מאנג'י ועד השטן: מכסים את הרולינג סטונס
בריטני ספירס, פתי סמית, אלישיה קיז ואפילו בט מידלר וג'וליאן לנון הוציאו גרסאות כיסוי משובחות לשירים הגדולים של הרולינג סטונס. רגע לפני שלהקת הרוק הוותיקה עולה על הבמה בפארק הירקון, קבלו כמה תזכורות מענגות - ובינהן: מי שר את אנג'י יותר מרגש מג'אגר?
"אני מעדיף למות מאשר לשיר את 'Satisfaction' כשאני בן 45". (מיק ג'אגר)
אמנם בחודש הבא מיק ג'אגר יחגוג 71, ועדיין שר על הסיפוק הזה שהוא לא מוצא - אבל לא מעט אמנים שבאו אחריו חשו הזדהות עם מה שניתן להגדיר כשיר הפופולרי ביותר של הסטונס. אחת מהם היא בריטני ספירס,שביצעה אותו בטקס פרסי MTV של שנת 2000, חיברה אותו ללהיט הגדול שלה "Ooops I Did It Again" ואפילו לא חיללה את כבודו, כמו שקורה בדרך כלל כשפופ מצעדים פוגש קלאסיקות רוק.
"יש לי הרגלים מגונים. אני שותה תה בשלוש" (מיק ג'אגר)
"אף פעם לא היתה לי בעיה עם סמים. היתה לי בעיה עם המשטרה". (קית' ריצ'ארדס)
קאברים הם לא רק עניין של נוסטלגיה ועיצוב זיכרון מחדש. לעתים יש מאחוריהם סיפורי הבעת תמיכה ואהדה, כמו במקרה הגרסה של להקת The Who לשיר "Under My Thumb", שהוקלט כשמיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס הוחזקו באנגליה לאחר פשיטה מתוקשרת היטב של המשטרה על ביתו של ריצ'ארדס, ומציאת כמות זניחה של מריחואנה ואמפטמינים. השיר המקורי, אגב, זכה לביקורות רבות בקרב פמיניסטיות שחשבו שמדובר בשיר הלל להשפלת נשים - כאשר בפועל ג'אגר כתב אותו בהשראת דוגמנית בשם כריסי שרימפטון, שהתעללה בו, לדבריו.
"הספייס גירל ויקטוריה בקהאם בדיוק פרסמה ספר עם סיפור חייה. אני מודה שזה לא נמצא ברשימת הקריאה שלי". (מיק ג'אגר)
קשה לחשוב על הרכב שתיעל את הרולינג סטונס בהוויתו כמו גאנז אנד רוזס. אפשר למתוח קו ישיר בין המוזיקה והגישה ההרסנית של שתי הלהקות, ונראה שאקסל ושות' לא ניסו להסתיר זאת: ברבות מהופעותיהם שילבו הרובים גרסת כיסוי ל-"Wild Horeses" ואף הקליטו גרסה חביבה ל-"Dead Flowers". ב-1995,עם יציאת הסרט "ראיון עם הערפד", הם גם הקליטו את אחד הקאברים הטובים יותר לסטונז, בשיר "Sympathy For The Devil".
הביצוע, אגב, היה הפעם האחרונה שאקסל, סלאש ודאף ניגנו יחד כלהקה, ואחריו הלהקה לא הוציאה חומרים נוספים באותו המבנה. בראיונות שהעניק לאורך השנים, סיפר ג'אגר שהרעיון לשיר הושפע מכתבי בודלר ומהנובלה "האמן ומרגריטה" של הסופר הרוסי מיכאיל בולגאקוב. מהספר של פוש ספייס, לעומת זאת, הוא לא שאב הרבה השראה.
"הדבר היחיד שמיק ואני לא מסכימים לגביו זה הלהקה, המוזיקה ומה שאנחנו עושים".
"אם אתה הולך לבעוט לסמכות בשיניים, כבר עדיף שתעשה זאת עם שתי הרגליים" (קית' ריצ'ארדס)
מערכת היחסים הסבוכה והבעייתית בין ריצ'ארדס לג'אגר תועדה היטב, וכמוה גם זו של האחים נואל וליאם גאלאגר מאואזיס. לכן, לא ממש הפתיע מישהו כשהסינגל של הלהיט "All Around The World" מ-1998 הכיל בי-סייד מעניין בדמות הביצוע של האחים לשיר "Street Fighting Man". מה שהוגדר פעם כשיר הפוליטי ביותר של הרולינג סטונס, נכתב בהשראת מהומות הסטודנטים בפריז וההפגנות כנגד המלחמה בויאטנם, ופורש לא אחת כביקורת על אדישותם של הבריטים אל מול פשעי הממשלה שלהם, וכשיר הלל להתפרעות המונית כנגד הממסד".
