שתף קטע נבחר

יורדים גם לגליצ'ים: ליגת הכדורגל לעיוורים

הכירו את ליגת העיוורים מעוררת ההשראה במכסיקו: כאן רק לשחקן אחד מותר לראות, הכדורים נשמעים ואיש לא פוחד להיכנס לתיקול. אלופים

בשעה שנבחרות מכל רחבי העולם נאבקות זו בזו במונדיאל, טורניר כדורגל קצת פחות שגרתי הוכרע ממש בימים האחרונים על מגרש קשה במכסיקו סיטי.

 

עוד חדשות מהעולם :

 

במשך 18 שנה אנשי ליגת הכדורגל איגנסיו טריגרוס לעיוורים ולקויי ראייה מעבירים את ימי ראשון בנסיעה ארוכה מבתיהם לבירת מכסיקו כדי לשחק כדורגל, הספורט הפופולרי ביותר במדינה.

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

מצמידים מתכות לכדור (צילום: AP) (צילום: AP)
מצמידים מתכות לכדור(צילום: AP)
לכל קבוצה בת שישה שחקנים מותר להחזיק שחקן אחד שמסוגל לראות או שני שחקנים שהם רק לקויי ראייה, ולהם מותר להשתמש בעיניהם במגרש. כל שאר השחקנים מצמידים כיסוי עיניים לראשיהם כדי לוודא שכולם מתמודדים עם תנאים דומים.

 

ללא העיניים שינחו אותם, מסתמכים השחקנים על הקולות שהם שומעים ועל הכדור הניתז או מתגלגל ברגליהם. הם מסתכנים בהתנגשויות ונפילות, אבל הם מוסרים, בועטים ומגנים, ולפעמים אפילו יורדים לגליצ'ים.

 

מיגל אנחל קנלה, שמשחק כשוער בקבוצת "איטליה", מספר שכשהליגה החלה, שחקנים השתמשו בפחית סודה מלאה באבנים כדי לדאוג שה"כדור" המאולתר שלהם ישמיע קול. לאחר מכן הם החלו להצמיד מתכות קטנות לכדורי רגל של ממש.

 

כיום קנלה, מכונאי תעשייתי בן 51 שאיבד את מאור עיניו בתאונת עבודה בגיל 23, מכין את הכדורים המיוחדים בביתו. חוסה לואיס מולינה, בן 44, ספורטאי שאיבד את ראייתו בגיל 13, אומר שהתפקידים והעמדות על המרגש נזילים: "כולנו רוצים להיות בהתקפה כי אנחנו רוצים להבקיע".

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

מולינה אמר כי חוש ההתמצאות במרחב שלו, כמו גם יכולתו לקרוא את הסביבה שלו בעזרת השמיעה, מפותחים היטב אחרי שנים של עיוורון. במהלך השבוע הוא שר ומנגן בגיטרה ב"לוס אונוס", להקת רחוב של עיוורים בלבד, שמושכת צופים אפילו בימי גשם כשהיא מנגנת מחוץ לתחנת הרכבת התחתית.

 

נשיא הליגה, מוסקדה לומלי, אומר כי הליגה, שבה משתתפות שש קבוצות, היא מקום פורקן נדיר לקהילת העיוורים ולקויי הראייה. "עבורנו זה חשוב מפני שכמעט אין לנו מקומות בילוי. כאן אנחנו משחקים כדורגל והמשפחה באה. זו דרך לשחרר קיטור אחרי שעובדים כל השבוע".

 

מרקו אנטוניו קמריו, בן 53, שמשחק בקבוצת "לאונס נגרוס", ידע שאשתו צופה מהיציע במהלך הגמר שנערך ביום ראשון. "היא פוחדת

שאפגע, אבל היא חולקת את האהבה שלי לכדורגל", הוא מסביר. לקמריו היו כמה התנגשויות במהלך המשחק, אולם הוא סיים אותו מרוצה בהתחשב בעובדה שכבש שער.

 

בגמר ניצחה איטליה 5:6. כשהמשחק הסתיים, קמריו מ"לאונס נגרוס" קיבל חיבוק קבוצתי מיריביו, אנשי הקבוצה המנצחת. "על המגרש, כמו בפינות הרחוקות ביותר של כדור הארץ, יש יריבות, יש מאבקים, יש ויכוחים", אומר מולינה, "אבל מבחינה חברתית, זה הרמוני".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
יורדים לגליץ' במגרש העיוורים
צילום: AP
מומלצים