוק, היא התקשרות פסולה".

 

משכך קבעה השופטת פלפל שההסכמים פסולים, לא חוקיים ודינם להתבטל. עם זאת, מאחר שבפועל זכויות הבנייה הוגדלו, מבני הציבור בנויים והחברה שילמה חלק ניכר מהכספים, לא ניתן להשיב את הגלגל לאחור והמצב יישאר כמות שהוא.

 

עוד נפסק שהחברה לא תשלם לעירייה את הכספים הנותרים (כ-16 מיליון שקל) אך עם זאת, מאחר שחתמה על ההסכמים הלא חוקיים מתוך כוונה לקדם את האינטרסים הכלכליים שלה - היא לא תקבל החזר על מה שכבר שילמה.

 

"צדדים אינם יכולים להסכים ליצור חוזה לא חוקי; החוק אינו מאפשר זאת, ובתי-המשפט אינם מאשרים זאת", העירה השופטת וחייבה את העירייה והוועדה המקומית בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין של 75 אלף שקל, לא לפני שציינה כי במשך שנים פועלת העירייה בדרך לא חוקית.

 

עיקרון שלטון החוק מיושם בקפידה בנושאי תכנון ובנייה ושולל לחלוטין את האפשרות שהרשות תתנה או תחייב יזם בהיטל או אגרה שאין להם כל בסיס בחוק. לכן, על כל יזם או מבקש היתר או שינוי בתב"ע לבדוק בקפידה האם התנאי שמעלה הרשות מבוסס בדין. בהיעדר ביסוס - אין לרשות סמכות להטיל עליו כל היטל או אגרה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • עו"ד דב דוניץ עוסק בדיני מקרקעין ובמשפט אזרחי-מסחרי
  • הכותב לא ייצג בתיק
  • ב"כ המבקשת: עו"ד רן הירש, עו"ד טל שטיין אלבר
  • ב"כ המשיבה: עו"ד שלום זינגר, עו"ד אייל גור

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
ראש העיר רון חולדאי
צילום: אורן אהרוני
מומלצים