בוגרי סוריה בשירות הג'יהאד הגלובלי
מלחמת האזרחים בסוריה היא האפגניסטן של המאה ה-21: אלפי לוחמים איסלאמיסטים ממצים את "החוויה" בלחימה נגד אסד ואז מתפרשים בעולם בשירות הג'יהאד הבינלאומי. על הקשר בין הפיגוע בבריסל לרקטות מסיני
פרשנויות נוספות של רון בן ישי
שכח את סוריה: "הכוח הרך" של אובמה
חברים לנשק: היועצים הרוסים בשירות אסד
היום אלה בוגרי סוריה שפועלים בדיוק על פי אותה מתכונת ובשירות אותו ג'יהאד גלובלי מבוזר. אלא שהיום המרכז הוא השטח שבו נלחמים צבא אסד והמורדים, ושם הם מקבלים אימון וכלי נשק, ואחרי כמה חודשי לחימה - או אפילו שנים - הם חוזרים לארצות מוצאם חדורי תחושת עוצמה ולהט דתי מיליטנטי.
האידיאולוגיה היא אותה אידיאולוגיה וגם התיאולוגיה היא אותה תיאולוגיה. סוריה היא אפגניסטן של המחצית הראשונה של המאה ה-21.
כלי נשק מפורקים במזוודות
באירופה – כמו בישראל – חוששים כבר זמן רב מהבסיס והחממה של הג'יהאד האיסלאמי הגלובלי שהתמקם בסוריה, אף שהם עדיין בחיתוליהם. הפיגוע בבריסל הוא לא הראשון שביצע טרוריסט ג'יהאדיסטי שחזר ממלחמת האזרחים, אבל למרבה המזל שלטונות צרפת, שכבר חוו פשע שנאה רצחני נגד יהודים בשנה שעברה, היו הפעם מוכנים.
עוד על הפיגוע בבריסל:
- סרטון אצל החשוד: ביצעתי הפיגוע בבריסל
- עם נשק ומצלמה: נעצר חשוד בפיגוע בבריסל
- עמנואל ומירה נרצחו בבריסל. 'היורה פעל לבד'
- בריסל: הרוגים מירי במוזיאון היהודי
ניתן לשער שמה שסייע לצרפתים ולמשטרה הבלגית הייתה העובדה שהרוצח מבריסל היה מצויד בקלצ'ניקוב ובאקדח, כלי נשק שנמצאים בידי ארגוני טרור או שאנשים הביאו אותם מזירות קרב במזרח התיכון, שם הפיקוח בשדות התעופה אינו כה דקדקני והם יכולים לנוע עם כלי נשק מפורקים במזוודותיהם. סוריה, לוב, תימן ועיראק הן המקור הזמין לא רק לפעילים לומדי קרב שזורמים לאירופה, אלא גם לנשק שהם מביאים איתם.
הפיגוע בבריסל הוא נורת אזהרה בוהקת, והמהירות והאופן שבהם נתפס הרוצח מבריסל מעידים שזו אינה גזירה משמים ואפשר לאתר אותם לפני שהם מבצעים פעולות רצחניות. המשטרים הערביים שנמצאים בסדר העדיפויות לפיגוע של אל-קאעידה לפני אירופה, כבר פועלים במרץ למיגור של "הסכנה הסורית". אירופה יכולה ללמוד מהם.
מסוריה לארגונים הסלפים בסיני
רוב המתנדבים הזרים בסוריה, שמספרם מוערך בכ-8,000-5,000 איש, מגיעים ממדינות
ערב ולא מאירופה וצפון אמריקה. חלקם מצטרפים לג'בהת א-נוסרה ואחרים פונים לסניף העיראקי של אל-קאעידה, הדע"ש והחזית האיסלאמית. אחרים מתגנבים דרך גבולות ירדן ולבנון ומצטרפים לקבוצות הסלפיות. בין המתנדבים האלו יש גם כמה צעירים ערבים ישראלים מהמשולש ובודדים מהבדואים שבנגב, מספרם מוערך בפחות מחמישה עשר.
המתנדבים האלו, שכאמור רוכשים ניסיון קרבי בתפעול נשק קל כגון רובי קלצ'ניקוב, מטולי אר-פי-ג'י, מטעני נפץ ואפילו טילים נגד טנקים ומטוסים, לא נשארים זמן רב בסוריה. אחרי שמיצו את החוויה הם חוזרים הביתה ומתחילים לאיים על המשטרים ועל האזרחים בפיגועי טרור.
ככלל, אפשר לומר שהיעד הראשון של בוגרי סוריה הוא מדינות ערב. ליתר דיוק: המשטרים במדינות ערב שאל-קאעידה רואה בהם כופרים, בעיקר בערב הסעודית ובמדינות המפרץ. בשנה אירעו פיגועי טרור בערב הסעודית שכתוצאה מהם נרתם בית המלוכה למאבק בארגונים האיסלאמיסטיים הקיצוניים הפועלים בסוריה, אותם ארגונים שבעבר הוא עצמו סיפק להם נשק ומימון.
לאחרונה הודיע שר הפנים הסעודי שארגונים אלה הוצאו מחוץ לחוק והוא מטיל הגבלות רבות, הן על צעירים המבקשים לנסוע לסוריה להילחם והן על החוזרים משם. הוא משליך אותם לבתי כלא - או למתקני "שיקום" שבהם הם עוברים אינדוקטרינציה שאמורה להחזיר אותם למוטב. תהליך דומה של מעבר מתמיכה למלחמת חורמה באיסלאמיסטים הנלחמים בסוריה עבר גם על מדינות מפרץ אחרות כמו כוויית, דובאי, בחריין ואחרות.
לפנייה לכתב/ת 
