שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    רגע המבחן: "סופר סיסי" יחסל את הטרור?
    הוא הוצג כגיבור על והפך לאייקון תרבות, אולם אחרי הניצחון הסוחף בבחירות במצרים, צריך גנרל א-סיסי להתמודד עם האתגרים האמיתיים. בראש רשימת המטלות - חיסול ארגוני הטרור בסיני. חיזוק הדמוקרטיה? לא בסדר העדיפויות

    התוצאות המסתמנות בבחירות לנשיאות מצרים - 94% לגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי, אחרי יום הראשון לספירת הקולות - לא הפתיעו איש. ה"ראיסיסי" כבר הפך לאגדה בעיני מעריציו, שפיתחו מעין סיסי-מאניה שסחפה את המדינה: תמונותיו תלויות לצד המנהיג הנערץ עבד א-נאצר בשלטי חוצות, הוא מופיע על שוקולדים ומאכלים במסעדות נקראים על שמו. אפילו משחקים חדשים לסמארטפון מציגים אותו כ"סיסימן" וכ"סופר סיסי". ביוטיוב מופצים שירי הערצה, כגון "בנחבכ יא סיסי" (אוהבים אותך סיסי) וצעירים מדפיסים את תמונתו על חולצות. אך האם בפועל יכול “סופר סיסי” להציל את מצרים מהרעב, ממשבר האנרגיה, מהתרסקות התיירות והכלכלה ההרוסה?

     

    הכתבות האחרונות על הבחירות במצרים:

    מצרים בוחרת: "כמו סרט עם סוף ידוע מראש"

    האויב הכי גדול של א-סיסי בבחירות: השרב

    הקמפיין של סיסי: הנורה שתאיר את כל מצרים


    אחרי שהתרגלנו ל-30 שנות מובארק ולשנה הכושלת של מוחמד מורסי עם האחים המוסלמים, עתה הנשיא הנבחר במצרים הינו הגנרל עבד אל-פתאח א-סיסי. הפופולריות של הגנרל רבה אך גם בעייתית, מכיוון שהיא נשענת על כחצי מהעם המצרי. עלייתו המטאורית ודימויו כ"איש החזק” נשענים על דיכוי קשה ואכזרי של מתנגדיו, בעיקר מהמחנה האיסלאמי. למרות הניצחון הסוחף בבחירות, אחוז המשתתפים הנמוך חיזק את הטענה כי הבחירות לא היו דמוקרטיות, בדומה לטענה שההפיכה הצבאית נגד האחים המוסלמים בקיץ שעבר לא הייתה חוקית. האם באמת יכולות הבחירות להיחשב דמוקרטיות? וכיצד תשפיע בחירתו על יחסי מצרים עם ישראל?

     

    כאן תקום דמוקרטיה? לא בטוח

    לאחרונה נמתחת ביקורת רבה במצרים ומחוצה לה על הדיכוי הרב של זכויות האדם, בעיקר מאז ההפיכה של א-סיסי. אמנם מצרים הפכה לפחות דמוקרטית, אולם צריך לבדוק איזה סוג דמוקרטיה התפתח בתקופת שלטונם של האחים המוסלמים בראשות מורסי. הרוב הזעום בבחירות 2012 לטובת מפלגתו "החופש והצדק" הושג בדרכים לא לגיטימיות לחלוטין, תוך ניצול ציני של כוחם הדתי של האחים. המוני הפלאחים, עניים וחסרי השכלה, נהרו אז לקלפיות באמונה כי בחירה במורסי מביעה נאמנות לנביא מוחמד ולקוראן ומבטיחה גן עדן בעולם הבא.

    חוגגים את ניצחונו של א-סיסי באזור קהיר (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    חוגגים את ניצחונו של א-סיסי באזור קהיר(צילום: רויטרס)
     

    חולצות עם תמונת הגנרל. כמו גיבור על (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    חולצות עם תמונת הגנרל. כמו גיבור על(צילום: רויטרס)

     (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    בנושא אחוז ההצבעה בבחירות הנוכחיות לא קיימת תמימות דעים. לפי מקורות ממשלתיים, השתתפו בבחירות הנוכחיות קרוב ל-40% מהמצרים, בהשוואה ל-52% בבחירות 2012. אולם לפי מקורות המקורבים לאחים המוסלמים ולפי ארגוני זכויות אזרח שונים, אחוז ההצבעה היה כ-10% בלבד. מטרת הנתונים המביכים הייתה להוכיח כי "מפת הדרכים" שהציג הצבא אחרי ההפיכה נכשלה וכי העם הביע חוסר אמון בהליך הדמוקרטי שמוביל המשטר.