"לאנשים יש אובססיה. הם רוצים שתהיה כמו שהיית ב-1969, אחרת הנעורים שלהם אובדים איתך. זה מאוד אנוכי, אבל זה מובן". (מיק ג'אגר)
קשה לחשוב על שירים פוליטיים של הסטונס מבלי להזכר מיד ב-"Gimme Shelter", אולי השיר הטוב ביותר של הלהקה (לפחות לפי טעמו של כותב שורות אלו). השיר עוסק במלחמת ויאטנם ובהרגשת הכאוס הכללי ששררה בעולם בשנות השישים, לדבריו של ג'אגר - וכולו אפוף אווירה אפוקליפיטית סופעולמית טיפוסית. "Gimme Shelter" זכה לאינספור גרסאות כיסוי, וזו אחת הטובה מביניהן, של הזמרת פתי סמית מתוך אלבום הקאברים "Twelve" שהוציאה ב-2007.
"כמה רופאים אמרו לי שיש לי שישה חודשים לחיות, ואני בסוף הלכתי להלוויות שלהם" (קית' ריצ'ארדס)
נכתב על ידי קית' ריצ'ארס עם שובו לפכחות, אחרי שויתר לתקופה על אלמנט הנרקוטיקה בחייו ובעקבות ההבנה שהיה לנטל על מיק ג'אגר. מסתבר שגם כשג'אנקים מתפכחים הם יכולים לצור שירים מצוינים, ו-"Beast Of Burden" הוא בדיוק כזה. ככל הנראה לא מעט אנשים חשבו שמדובר בשיר מצוין, שכן הוא זכה לגרסאות כיסוי מגדולים כמו הקוקס, אילז ואפילו בט מידלר, ששיחקה קצת עם המילים ואפילו אירחה בקליפ לשיר את מיק ג'אגר בכבודו ובעצמו.
"כל דבר ששווה לעשות, שווה להפריז איתו" (מיק ג'אגר)
כשאלישיה קיז הקליטה את אלבום האנפלאגד שלה ב-2005, קונספט המופעים המקורי של MTV כבר היה שנים רבות לאחר שיאו, ולא הניב יותר מדי רגעים גדולים. אבל דווקא זה של קיז, זמרת רחוקה מאוד ממחוזות הרוקנ'רול - כלל רגע מעניין, שהפגיש אותה ואת סולן מארון 5 אדם לוין לגרסה משלהם ל-"Wild Horses". השלוב בין קיז ללוין, עוד אדם שלא ממש מזוהה עם המקומות המוזיקליים שהסטונס נמצאים בהם, יצר קאבר ראוי, ובניגוד לגרסאות כיסוי רבות - לא מהווה גרסת קריוקי של השיר הקיים. אפשר לא לאהוב אותו, אבל צריך להעריך את האומץ השניים האלה להכניס מרכיבים של היצירה שלהם בתוכו.
"כמובן שאנחנו עושים את זה בשביל הכסף. תמיד עשינו את זה בשביל הכסף" (מיק ג'אגר)
האם הבלדה האקוסטית "Angie" על זוג האוהבים המרושש, נכתבה על אישתו הראשונה של דיוויד בואי, אנג'לה? או שאולי הוא נכתב על הזמרת אנג'י דיקנסון? האם "אנג'י" הוא למעשה שם קוד להרואין, כפי שטען קית' ריצארדס באוטוביוגרפיה מעוררת המחלוקת שלו? ומה לעזאזל חשבו לעצמם חברי המפלגה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, כשהשתמשו בשיר לצורך קמפיין ב-2005, ללא רשותם של הסטונס?
"Angie" נחשב לאחד השירים הפופולריים של הסטונס, ומאז אמצע שנות השמונים הוא הופיע בכל סט-ליסט של סיבובי ההופעות הרבים שקיימה הלהקה. זה מסביר מדוע זכה לכל כך הרבה קאברים של אומנים ראויים, מטורי איימוס ועד MGMT. אבל אף אחד מהם לא מוצלח כמו זה של הלהקה הוולשית סטריאופוניקס, שקולו החרוך של סולנה קלי ג'ונס מציג חספוס וכאב שאין אפילו בשיר המקורי.
"אמא שלי אף פעם לא היתה מאושרת ממה שבחרתי לעשות. היא היתה מעדיפה שאעשה משהו נחמד יותר, כמו הנחת לבנים" (מיק ג'אגר)
ג'וליאן לנון, בנו של החיפושית ג'ון לנון, בקאבר לסטונס? כן, גם זה קרה. בעוד במקומות רבים בעולם קיים עד היום הויכוח הנצחי בין מעריצי הסטונס למעריצי הביטלס, במציאות מדובר היה בהרכבים שונים מאוד מוזיקלית, שלא ממש היו יריבים בעיני עצמם. למעשה, לנון ומקרטני לא רק שהעניקו בתחילת דרכם את השיר "I Wanna Be Your Man" לג'אגר וריצ'ארדס, הם גם התארחו בקולות רקע בשיר "We Love You" של הסטונס.
לכן, זה לא ממש צריך להפתיע אף אחד שג'וליאן, בנם המשותף של ג'ון לנון וסינתיה פאואל ומי שהיה השראה לקלאסיקות כמו "Hey Jude" ו-"Lucy In The Sky With Diaminds" הקליט ב-1989 גרסה משלו לשיר, שיצאה במסגרת פס הקול לסדרה הפופולרית "שנות הקסם".
"אני צריך לשמור על עצמי מלהתקע בעבר. בגלל זה אני נוטה לשכוח את השירים שלי"
"דבר טוב אף פעם לא נגמר" (מיק ג'אגר)
