הסמארטפון שיחזה את העתיד
בעתיד הקרוב, הסמארטפון שלכם ידע מה אתם חושבים, כיצד אתם מרגישים, ומה כדאי לכם לעשות בנידון. הכירו את המהפכה הבאה בעולם המכשירים החכמים: "מחשוב קונטקסטואלי".
הטכנולוגיה של העידן המודרני מביאה עימה עסקת חבילה שטנית. בתמורה לאינספור שימושים נוחים במכשיר נייד אחד, כגון ניווט, צילום, נגישות למידע, המשתמש נאלץ למסור דבר אחד קטן: את הנשמה שלו. סתם, מדובר רק בפרטיות, במידה מסוימת. הדילמה שבין פרטיות לשימושיות הינה בולטת במיוחד בקונספט הטכנולוגי החם הנוכחי של תעשיית הסמארטפונים, שיש הטוענים שיבצע מהפכה בדורות הבאים של המכשירים החכמים: מחשוב קונטקסטואלי.
הרעיון פשוט למדי: מכשירים חכמים יודעים היום לאסוף מידע רב מאוד, כגון נקודת ציון מדויקת על פני כדור הארץ באמצעות טכנולוגיית ג'י.פי.אס, כיוון ותנועה באמצעות גירוסקופ, טמפרטורות ומזג אוויר, וכן פרטים אישיים רבים על המשתמש כגון השגרה היומית שלו, אנשי הקשר, אפליקציות בהן הוא נוטה להשתמש תכופות ועוד. חברות הטכנולוגיה כמובן לא מעבירות את המידע באופן ישיר למפרסמים, אבל נעזרות בו כדי לאפיין אתכם ולהתאים לכם פרסומות.
פוטנציאלית, כל המידע הזה יכול להיות מעובד באופן חכם, כך שהמכשיר ידע ללמוד את ה"בעלים" שלו, ובמשך הזמן להפחית את ההתערבות האנושית. במילים אחרות, מכשירים חכמים כגון טלפונים, טאבלטים ובעתיד הקרוב גם מחשוב לביש, יהפכו להיות יותר מודעים לסביבתם וכן יהיו בעלי היכולת הקוגניטיבית לעבד את המידע הזה לכדי המלצות שיסייעו למשתמש.
המושג "קונטקסט" שואב את מקורותיו מתחום מדעי השפה, שם הוא משמש להסביר כיצד ניתנים פירושים שונים למילה או טקסט. בעולם של מדעי המחשב, "מודעות לקונטקסט" הוא הרעיון לפיו מחשבים יכולים לחוש ולהגיב בהתאם למתרחש סביבם, בדומה לאופן שבו המוח האנושי מגיב לגירויים שונים. מכשירים "מודעים לקונטקסט" ידעו להשתמש במידע שניתן להם ולהגיב בהתאם לחוקים שהוגדרו להם מראש, או אפילו על בסיס תהליכים קוגניטיביים שיבצעו בעצמם. למרות שהמכשירים של היום רק מתחילים לגשש באפילה בתחום זה, בעתיד הקרוב מאוד יתכן ונראה מכשירים חכמים הרבה יותר, במה שהוגדר כבר על ידי חלק מהחוקרים כ"חוש שישי ושביעי" שיסייע לבני אדם.
פסיכולוג דיגיטלי בכף ידנו
כבר היום קיימות מספר דוגמאות מאלפות לניצנים של המחשוב הקונטקסטואלי, בהיבטי חומרה ותוכנה גם יחד. כך למשל שבב ה-X8 מבית מוטורולה, שמיועד למערכות הפעלה מבוססות אנדרואיד.
אחת משמונת הליבות של רכיב רב עוצמה זה, תוקדש באופן ייעודי לחשיבה קונטקסטואלית. בפועל, מכשירים בהם יותקן השבב ידעו מתי הם נמצאים בכיס ומתי הם יוצאים ממנו, מה שיאפשר להם לעמעם אורות, לכבות ולהדליק את המסך באופן אוטונומי, ובכך לחסוך חיי סוללה רבים. בנוסף לכך, שמועות מדברות על כך שהשבב החדש יעבוד באופן אינטגרטיבי עם השעון החכם של מוטורולה ה- Moto Xwatch, ואולי אף ידע לסייע במטלות יומיומיות כגון נהיגה או פעילות גופנית.
דוגמא מעניינת נוספת הינו ה- iBeacon מבית אפל. מדובר בחיישנים שיודעים להתממשק עם אייפונים בעלי מערכת הפעלה iOS 7.1 לשדר תכנים מסוימים, או להפעיל אפליקציות. ל-iBeacon שני שימושים עיקריים: הראשון והפחות מלהיב נועד לבתי עסק כגון קניונים וחנויות גדולות. אלו יוכלו להתקין את המכשיר וכך לשדר פרסומות מותאמות היישר למכשיר של הצרכן התמים. השימוש השני והמעניין יותר, נועד ליצור תהליך של אוטומציה לחיי היום יום בבית. כך למשל תופעל אפליקציית "מסך שני" כאשר המשתמש קרוב למכשיר הטלוויזיה, טיימר כאשר הוא במטבח או אפליקציית מזג אוויר כאשר הוא קרוב לארון הבגדים.
רעיון המחשוב הקונטקסטואלי שואף להרבה יותר מזיהוי מתי הטלפון מונח בכיס או היכן הוא ממוקם.
סמארטפון ייחודי שמפותח בסמסונג, יוכל להכיר מקרוב את ציפור הנפש של המשתמש ולפעול בהתאם. מה שמעניין הוא, שהטלפון אינו מסתמך על סנסורים מיוחדים על מנת לחוש ברגשות המשתמש, אלא על בסיס הדרך שבה הוא משתמש בטלפון. כך למשל, המערכת מודדת את המהירות שבה המשתמש מקליד, את סוגי סימני הפיסוק בהם הוא משתמש ואפילו כמה הטלפון רועד. עד כה, המערכת מדייקת ב- 67.5 אחוזים מהערכותיה. לפי סמסונג, מערכת שכזו תוכל בשלב ראשון לנסות "לעודד" את המשתמש על ידי ניגון של מוזיקה נעימה או סרטונים מצחיקים. בעתיד הרחוק יותר, זיהוי רגשות יכול להוביל לחוויה דיגיטלית ייחודית שתפורה למידותיו של המשתמש. תודו שתמיד רציתם שהטלפון ינגן לכם Always Look On The Bright Side Of Life אחרי עוד שיחת נזיפה מהבוס.
לעקוף פקקים ולמצוא שידוכים
גם עולם האפליקציות נע לאיטו לכיוון של מחשוב קונטקסטואלי. הדוגמא הבולטת ביותר היא אפליקציית Google Now. האפליקציה מנתחת את התנהגותו של המשתמש, מנסה לחזות התנהגויות עתידיות וממליצה על כיווני פעולה אופרטיביים בהתאם. בשלב זה, האפליקציה מוגבלת לחיזוי של מזג אוויר או תנאי הפקקים בכבישים, אולם העתיד נראה מלא באפשרויות. נסו לחשוב למשל על תכונה שמזהה, ע"ב התנהגות המשתמש, אירוע חברתי אליו כדאי לנו ללכת, ואף ממליצה על דרכי הגעה, קוד לבוש בהתאם לאופי האירוע ואפילו מה הסיכוי שנפגוש באירוע חבר לא רצוי, או לחילופין שידוך פוטנציאלי.
אפליקציה מעניינת נוספת הינה Everything.me. זוהי אפליקציה עבור אפליקציות, אשר הדבר הבסיסי שהיא עושה היא לסדר את כל האפליקציות שלכם בתיקיות נושאיות. אולם מעניין מכך, בהתבסס על התנהגות המשתמש היא מנסה לחזות אילו אפליקציות מתאימות לו בהתאם לשעת היום, או המיקום. כך למשל, בבוקר היא יכולה להציג את עיקרי החדשות, מזג האוויר ומצב הפקקים, בשישי בערב היא תציג מקומות בילוי, ובזמן אימון ריצה היא תפתח את
המוזיקה האהובה עליכם.
מחיר כבד מדי?
המחשוב הקונטקסטואלי הינו חלק מפאזל רחב יותר במסגרתו קונספטים שונים, כגון למידת מכונה ו"האינטרנט של הדברים" יהפכו את העולם הדיגיטלי סביבנו לחכם, מגיב וידידותי יותר. אולם האם מדובר בעסקת חליפין שהמחיר שלה כבד מדי? עבור הרצון להפוך את המכשירים סביבנו לחכמים יותר, ניאלץ למסור להם מידע אישי רב כגון אנשי הקשר שלנו, התחביבים והלו"ז היומיומי שלנו. מלבד האיום על הפרטיות, עולה השאלה כמה אחריות אנחנו מעוניינים להפקיד בידי המחשבים שלנו? בטווח הארוך, המשמעות של מחשוב קונטקסטואלי הינה מתן "אחריות" רבה יותר למכשירים החכמים ובמקרים מסוימים אוטונומיה, ואולי אפילו מודעות. ואתם יודעים מה קורה כמחשבים מקבלים מודעות? זה נכון, כמו בסרט עם ארנולד שוורצנגר.
