שתף קטע נבחר

לשים זרקור על הכסף השחור / דעה

ועדת לוקר החליטה לאחרונה על הגבלת עסקאות במזומן. החוששים טוענים כי זו דרך נוספת של האח הגדול לעקוב אחרינו. אולם, עסקאות במזומן הן דרך להתעצמות הכסף השחור וסיבה עיקרית לכך שאתם רואים ג'יפים יוקרתיים אצל מי שלכאורה מרוויחים שכר מינימום. צריך לשים לכך סוף. דעה

לפני כמה שנים נסעתי לסינגפור עם חבר ששהה שם מספר שנים. מקום מדהים סינגפור ומעניין בכל מובן אפשרי. נתקלנו בשטרות מזומנים בערך של 10,000 דולר סינגפורי שהם כ-28 אלף שקל, המשתמשים בהם באופן שוטף והם אינם פריט לאספנים.

 

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה של ynet:

הערים הכי יקרות לצריכת בירה: ת"א רביעית

הזוכה בתחרות יזמים צעירים: כילה ניידת

סגן שר האוצר על העלמות מס: נגיע גם לדובאי  

 

שאלתי את חברי בתמיהה רבה – מי בכלל צריך 10,000 דולר בשטר אחד? הרי לא הולכים לקנות חלב בסכום כזה ואי אפשר לפרוט בפיצוציה סכום שכזה. "כמה שאתה תמים. שטרות ענק כאלו לא נועדו עבורך או עבור הסופרמרקט", ענה לי חברי בלעג.

 

סינגפור היא המרכז הפיננסי של דרום מזרח אסיה. כשעשירי ומושחתי מלזיה ואינדונזיה רוצים להעביר את הכסף השחור שלהם לבנקים הסינגפורים – איך יעשו זאת? הסינגפורים מעוניינים שכסף רב ישכב במרתפיהם ולכן הנפיקו שטרות כאלו. כך המושחת יוכל לדחוף כמה עשרות שטרות שכאלו לארנקו ויעבור בפרצוף תמים את כל רשויות המכס.

 

החיים האמיתיים זה לא הוליווד

בואו נסיר אחת ולתמיד את כיסויי העיניים - מזומן בהיקפים גדולים כמעט תמיד קשור לעסקאות שחורות. כסף מזומן הוא צורת המעבר הכמעט יחידה אשר אינה נרשמת בבנק ואינה מתועדת. כל צורת תשלום אחרת כמו צ'ק, כרטיס אשראי, העברות בנקאיות כאלו ואחרות - נרשמות היכן שהוא.

 

לא בכדי, הפושעים בסרטי פשע וכופר מבקשים "שטרות לא מסומנים" – הרי גם אחר נתיב הפשע של שטרות מסומנים אפשר להתחקות.

 

למס הכנסה יש גישה והרשאה להיכנס לחשבונות הבנקים וכרטיסי האשראי, במידה שהוא מעוניין לפתוח בחקירה. מזומן רב שווה כסף שחור. אני יודע שהרבה לא יסכימו כאן, אך מי מכם קנה לאחרונה דירה במזומן, מכונית בשטרות, מכונת כביסה או מקרר במטבעות?

 

ידידה שלי מכרה דירה בכ-900 אלף שקל והקונה הגיע עם שק של כסף - וכאן אין דימוי. השניים הלכו יחדיו לבנק ושם היא החלה לספור בידיים רועדות סכום כסף שלא ראתה בפועל מימיה. מיותר לציין שמדובר לדעתי בכסף שחור.

 

להכיר את זירת האינטרסים

כאשר אנשים מוציאים אלפי שקלים מהבנק במזומן, זה על מנת לתת לשיפוצניק או למוסך, כדי שזה לא ירשום חשבונית, כך שמעתי. ברגע שהסכום עולה על כמה מאות או אלפי שקלים רובנו המוחלט מעדיף לשלם באשראי כדי לפצל את הסכום לתשלומים. כולנו הרי יודעים שמזומן גדול הוא דרך לעסקאות שלא מדווחות, בואו לא נהיה תמימים.

 

תבדקו טוב מי מתנגד לשינוי שהציעה לאחרונה ועדת לוקר להגבלת השימוש במזומן – זה יגיע מאלה שכנראה יש להם אינטרס גדול להתנגד. שימו לכך שמדובר בדרך כלל בעסקים שרגילים לדיווח חלקי ובמגזרים אשר תרבות רישום החשבוניות אצלם אינה מופנמת כראוי.

 

ועדת לוקר המליצה על סכום מקסימלי של 7,500 שקל לעסקה במזומן ובהמשך ירידה ל-5,000 שקל. אני הייתי מוריד מלכתחילה ל-1,000 שקל. הרי בפועל רובנו המוחלט לא מבצע עסקאות גדולות במזומן. לא הסכום כאן הוא הסיפור אלא עצם האפשרות לשאול שאלות. עד עתה יכולנו להפקיד לבנק כמה שרצינו במזומן, עתה יוכל הבנק לשאול למקורות הכסף.

 

באים המקטרגים ואומרים שכל עמלות הסליקה נועדו להעשיר את הטייקונים. יכול להיות, אבל כאן גם יש פתרון: הוחלט על כרטיס דביט - כלומר ברגע שביצעת פעולה – באותו הרגע יירד הסכום בבנק והספק יקבל את שלו. כלומר בדיוק כמו מזומן אבל נוח יותר, היות שלא צריך להתעסק עם מטבעות (וגם יש רישום).

 

העמלה שנקבעה בגין כרטיס זה היא 0.2%. נניח שנעביר את רוב עסקאותינו דרך מנגנון זה ונרכוש בחודש 10,000 שקל, סך העמלה שתיגבה תהיה 20 שקל בחודש - האם מזה יתעשרו טייקוני כרטיסי האשראי? הרי כל פעם שמוציאים כסף שלא בבנקים ישנה עמלה של 5 או 7 שקל. 20 שקל בחודש וסגרתם חלק גדול מההון השחור.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מי מפחד מהזאב הרע?

אם תקראו היטב את העיתונות הכלכלית תראו שהבנקים וחברות כרטיסי האשראי מודאגים מכניסת כרטיס הדביט במקום כרטיסי האשראי. הם צופים ירידה בהכנסותיהם. הממשלה צריכה לחוקק חוקים על מנת לאלץ אותם שיציעו סוג זה של שירות – זה לא נראה לי כמו מקרה קל של התעשרות על חשבוננו אלא ההיפך.

 

חלקיכם תדברו על האח הגדול שעתה יוכל לדעת בכל רגע מה עשיתם או רכשתם. תתעוררו, כבר מזמן איבדנו את פרטיותנו. אני לא מכיר כמעט אנשים שלא מסתובבים 24/7 עם הסלולרי צמוד אליהם. חברות הסלולר יודעות בכל רגע נתון היכן אתם.

 

אני באופן אישי הולך מהמטבח לשירותים תוך הפעלת WAZE. כל בוקר ה-WAZE מנחש את היעד שלי על פי העבר והשעה - ואם זה לא אח גדול, אין לי מושג מה כן. קנייה בסופר לא עולה בדרך כלל על 1,000 שקל. למעשה, קשה למצוא פעולה יומיומית רגילה שעולה יותר מ-5,000 שקל, כך שאין סיבה לחשוש.

 

החוק הזה מיועד לכל אותם רוכשי הג'יפים שחיים ממשכורת מינימום, מוסדות שעובדים ללא תיעוד ודומיהם. איך גנבים עובדים? ללא פיקוח ותיעוד. את אל קפונה תפסו על מיסוי.

 

אם לא יהיה היכן להשתמש במזומן גם לא ייקחו מזומן. כך אולי ניפטר מכל מיני כספות משונות, הלוואות ענק שלא מוחזרות ללא תיעוד, ואולי אנשים רמי דרג יתחילו להתבייש.

 

יהודה מודעי הוא שותף בחברת "אימפקט" לחשבות, ניהול כספים וייעוץ כלכלי - Yehudam7@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים