איום ברשת הוא איום? העליון בארה"ב יכריע

בית המשפט העליון בארה"ב צפוי לדון מחר (ב'), בגבולות חופש הביטוי ברשתות חברתיות, בהבדל בין איום ממשי לסתם הוצאת קיטור ברשת ובהתאמה של תיקון הראשון לחוקה לעידן שבו כל פרסום יכול לעורר גלים.

בדיון יוצגו שני מקרים נפרדים בהם נשלחו אנשים למאסר לאחר שפרסמו איומים ברשת, מה שלמעשה מהווה עבירה. הנידונים טוענים כי לא התווכנו באמת לממש אותם את האיומים ובית המשפט יצטרך להחליט אם לקבל את בקשת הערעור. אם יקבל את הבקשה יפתח דיון שעשוי להכריע באופן היסטורי את גבולות השיח ברשת בארה"ב מה שישפיע ככל הנראה על העולם כולו.

(צילום: אהוד קינן)

מאיימים ברצח ובטבח

במקרה הראשון עליו הוגש ערעור, אדם מפנסילווניה כתב בחשבון הפייסבוק שלו מילים לשיר ראפ, שבהם הוא מאיים לרצוח את אשתו המנוכרת, לפוצץ לונה פארק, לשסף את גרונו של סוכן FBI ולבצע את הטבח הנורא ביותר שנראה בבית ספר.

האשה העידה בבית משפט ואמרה כי היא חוששת לחייה בעקבות הטקסט בו הבעל כתב עליה כי "יש דרך אחת לאהוב אותך אבל אלף דרכים להרוג אותך. לא אנוח עד שהגופה שלך תהיה שותתת דם ושתמותי מכל החתכים הקטנים". הבעל מצידו טען שהיה בדכאון לאחר שעזבה אותו ולכן כתב עליה שיר ראפ, כדי לשחרר קיטור.

במקרה השני שעליו מערערים, אישה מפלורידה שלחה מייל לתחנת רדיו בנוגע לזכות לשאת נשק, ואמרה כי היא מתכננת "משהו גדול", "בבניין ממשלתי או בית ספר". האיום לה הביא לעוצר שהשפיע על 750,000 תלמידים.

עורך דינה של האשה טען כי מדור באיום מזויף שמיועד להביע טיעון שיצביע על הסכנות בנשק לא מפוקח. עוד הוא טען כי האישה מעולם לא התכוונה לפגוע באף אחד.

איום ממשי?

בשני המקרים המאיימים נשפטו לפי חוק פדרלי בארצות הברית, שלפיו אסור לאיים לפגוע באדם אחר. אלא שהגבולות של חופש הביטוי בעייתיים גם לפני עידן הרשת, ובכל השמעת איום כזה או אחר כאשר צריך להגדיר מה הוא "איום ממשי".

ברשויות החוק כנראה מעדיפים לא לקחת סיכונים ולא לנסות להבחין בין הלצות והגזמות שקשה להבין בהקשר של פרסום ברשת חברתית, לבין איומיים ממשיים. זאת ככל הנראה בעקבות מקרים כמו הטבח בקליפורניה שהתרחש לפני כשבועיים, ולפניו העלה הרוצח סרטון מאיים.

בתי המשפט מנסים לבחון את האיום לפי היחס של האדם הסביר אליו, ואם הוא יחוש מאוים, אולם עורכי הדין בשני המקרים יחד עם ארגונים למען חופש הביטוי טוענים כי השיפוט צריך להיות תלוי בהלך הרוח של הדובר וכי ישנם אמרות ברשתות חברתיות שאינן מפורשות נכונה.