נטשה אטלס: "זורם בי גם דם יהודי"
את הביקור הקודם שלה כאן היא ביטלה "עד שהכיבוש יסתיים" - אבל למרות שעוד חזון למועד, נטשה אטלס החליטה בכל זאת להגיע ולהופיע בישראל. "טכנית אני מוסלמית אבל יש בי גם כמה אחוזים של יהודייה", היא אומרת בראיון ל-ynet. "מעניין איך הקהל יגיב"
את ביקורה האחרון בישראל היא ביטלה בדקה התשעים והצהירה שכף רגלה לא תדרוך בארץ עד שהכיבוש וההפרדה הגזעית המערכתית יסתיימו. חזון אחרית הימים רחוק מלהתגשם ולמרות זאת, שנתיים אחרי ההצהרה הנחרצת, הזמרת נטשה אטלס מגיעה מחר (ג') להופעה חד פעמית שתיערך בפסטיבל מדיטרנה באשדוד. על ההחלטה ההיא לבטל את הגעתה היא לא מוכנה לדבר. גם לא על הסיבות שגרמו לה לשנות את דעתה. "אני מנסה להישאר חיובית", היא אומרת.
אצל נטשה אטלס, מזמרות מוזיקת העולם המשפיעות והמצליחות, אידיאולוגיה ואמנות נפגשות כשנוח. למען האמת לאורך השנים רשמה הזמרת לא מעט שיתופי פעולה עם יוצרים ישראלים ופלסטינים. אטלס הקליטה את "יד ענוגה", קלאסיקה ישראלית מובהקת, כדואט באלבום של הזמרת יסמין לוי. בסרטו עטור הפרסים של הבמאי הפלסטיני, אליה סולימאן "התערבות אלוהית", היא שרה את "I Put A Spell On You", בביצוע בלתי נשכח.
"אני לא יודעת הרבה על ישראל", מודה הזמרת הבלגית שמונתה בתחילת שנות האלפיים כשגרירה של רצון טוב מטעם הוועדה נגד גזענות של האו"ם. "יש לי מספר חברים ובהם כוריאוגרף ישראלי מקסים שמתגורר בלונדון ועושה הרבה פעולות התנדבותיות למען ילדים פלסטינים. יש חבר נוסף באותו ראש. אני מעריכה את החברות שלהם כי הם פשוט אנשים מקסימים. דרכם למדתי להכיר יותר".
מי שנחשבת כחלוצת יוצרי הפיוז'ן של מוזיקה ערבית ואלקטרונית לא אוהבת את המונח "מוזיקת עולם", שהפך לדבריה ללא רלוונטי. "זה עולם שלא מפסיק להשתנות ומדי יום מצטרפים לסצנת המוזיקה עוד ועוד יוצרים שהמושג הזה בכלל לא מייצג את מה שהם עושים. זה מונח מאד גבולי". מספיק רק לעקוב אחרי אלבומיה של אטלס עצמה כדי להבין שלפעמים ההגדרות באמת צרות מלהכיל את המכלול.
במופע באשדוד היא מתכננת לבצע שירים מאלבומים נבחרים כמו "Ana Hina", שכולל גרסאות כיסוי ועיבודים ליצירות ערביות קלאסיות של ענקים כמו עבד אל חלים חאפז המצרי ופיירוז הלבנונית ושירים מתוך "Expressions", אלבום שהוקלט בהופעה חיה בטולוז ויצא להפצה אשתקד. "זה מופע אקוסטי עם אלמנטים של ג'אז ומעניין אותי לדעת איך הקהל בישראל יגיב אליו", היא אומרת.
נטשה אטלס נולדה בשנת 1964 בבריסל לאב ממוצא מצרי שנולד בירושלים ולאם אנגלייה שהתאסלמה לאחר נישואיה. לאחר שהוריה נפרדו, עברה להתגורר עם אמהּ באנגליה. בבגרותה חזרה לבלגיה ופתחה בקריירה כרקדנית בטן וזמרת. שיתוף הפעולה עם Trans Global Underground, הרכב בריטי של מוזיקה אתנית אלקטרונית עם השפעות מוזיקליות מהמזרח התיכון ודרום אסיה, פתח בפניה את הדלת לעולם.
שלוש שנים מוצלחות עם ההרכב הובילו לאלבום סולו ודרך חדשה. "Diaspora", יצא להפצה ב-1995 והמשיך במידה רבה את מה שהיה שם קודם: ז'אנרים מוזיקליים ממוזיקה ערבית קלאסית וטכנו שמתערבבים בקולה יוצא הדופן. עיבוד נפלא לשיר Mon Ami La Rose, שנכתב במקור שלושה עשורים קודם לכן לזמרת הצרפתייה פרנסואז הארדי, היה נקודת מפנה שסימנה את ראשית ההצלחה גם בצרפת.
"זה שיר משנות השישים שהיה מאד אהוב על אמי. טקסט עמוק ונפלא שמדבר על חיים ומוות. זה שיר על החשיבות בשמירה על ענווה וצניעות מול החיים. יש בו משהו מאד קרוב והוא מצליח לגעת במקומות עמוקים. אני זוכרת ששרתי אותי זמן קצר אחרי שאמא שלי נפטרה וזה עורר רגשות עזים. אולי בגלל זה הוא כל כך הצליח", היא אומרת.
המוזיקה של אטלס נובעת באופן אורגני מסיפור חייה ששוזר בתוכו עולמות, שפות ותרבויות. אבי אביה נולד במצרים וגדל בישראל. אביה נולד בירושלים וכשהיה בן 15 היגרה המשפחה לאירופה. סבא רבה שלה היה ממוצא יהודי. "טכנית אני מוסלמית אבל יש בי גם כמה אחוזים של יהודייה. זה לא מאד יוצא דופן לגלות שזורם בך דם יהודי - אחרי הכל יהודים הם מאז ומתמיד חלק מהחברה הערבית. בסופו של יום אנחנו מאד קרובים", אמרה לא פעם.
האם דברת עם אביך על ילדותו בירושלים?
"לא. למען האמת, ההורים שלי התגרשו בגיל צעיר מאד כך שאני לא יודעת הרבה על חייו. אני מקווה שיהיה לי זמן במהלך הימים בישראל לבקר גם בירושלים".
היית אומרת שהמוזיקה שאת עושה היא תוצר של הביוגרפיה?
"במובן מסוים כן. המיזוג הזה, שבו אני בעצם מתווכת בין סגנונות מוזיקליים שונים, הוא חלק בלתי נפרד מהרקע שלי שבו מתקיימים בכפיפה אחת כמה עולמות. אני עושה את המוזיקה שבא לי לשמוע. ככה זה היה מתחילת הדרך".
לפני כחודשיים חגגה את יום הולדתה ה-50. "אני לא חושבת על זה. גיל לא קשור לכלום. מה שחשוב זה להמשיך להתפתח ולעשות דברים חדשים שלא עשיתי בעבר".
כמו למשל?
"לעבוד עם כוריאוגרפים זה משהו חדש בשבילי".
בשנים האחרונות עבדה עם יוצרים שונים בהם הכוריאוגרף הצרפתי, אנז'לן פרלז'וקאז'. אטלס כתבה את המוזיקה ליצירה "Les Nuits" המבוססת על סיפורי אלף לילה ולילה. "זה עולם מרתק ומאד אהבתי את העבודה עם פרלז'וקאז'", היא אומרת ומוסיפה: "אני יודעת שיש כוריאוגרפים ישראלים מאד מוכשרים כמו אוהד נהרין. זה שיתוף פעולה שהיה מעניין אותי".