     

    פעילי זכויות אדם רואים בתנודות המהפכה תוצאה של מאבקי כוח בין הארגונים האיסלאמיים והצבא. טוקבק באל-ג'זירה תיאר באופן ציני את המהפכה המצרית: "אחרי שמובארק אסר את מורסי, מורסי אסר את מובארק ואחר כך סיסי אסר את מורסי". למרות נחישותו למגר את האיסלאמיסטים, סיכוייו של א-סיסי לחסל כליל את האחים המוסלמים, תנועה חברתית-דתית הקיימת במצרים יותר מ-80 שנה, מוטלים בספק רב.

     

    הוספת היום השלישי לבחירות גרמה למחאה בקרב מתנגדי א-סיסי, שכן היה ברור כי זה נועד להגדיל את מספר בוחריו ולמנוע מבוכה בעקבות אחוז הבחירה הנמוך. אנשיו של המועמד חמדין סבאחי, שהגיע לבסוף למקום השני עם 5% מהקולות, לחצו עליו לפרוש מהמרוץ והוא נתן הוראה לפעיליו לעזוב את הקלפיות ביום השלישי. עם זאת, הוא סירב לפרוש בטענה כי הדבר יפגע בדמוקרטיה, ישחק לידי האחים המוסלמים ויביא לאנרכיה. גם עתה סבאחי לא מרים ידיים ומבטיח לבוחריו כי ינצח בבחירות הבאות. בניגוד להערכות של כמה פרשנים במצרים, האחים המוסלמים לא בחרו בסבאחי על מנת להפיל את סיסי, בשל משקעי העבר והפער האידיאולוגי הרב בינם לבין ה"נאצריזם" החילוני-סוציאלי.

     

    פעילי אופוזיציה טוענים כי בעקבות החרמת הבחירות, איים המשטר על הבוחרים בקנס אם לא יבחרו וניסה גם לשחד אותם בנסיעה חינם ברכבת אם ייסעו לקלפי. רוב מתנגדי א-סיסי הינם מהמחנה האיסלאמי של "ברית התמיכה בחוקיות" (של הנשיא הקודם מורסי), אולם גם קיימים ארגונים ליברליים חילוניים החשים כי שלטונו של המושיר (פילדמרשל) עלול להחזיר את מצרים לעידן מובארק. בין הארגונים הללו בולטות תנועות "ה-6 באפריל" ו"המצפה הערבי לזכויות והחופש". על רקע עמדת האופוזיציה, מפתיעה ביותר עמדתם של הסלאפים, בני הזרם הדתי הקיצוני יותר מהאחים המוסלמים.

     

    המתנגדים קורסים, א-סיסי מרוויח

    התנועה הסלאפית נקלעה למבוי סתום, אחרי שלפני כשבוע הודיעו מנהיגיה במפתיע על תמיכה במועמדותו של סיסי. התנועה שפרשה מהאחים המוסלמים על רקע אידיאולוגי, שמה לה למטרה להחיל את השריעה, לאחד את העולם המוסלמי באמצעות ביטול הגבולות וחידוש החליפות המוסלמית. אולם תלותה של התנועה בסיוע הכלכלי הסעודי משפיעה על האסטרטגיה שהיא נוקטת. כאשר סעודיה תומכת בגנרל א-סיסי, מופעל לחץ על הסלאפים ללכת בדרכה. התנועה, שכל ההבדל בינה לבין אל-קאעידה הוא בדרכי הפעולה, רואה בריסוק האחים המוסלמים הזדמנות להתחזק על חשבונם.

     

    מפלגת "א-נור" מקווה שעתה נפתחה בפניה ההזדמנות למלא את החלל שנוצר בפרלמנט כתוצאה מחיסול מפלגת "השוויון והצדק" וגם להשתלט על הרחוב בעוד מנהיגי האחים יושבים בכלא. אולם עמדה אופורטוניסטית זו זכתה בימים האחרונים לביקורת קשה בקרב פעילים רבים בתנועה, שבניגוד לבקשת מנהיגיהם, הדירו רגליהם מהבחירות. חלק גדול מהפעילים מאיימים עתה להפסיק לתמוך ב"א-נור" ולהקים מסגרת סלאפית אלטרנטיבית, מתוך הזדהות עם מאות הרוגי האחים המוסלמים. התוצאה הישירה של הפיצול והמבוכה בקרב הסלאפים היא התחזקותו של הנשיא א-סיסי מכיוון שיריביו הפוליטיים הפוטנציאליים נמצאים בנקודת שפל.

    סופרים את הקולות. הארכת הבחירות - כדי למנוע מבוכה (צילום: AFP ) (צילום: AFP )
    סופרים את הקולות. הארכת הבחירות - כדי למנוע מבוכה(צילום: AFP )

     (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    (צילום: AFP)
     

    בניגוד לטקטיקה של הסלאפים, הארגונים האיסלאמיים הפועלים בסיני רואים במאבק המזוין אמצעי יחיד למאבק. מנהיגי הארגון הג'יהאדיסטי הקיצוני "אנצאר בית אל-מקדס" שומרים על חשאיות מרבית. הם מתבטאים בראיונות עם כתבי אל-ג'זירה מבלי לחשוף את זהותם ומיקומם. הם רואים במאבקם מלחמה הדומה לזו המתחוללת בסוריה נגד הצבא, ועל כן הם קוראים ל"מוהאג'רון" - מתנדבים ג'יהאדיסטים מכל העולם - להצטרף למאבקם.

     

    לאחרונה הם גם איימו להמשיך ולהילחם בכל הכוח נגד הצבא ונגד הנשיא החדש "הכופר". מבחינתם האחים המוסלמים אינם לגיטימיים כי לא ניצלו את שלטונם להחיל את השריעה ולא ביטלו את ההסכם עם "היהודים". מטרתם לשבש את הסדר על-ידי המשך פעילות הטרור וניסיונות להתנקש בקצינים ואף בנשיא עצמו. באחד הראיונות האחרונים איים אחד ממנהיגיהם להמשיך ולפוצץ את צינור הגז ממצרים העובר בסיני. אין ספק כי חיסול הארגון יהיה בראש רשימת המטרות של הנשיא החדש.

     

    הדרישה למו"מ עם הפלסטינים - תעמולה

    אחרי הזיקוקים בכיכר תחריר וחגיגת המנצחים, מגיע מבחנו האמיתי של הנשיא החדש, שיתרונו הבולט על פני קודמו הוא קשריו עם הצבא. לפי הצהרותיו, הוא ינהל מלחמות נגד שני אויביה העיקריים של מצרים - הטרור והעוני - שני מאבקים שלא ניתן להפריד ביניהם. על א-סיסי לחסל את הטרור כדי להשיב את התיירים למצרים, ומאבק זה אף יבטיח סיוע אמריקני. המלחמה נגד האחים המוסלמים וחמאס תבטיח גם שיתוף פעולה עם ישראל, אם כי יש להניח כי לצורך המלחמה בטרור, תדרוש מצרים מישראל להכניס יותר כוחות לסיני, בניגוד להסכם השלום.

    גיבור "בית הקלפים" גויס לקמפיין של א-סיסי ()
    גיבור "בית הקלפים" גויס לקמפיין של א-סיסי

    המועמד חמדין סבאחי סירב לפרוש - למען הדמוקרטיה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    המועמד חמדין סבאחי סירב לפרוש - למען הדמוקרטיה(צילום: רויטרס)
     

    יש גם לצפות כי ארה"ב תמשיך לבקר בפומבי את אמצעי הדיכוי של הנשיא נגד האיסלאמיסטים ובחשאי תסייע לו להילחם נגד הטרור האיסלאמי. עם זאת, הנשיא יצטרך למצוא איזון בין תקציבי הצבא המנופחים לתקציבים האזרחיים. הוא יצטרך להשקיע במציאת מקורות אנרגיה, בעיקר כדי לפתור את בעיית המחסור בחשמל. יש להניח כי סעודיה

    תהווה משענת כלכלית משמעותית למשטרו, כשם שסייעה לו כשהיה שר הביטחון. למרות זאת, הנשיא יהיה חייב לקחת מתקציבי הצבא על מנת לסבסד מזון ולדאוג להאכיל 80 מיליון פיות.

     

    יש להניח כי הראיון לפני כשבוע, שבו דיבר על התניית היחסים עם ישראל בתהליך השלום עם הפלסטינים, היה בגדר תעמולת בחירות. בעוד מורסי העניק חסות לחמאס ואף הקפיד לומר "הצד האחר" במקום ישראל, יחסיו של א-סיסי עם ישראל הם בגדר תנאי הכרחי לשמירת הערוץ האמריקני פתוח. רוב בוחריו של סיסי הינם מוסלמים בני המעמד הבינוני והעליון, נוצרים קופטים וכן תומכים מקרב אנשי הצבא ובני משפחותיהם, קבוצות בעלות אינטרסים כלכליים ואסטרטגיים פרו-מערביים.

     

    אין ספק כי עלייתו של א-סיסי מסמלת את הריאקציה במהפכות הערביות והמאבק לחיסול התנועות האיסלאמיות באמצעות הצבאות הערביים. יש להניח כי לסיסי יהיה תפקיד חשוב במאבק האזורי נגד הטרור, המאבק המתנהל כעת גם בלוב, תוניסיה, תימן, עיראק ולמרבה הציניות גם בסוריה.

     

    ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים