שתף קטע נבחר

מפת מפגעי פסולת הבניין של המדינה

168 אתרי פסולת בניין לא חוקיים, המופעלים בידי קבלני פינוי פורעי חוק בשטחים פתוחים, נמצאו על ידי המשרד להגנת הסביבה. הפיתרון שמתגבש: האחריות תעבור לרשויות, שיספקו שירותי פינוי ויגבו אגרה בתמורה. צפו ברשימה המלאה של המפגעים, המכערים את הנוף ומזהמים מקורות מים

מיליון טון של פסולת בניין (שהם 50,000 משאיות עמוסות) מושלכים מידי שנה אל שטחים פתוחים, כך עולה מנתוני המשרד להגנת הסביבה הרוצה לשים קץ לתופעה המכוערת.

 

לכתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה :

 

המשרד יציג היום (ג') בכנסת את תוכניתו הנקראת "בסביבה שווה", וכחלק ממנה יוצגו דרכים להילחם במגיפת ההשלכה הפיראטית של בלוקים, בלטות וחומרי בנייה אל מרחבי הטבע הפתוחים. הצגת התוכנית תתקיים במסגרת אירועי יום הסביבה הבינלאומי שיתקיים בכנסת.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

כחלק מהמאבק מפרסם המשרד לראשונה ב-ynet את רשימת אתרי פסולת הבניין הבלתי חוקיים, המכילים מעל 1,000 טון פסולת כל אחד. לפי נתוני המשרד, מדובר ב-168 אתרים המרוכזים בעיקר באזורים השייכים מוניציפאלית לרשויות חלשות, בהן לא קיים מספיק פיקוח. בנוסף לכך קיימים עוד אלפי אתרי פסולת המכילים פחות מ-1,000 טון פסולת בניה.

 

הרשימה כוללת לא מעט ישובים ערביים שבתחומם נמצאים אתרי פסולת של אשפת בניין. אחד הבולטים הוא סכנין שבגליל, שם הצטברו כ-20 אלף טון של פסולת בניין שנערמו להר. לפי המשרד, המקור לאותה הפסולת הוא קבלני פינוי פסולת המובילים את פסולת הבניין עד לסכנין מאתרי בנייה רחוקים יחסית, בהם קיים פיקוח הדוק יותר.

 

יישוב נוסף שבו המפגע אפילו גדול יותר הוא טייבה שבשרון, שם מרוכזים 35-30 אלף טון של פסולת בניין שמתנקזת מקבלנים המפנים פסולת בנייה באופן פיראטי מעבודות באזור המרכז.

 

 (צילום: קובי קואנקס) (צילום: קובי קואנקס)
(צילום: קובי קואנקס)

 

באתר פסולת הנמצא סמוך ליישובים טמרה וכבול שבצפון, כולל המפגע 15-10 אלף טון של פסולת. גם בדרום מערב נתניה (מקום המצוי בתנופת בניה) נערמו אלפי טונות של פסולת שהטיפול לסילוקם החל לאחרונה, ולכן האתר אינו מופיעה ברשימת המפגעים של המשרד. עוד ברשימת הישובים הסובלים ממפגעי פסולת: קלנסואה, רהט, באר שבע, לוד, קדימה, פתח תקוה.

 

דירוג האתרים: לפי גודל ופגיעה בנוף ובמקורות מים

הרשימה המלאה של 168 המפגעים, שגיבש המשרד להגנת הסביבה, מדרגת את היישובים לפי שלושה מדדים: גודלו של המפגע, היקף הפגיעה של המפגע בנוף (ניצפות) ומיקומו הרגיש ביחס לפגיעה אפשרית במי תיהום (רגישות).

 

גודלו של המפגע מקוטלג בספרות 5-1, כאשר 1 מצביע כי מדובר במפגע הגדול ביותר והספרה 5 מצביעה על מפגע הקטן באופן יחסי. גם היקף הפגיעה הנופית מקוטלג באמצעות הספרות 5-1, כאשר הסיפרה 1 מציינת את הפגיעה הגבוהה ביותר.

 

 (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
(צילום: הרצל יוסף)

 

בקטגוריית הרגישות, הספרה 1 מציינת פגיעה באגן ההיקוות של אגם הכנרת. כך למשל, אתרי פסולת בצפת, גוש חלב וקרית שמונה פוגעים באופן זה במקורות הכנרת. הספרה 2 מציינת פגיעה באקוויפר שאינה ניתנת לתיקון וכך הוא המצב בירכא, נצרת ועיר הכרמל (דלית אל כרמל).

