שתף קטע נבחר

מהשתלחות להשתלבות

הסגנון האלים והמתריס הופך סטנדרט מקובל בארץ. היום הערבי יסבול מהיהודי, מחר החרדי מהחילוני, העולה מהוותיק, האישה מהגבר. כולם סובלים - וממשיכים. מה אנחנו יכולים לעשות כדי לצמצם את הפערים בחברה שלנו?

הציבוריות הישראלית נשטפת מפעם לפעם בגלים עכורים של אלימות, השמצות והשתלחויות בין קבוצות ומגזרים. כל ישראלי המרגיש עצמו חלק מאיזושהי קבוצה, מרגיש את נחת זרוען של הקבוצות האחרות.

 

כל ישראלי שהוא חלק מאיזושהי קבוצה, מרגיש את נחת זרוען של הקבוצות האחרות (צילום: EPA) (צילום: EPA)
כל ישראלי שהוא חלק מאיזושהי קבוצה, מרגיש את נחת זרוען של הקבוצות האחרות(צילום: EPA)
.

 
קטטות מגזריות הנעות בין וונדליזם של בתי תפילה ורכוש מוסלמים ונוצרים, מבחני נאמנות לחרדים בימי הזיכרון והעצמאות, הדרת נשים, הגבלת חילונים בשבת, נידוי הומואים ולסביות, יוזמות חוקתיות לביצור מעמדה של ישראל כמדינת העם היהודי וחקיקה במסגרתה יקבלו רק יוצאי צבא ושירות לאומי הנחות מפליגות לרכישת דירה. הכול בכל. 
 

ביושבי השבוע בוועדת הפנים של הכנסת בדיון על נגע האלימות ראיתי את הפלגנות בשיאה. איך חברי כנסת מנסים להטות את מאמצי האכיפה של רשויות החוק כלפי אוכלוסייה אחת. בימין מלינים על פשעי ערבים, בשמאל על רפיסות הרשויות בטיפולן בפגיעות "תג מחיר" ועוד. לא ראיתי שמץ של ממלכתיות, איזון מוסרי וסרגל ערכי וקבוע לא נראה שם.

 

רק למפלגות השמאל אכפת מתג מחיר? (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
רק למפלגות השמאל אכפת מתג מחיר?(צילום: אוהד צויגנברג)
 

 

בימים אלה ממש, אני עצמי מטרה להשתלחות קשה של כמה רבנים המבקשים להחרים את הארגון שאותו אני מוביל. לטענתם, נדיבותם של תורמינו הנוצרים נובעת מכוונות מיסיון והמרת דתם של מוטבי "הקרן לידידות", ישראלים בני כל העדות והדתות ויהודים במדינות ברית המועצות לשעבר.

 

כמה חוצפה ורוע. בזכות 1.3 מיליון התורמים שלנו, נוצרים אוהבי ישראל (ואין לנו הרבה חברים בעולם), אנו מעבירים כל שנה רבע מיליארד שקל לטובתם של ישראלים נזקקים, קשישים ילדים בסיכון, חיילים בודדים ועוד ועוד. הרבנים מבקשים למנוע מישראלים סיוע במזון, תרופות, ביגוד וקורת גג רק כי הוא מגיע מנוצרים שמשתייכים, לשיטתם, לדת נחותה וטמאה. הם מוציאים דיבתנו רעה בטענותיהם כי מטרותינו מיסיון והמרת דתם של יהודים.

 

דה-לגיטימציה על בסיס אמונה, השקפת עולם, מוצא אתני, ערכי ותרבותי הפכה לבון טון בישראל. זו שיטה קלה לביצוע ואפקטיבית בטווח הקצר להשגת רווחים חומריים ופוליטיים. הסגנון האלים והמתריס הופך סטנדרט מקובל. ה"סובלנות" לשיח מדיר ואגרסיבי מתקבעת. היום הערבי יסבול מהיהודי, מחר החרדי מהחילוני, העולה מהוותיק, האישה מהגבר. כולם סובלים - וממשיכים.

 

כמי שפועלים לחיזוק אוכלוסיות מוחלשות, אנחנו עדים לחסמים הפוגעים בהתקדמותם של אנשים אל עבר חיים של כבוד ורווחה. מכשולים של גזענות, אי סובלנות וחוסר שוויון. ישראל סובלת מעוני ופערים חברתיים שכולנו כחברה מבכים. הקושי לצמצמם אדיר ודורש תשומות ומשאבים רבים. אין לנו את הפריבילגיה להכשיל את אלו שיש להציל, בשל איבה,פחד, דעות קדומות וגזענות.

 

לכל קבוצה בישראל ישנו הרצון הבסיסי לחיות את חייה בשלווה וברווחה תוך קיום אמונתה ואורחותיה הייחודיות. לכל קבוצה מגבלות המונעות את האפשרות לקחת חלק בנטל מסוים, אך יכולת לתרום רבות בתחומים אחרים. חרדים המתקשים לשרת בצה"ל אך עוסקים בהצלת נפשות וסיוע לעניים במסגרות כגון איחוד הצלה, בתי תמחוי וארגוני צדקה. בני המגזר הערבי אינם משרתים בצה"ל אך אין לי ספק כי היו שמחים לשרת שירות אזרחי לו היו חשים כי זו תרומה לחברה שיש להם מקום בה וזכויות שוות בתוכה.

 

עלינו כחברה רב-תרבותית לאמץ נורמות אוניברסליות של כבוד וקבלת האחר. כדי שמדינת ישראל תהיה יציבה כללית וחברתית, על כל חלקיה להיות חזקים ולכן חובה עלינו להשקיע ולתת משאבים לכולם באופן שווה ככל הניתן. זהו עיקרון על פיו הקרן בראשותי פועלת ואנו רואים את הפירות של מאמץ זה בכל יום.

 

לאורך ההיסטוריה, מי שביקש להקים חברות וקהילות טרח ראשית להשריש בהן ערכי מתינות וסובלנות. ביהדות נאמר כי "דרך ארץ קדמה לתורה", המוסלמים מאמינים בערך ה"ווסטיה" שמשמעותה איזון, מתינות ופשרנות, הנוצרים מאמינים במחילה כמעט על כל עוול. ראוי כי המתיימרים להוביל כאן - פוליטיקאים, אנשי דת ותרבות, יהוו דוגמא להתעלות מעל גזענות ושנאות ולהוות מופת של שיח מכיל ומשתף.

 

  • בשיתוף מכללת אחווה והקרן לידידות

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רועי שפרניק
הרב יחיאל אקשטיין
צילום: רועי שפרניק
הקרן לידידות
מכללת אחוה
מומלצים