 

השר פרץ: החצר האחורית של ישראל

ומה עושים כדי לפנות את כל הפסולת? אחרי שיציגו את הנתונים, אותם אספו במשרד במשך 7 שנים, מכינים במשרד להגנת הסביבה רפורמה בענף פסולת הבניין.

 

ראשיתה של הרפורמה הוא האצת הליך חקיקה לפיו יתוקן חוק הניקיון כך שהאחריות לטיפול בפסולת בניין תעבור לרשות המקומית. כלומר, במקום שהטיפול בפסולת בנייה תהיה באחריות מבצע העבודה המשלם לקבלן-פסולת לשם ביצוע הפינוי, הרשות המקומית תהיה אחראית לכך. מי שישפץ, לדוגמא, יתקשר לרשות המקומית ויתאם איתה הנחת מכולה סמוך לביתו למשך מספר ימים וישלם אגרה על השירות. הרשות, מכיוונה, תתקשר עם קבלנים המפנים את הפסולת לאתרי טיפול חוקיים בפסולת בנייה.

 

בנוסף להליך החקיקתי, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת ומצוי בדיוני ועדות שרים, המשרד משחרר תקציבים לסיוע לרשויות חלשות לטיפול במפגעים. כך לדוגמא, הקצה המשרד 100 מיליון שקל לטיפול במפגעים בישובים הערביים, 82 מיליון שקל לטיפול במפגעים בישובים הדרוזים ו-50 מיליון שקל לתמיכה בהקמת מכונות לטיפול בפסולת בניין המחזירות עד 80% מהפסולת לשימוש חוזר.

 

"הישוב טייבה מצוי בגירעונות של כ-100 מיליון שקל, כך שגם אם הם רוצים לטפל בפסולת אין להם אפשרות לעשות זאת", אמר אורי טל, אחראי פסולת בניין במשרד להגנת הסביבה. לדבריו, אתרי הפסולת הלא מוסדרים גם גורמים להפסד כלכלי לרשויות. "בסופו של יום העלות לטיפול בפסולת שמושלכת באופן לא חוקי היא 70 שקל לטון, לעומת 45 שקל לטון המטופל כחוק, וזאת לפני חישוב נזקים אפשריים כדוגמת זיהום קרקע ומי תהום".

 

יורם הורביץ, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי לחינוך וקהילה במשרד להגנת הסביבה, הוסיף כי "בשנה האחרונה הושלכו 3.7 מיליון טון של פסולת בניין, מתוכה 2.7 טון הושלכו לאתרים מורשים. המשמעות היא שמיליון טון הושלכו אל המרחבים הפתוחים שלא כחוק".

 

לדברי הורביץ, בשנים האחרונות יש צמצום משמעותי בהיקפי הפסולת הלא חוקית שמושלכת למרחבים הפתוחים, ובשנים עברו המספרים היו גדולים יותר. "החוק ישים קץ לקבלנים המשליכים באופן לא חוקי פסולת בניין, מכיוון שההתקשרות בין הרשויות וקבלני הביצוע תהיה לטווח ארוך, ומי שלא ישליך באופן מוסדר עבודתו תיפסק מיידית".

 

השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, אמר: "הדרך שלנו לקשור בין צדק סביבתי לצדק חברתי מתחילה במלחמה במפגעי הפסולת ובביטול החצר האחורית. יש ישראל קדמית בה אנשים משפצים את הבית ויש ישראל אחורית לשם משליכים את כל האשפה והזוהמה בלי לטפל, כמו במדינת עולם שלישי. הסיפור הזה של חצר אחורית ייגמר.

 

"אנחנו משקיעים יותר מ-180 מיליון שקלים בטיפול בפסולת במגזר הערבי והבדואי שהפכו להיות היעד מספר אחת של אשפה פיראטית מאזור המרכז. הקמנו את יחידת דוד שמטרתה להלחם בעבריינות הסביבתית המבריחה פסולת מישראל להשלכה בשטחי יו"ש. בנוסף, חוק פסולת הבניין שאנו מקדמים ישים קץ אחת ולתמיד למפגעי פסולת הבניין המכערים את הנוף ומזהמים את הקרקע והמים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הרצל יוסף
פסולת בניין
צילום: הרצל יוסף
מומלצים